ינואר 25, 2015 · | ללא תגובות »
"הפנקס" גא להציג פרופיל אמנית של המאיירת רונה מור. מור היא בוגרת "שנקר", מאיירת ספרי ילדים, מעצבת ומאיירת גם לעיתונות. איירה ספרים של נירה הראל, שירי צוק ואת סדרת ספרי הילדים של סופרנני. רונה מור היא המאיירת השלושים ושתיים בפרויקט "פרופיל אמן", שבו אנו מבקשים להעמיק את ההיכרות עם המאיירים המוכשרים של ספרי הילדים בארץ.
ינואר 23, 2015 · | 2 תגובות »
"נווה עצלנות" היא חיה מוזרה בנוף תכניות הילדים. בין הסדרות הנעימות בצבעי פסטל של ערוץ "הופ", עם גמדים שגרים בפטריות ודובונים שנוסעים בעולם, תמיד הגיעה מתישהו שעת "נווה עצלנות" ותמיד הייתי מתחלחלת. זה לא שייך ל"הופ", אלא לערוץ הילדים! חשבתי. הנפשות הרכות של הפעוטות עלולות להיפגע לנצח מן המראות המזעזעים! כן, כל כך נורא זה נראה לי אז, כאמא חרדה בעלת טעם אנין.
ינואר 20, 2015 · | ללא תגובות »
הספר מצליח להיות מהפכני גם בקריטריונים נוספים. גרדנר לא מהססת להשתמש בשפה בוטה, והיא עושה זאת בדרך שמשרתת את העלילה והתחושות שהיא מעבירה. מוטיבים כמו גירוש ילדים מבית הספר והעברתם לסדנאות חינוך מחדש בבתי ספר לילדים פגומים גם הם מצאו את דרכם לספר. חלקים אלה מצליחים להיות אמינים לאור ההיסטוריה האישית של המחברת. "ירח שבור" מעלה בין היתר לדיון מחשבות אובדניות בקרב ילדים, כמו גם התנהגות אלימה כתוצאה מחינוך לקוי ולאו דווקא התמכרות לטלוויזיה.
ינואר 18, 2015 · | 5 תגובות »
השיר "הילדה הכי יפה בגן" הופך בעיבוד הנוכחי לשיר קנאה של הילדה מלאת הגוף וחברתה הממושקפת בילדה הרזה והלא ממושקפת. רק חישבו מה אפשר היה לעשות עם טקסט כזה בשנת 2014 – למה, למשל, זה לא יכול להיות שיר על הילדה מלאת הגוף? (שחקנית יפה ש"חטאה" בחריגה של קילוגרמים מתפיסת הגוף המקובלת על היוצרים).
ינואר 15, 2015 · | 3 תגובות »
בכל הזדמנות שנופלת לידי אני מדבר בשבח האיורים בשחור-לבן. ברשימה זו אנסה להסביר את הדבר. אסור להתייחס למה שאני כותב להלן כהכללה, ויש לזכור שמדובר בדעה אישית. ברוב הספרים שבהם יש איורים בשחור-לבן – שהם בדרך כלל ספרים לילדים בוגרים יותר מאלו שצורכים ספרים עם איורי צבע – האיורים אינם מהווים רצף המוביל את הסיפור. המשמעות היא שכל איור עומד בפני עצמו. כמובן שמצד התוכן ישנה המשכיות (קונטיניואיטי) שהמאייר שקל להתחשב בה, אבל כשמדובר באיור שחור-לבן, המאייר לא חייב להתחשב באיור הקודם או באיור הבא.
ינואר 13, 2015 · | ללא תגובות »
מרגש לראות זן כזה של טלויזיה לילדים ודור חדש של יוצרים שהם לא רק מוכשרים מאוד אלא מקבלים "אור ירוק" ללכת עם הסגנון והאמירה שלהם אף על פי שלא מדובר במוצרים מתקתקים וקלים לעיכול שאפשר בקלות למכור לצד אריזות המבורגר לילדים. זהו המשך המגמה של סדרות שמיועדות לטווח גילים רחב מאוד מבלי צורך לקרוץ כל הזמן למבוגרים עם רפרנסים תרבותיים מזויפים, פוסטמודרניזם ומודעות מאולצת.
ינואר 11, 2015 · | 9 תגובות »
הפה של המקרר שלנו תמיד ריק / והעין שלו כבויה. / ובערב, / כשמכבים את האורות, / וסוגרים את הדלת, / הוא משמיע קולות / כאילו הבטן שלו מקרקרת. // אמא אומרת שהמקרר מקולקל, אין דבר, / ושלא אשים לב. / אבל אני חושב, / אולי המקרר שלנו רעב? //
ינואר 6, 2015 · | תגובה אחת »
והנה, עוד שנה אזרחית הגיעה לסיומה, וזה הזמן לעשות סדר בכל מה שקרה פה. כמיטב המסורת, מעניק "הפנקס" עיטורים ליצירות ספרותיות מצטיינות בטקסט, איור, עיצוב, תרגום, ועוד. את הזוכים בעיטורים בחרו כותבות ב"הפנקס" ונשות טקסט וצבע. על-ידי הענקת עיטורים אנו מבקשים להצביע על היצירות הספרותיות המעניינות, המיוחדות והמוצלחות שראו אור השנה, ולעודד את פרסומן של יצירות איכותיות לילדים.
ד"ר ניצה דורי
תמר הוכשטטר
עורכי הפנקס
ליעד שהם
אורנה גרנות וזוכי פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על-שם בן-יצחק לשנת 2014
יואל כהן ומיכל בוננו
