שובי הנה, שובי שולמית / תמר הוכשטטר

רשימת ביקורת על הספר "חרוזים אדומים" של פניה ברגשטיין וולי מינצי

בעוד שהטקסט מעניק חיים ופתחון פה לעצים ולנחל בוחרת המאיירת ולי מינצי להפיח חיים דווקא בחרוזים החמקמקים, אותם היא מאיירת פעם בצורת להקת דגים ופעם בצורת שבט חיפושיות המטיילות בין העשבים. יצורים קסומים אשר ממהרים לברוח מוכרים מסיפורי ילדים רבים כמו זה של אליס הרודפת אחר הארנב הלבן או זה של ג'יימס ("ג'יימס והאפרסק הענק" מאת רואלד דאל) הרודף אחר זרעים קסומים החומקים מידיו ונבלעים באדמה. המרדף של ילד או ילדה אחר יצור קסום וחמקני מזמן את המעבר הנחוץ הזה בין העולם המציאותי לעולם הפנטסיה, שלרוב מתרחש ביער, במעמקי האדמה או אפילו בחורשת אילנות.

1חרוזים-אדומים

"אנשים טובים, ספרים יפים והיסטוריה מכוערת" – ראיון עם תמי שם-טוב

ראיון עם הסופרת תמי שם-טוב לרגל צאת הספר "מלכה בירושלים"

ההיסטוריה מספקת סיפורים "גדולים מהחיים". כמאמר הקלישאה, המציאות עולה על כל דמיון. חוץ מזה, אני נהנית מאוד ללמוד על תקופה, אדם שאני מתפעלת ממנו, מוסד, ואז לחיות ולהחיות אותם דרך הדמיון והסיפור. כמו שאני אומרת לילדים במפגשים שלי אתם, "אני באמת חיה בסרט".

רחלה זנדבק ותמי שם-טוב. צילום: יהושוע יוסף

חרוזים אדומים / מאת: פניה ברגשטיין, איורים: ולי מינצי

בלעדי - פרסום פתיחת הספר "חרוזים אדומים"

בימים אלו רואה אור הספר "חרוזים אדומים" – סיפור בפרוזה של פניה ברגשטיין שאויר מחדש על ידי ולי מינצי (הוצאת הקיבוץ המאוחד, עריכה: יונה טפר). ברגשטיין כתבה בין השאר את הספרים "בוא אליי פרפר נחמד" ו"ויהי ערב", שהפכו לקלאסיקות של ספרות הילדים העברית.

חרוזים-אדומים

שבירת הקיר הרביעי בתוכניות הילדים, בין באגס באני לדורה / יוני שלמון

מהי אינטראקטיביות בתכניות טלוויזיה לילדים? האם היא מזויפת, בעלת ערך ממשי?

ישנו ממד משותף עמוק יותר לחוויה האינטראקטיבית לסוגיה והיא שבירת הקיר הרביעי. "שבירת הקיר הרביעי" הוא מונח מקובל בקולנוע ובתאטרון ומשמעותו היא שבירת המחיצה שבין הסרט לצופה. כאשר דמות שוברת אותו, כשהיא מישירה מבט אל הצופה, בין אם זה בתאטרון ובין אם בקולנוע, החוויה האמנותית הופכת ברגע אחד למודעת לעצמה. הדמות יודעת שצופים בה ולכן יוצרת קשר עין. האפקט הדרמטי-קומי הנלווה לפעולה ייחודית זו שובר את ההסכם הקבוע בין הצופה למצלמה: המצלמה מפסיקה להיות מתווכת והופכת לעיניים ממש. המסך נופל ואנו חשופים לדמות; המראה שאינה חד-צדדית יותר, הופכת לחלון שקוף.

bugs

ליצור סיפור לילדים זה כמו להרכיב פאזל – ראיון עם דיוויד מלינג

ראיון עם המאייר/סופר דיוויד מלינג לרגל פרסום תרגום לספר חדש שלו לילדים

אני מוכרח ליהנות ממה שאני עושה. לוקח לי בערך חמישה חודשים ליצור ספר, אז אני רוצה להבטיח שזה יהיה כיף! אני חושב על הדברים שאני אוהב לאייר (בעלי חיים ויצורים באופן כללי), ועל הסיפורים שאני רוצה לקרוא (הרפתקאות מצחיקות וסיפורי מעשיות). אם אתה כותב סיפור שאתה חושב שהמו"לים יאהבו, הלב שלך לא יהיה באמת בתוך היצירה, ואני חושב שניתן יהיה לראות את זה ביצירה שלך.

tedi_177

זהירות! כאן נבנית נפש / יבגני טרבנוב

רשימת ביקורת על ספרה של מרי א. פירסון, "להעריץ את ג'נה פוקס"

סיפורים שבהם הגיבורה נאלצת להתמודד עם פערים בזיכרון ובקשיי תקשורת עם ההורים הם לא דבר חדש. פירסון מתמודדת היטב עם האתגר ומצליחה להעניק לא מעט חדשנות לסיפור בגלל שג'נה נאלצת ללמוד את עצמה ולבנות את זהותה מחדש במהלך גיל ההתבגרות. זהו מסע חניכה בדיוני אבל לא תלוש מהמציאות. ג'נה מתמודדת עם חוסר האונים של הוריה והסודות שהם מסתירים ממנה בתהליך שמקביל להבנה שגם הורים יכולים לשגות ולהיכשל בטיפול בסוגיות מוסר.

עטיפת הספר (יח"צ)

אבודים בזמן / נדב מילר-אלמוג

רשימת ביקורת על ספרו של רנסום ריגס, "עיר חלולה"

הבדל נוסף מן הספר הראשון הוא שבניגוד ל"המעון של מיס פרגרין", שהיה בסך הכול די מוגבל מבחינה גיאוגרפית ומבחינת השקפה על עולמם של המשונים, ב"עיר חלולה" מקבלים הקוראים מבט נרחב בהרבה על הבריות הללו, על כוחותיהן ועל תת-התרבות האזוטרית אשר פיתחו. מצד אחד, זה מרתק, ובייחוד מרתקת העובדה שריגס לא הגביל את תכונות ה"משונות" לבני אדם. גם בעלי חיים יכולים לזכות בתכונות יוצאות דופן ובכוחות משונים. יחד עם זאת, למרבה הצער, דווקא היבט מרתק זה של העולם הבדיוני, כלומר, עולמם הנסתר של בעלי הכוחות המוזרים, לא עובר היטב. לפחות, הוא אינו מממש את הפוטנציאל הגלום בו. כמו כן, הוא סובל מסתירות לוגיות, אשר מחלישות את הרושם המתקבל.

עיר חלולה1

על ראש הארנב בוער הכובע / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרו של ג'ון קלאסן, "אני רוצה את הכובע שלי"

אפתח בווידוי: אני מחכה לספר "אני רוצה את הכובע שלי" שכתב ואייר ג'ון קלאסן, כבר כמעט ארבע שנים. מאז שראיתי אותו לראשונה בחנות בלונדון בשנת 2011 אני ממתין בציפייה דרוכה להופעתו בעברית. באותה תקופה, שנת יציאת הספר, בינות מאות ספרי הילדים בחנויות הספרים בלונדון, בלט ספרו של קלאסן. ייתכן וזו דמות הדוב הקפואה והחידתית על הכריכה הקדמית שלוכדת את העין, או אולי הרקע הריק, המינימליזם, ואולי דווקא השם המסקרן, שלכאורה מסתיר יותר מאשר חושף, אך למעשה הוא התמצית של סיפור המעשה כולו.

ani7