ספרים רבים רואים אור במהלך השנה, ועל מנת לתת מענה והתייחסות ליצירות שיש מה לומר עליהן וחשוב שיהיו חלק מהשיח על אודות ספרות הילדים, החלטנו להשיק את מדור "המהדורה המקוצרת" שיתפרסם מעת לעת, בהתאם לצורך והעניין, ובו יופיעו לפחות שלוש רשימות קצרות מהנהוג ברשימות ביקורת על ספר בודד המתפרסמות ב"הפנקס". אנו מקווים כי מהלך זה יאפשר בחינה רחבה יותר של ספרות המקור והתרגום המוצעת לילדים ובני נוער, תוך התייחסות לטקסט ואיור במידה שווה.

מוקסי בת התשע אוהבת לקרוא, אפילו מאוד אוהבת, אבל כילדה עצמאית, דעתנית וחזקה, היא שונאת שאומרים לה מה לעשות ושונאת שאומרים לה מה לקרוא. מרגע שהכריחו אותה לקרוא את "סטיוארט ליטל" במהלך חופשת הקיץ כדי להיבחן עליו ביום הראשון ללימודים, היא עושה הכול, אבל הכול, כדי לדחות את מטלת הקריאה. מצד אחד,קשה לי להאשים את מוקסי: גם אני שונאת שמכריחים אותי, וכאוהבת ספר אני חושבת שאין דבר הרסני יותר לאהבת הקריאה וחדוות הקריאה מאשר קריאה כפויה, בטח לא קריאה שבסופה מבחן בקיאות. ספר הוא חוויה, הוא הרפתקה, הוא מפגש ייחודי בין קורא לבין סיפור – וכשמבחנים, בתי ספר וחובות אחרים נכנסים לתוך החוויה האינטימית הזאת, היא מתקלקלת.