בוגרים לגילם – אולה גופשטיין

ראיון עם בוגרת מסלול איור ב"שנקר" על פרויקט הגמר שלה

בוגרים לגילם הוא מדור חדש שנוסד לכבוד תערוכות הסיום של בוגרי המחלקות לאיור ותקשורת חזותית בבתי הספר השונים. בחרנו מספר בוגרים מוכשרים שפרויקטי הגמר שלהם קשורים לתרבות לילדים, ושלטעמנו כדאי מאוד לשים לב אליהם. אנו שמחים להציג בפניכם את יוצרי העתיד, המפגינים כבר בפרויקט הגמר שלהם גישה ייחודית, מרעננת ומגוונת לעשיה תרבותית ואמנותית לילדים.

אולה-גופשטיין

המסע אל האובדן, ובחזרה / יותם שווימר

רשימת ביקורת על הספר "הפחד לדרוס שליח פיצה" מאת רותי ויטל גילעד

עלמה, גיבורת הספר "הפחד לדרוס שליח פיצה" מאת רותי ויטל גילעד, שונאת את המילה אובדן. ובכל זאת, עליה להתמודד עם מותו של אביה ממחלה, בעוד מערכת היחסים בינה לבין אמה מאבדת את החמימות והקרבה. פתיחת הסיפור מכניסה אותנו מייד להלך הרוח העגמומי-נוקשה, המרדני אפילו, של עלמה הנערה, המספרת בגוף ראשון את קורותיה ותחושותיה. במפתיע, עובר המיקוד מסבל האובדן לתסכול מחופשת הקיץ המשמימה, שבה – על פי התכנונים – הייתה אמורה למצוא חבר ועבודה, יחד עם חברתה הטובה. אך האחרונה מצאה לה חבר לפניה, זנחה את רעיון העבודה, והותירה את עלמה לבדה. והנה לכם אובדן נוסף.

עטיפת הספר (יח"צ). איור: ג'ני מייליכוב

מפחיד, מעצבן וזקוק לחברים / לוס אוריה מיטלמן

אמפתיה והתנהגות פרו חברתית בספר "התנין העצוב והזבוב"

הספר נפתח בנקודת מבטו של תנין – בעל חיים מאיים למדי, גם אם אקזוטי ומסקרן. הדואליות הזאת בין המפחיד למסקרן היא במידה רבה סוד קסמו של התנין, המעלה מידית אסוציאציה של דינוזאור (שהמאייר, בסיל, מחזק באמצעות עיצוב הרקעים הכמו-פרהיסטוריים). התנין עצוב מאוד, ועצבות זו משפיעה על חזותו המאיימת. התנין כה עצוב עד כי "השמש נראתה לו כמו שלולית של דמעות". הדימוי היפה הזה מגלה את הפער בין המציאות האובייקטיבית לבין המציאות הסובייקטיבית המושפעת מרגש, וכך נוצר אצל הקורא מרחק רגשי בטוח לחוות את הסיטואציה הכואבת.

pic

הכל זהב: בחזרה ל"ערי הזהב הנסתרות" / רז גרינברג

על תולדותיה של סדרת האנימציה המצליחה

המרכיבים הטכנולוגיים-פנטסטיים שנוספו ל-"ערי הזהב הנסתרות" אמנם הרחיקו אותה מהמקור הספרותי של אודל, אבל במישור האידאולוגי הסדרה לא רק שמרה על נאמנות למקור אלא אף התעלתה עליו. הכובשים הלבנים של אמריקה הוצגו בספרו של אודל כחבורה חמדנית ולעתים קרובות אלימה, אבל לא יוחס לה רוע של ממש. בסדרת הטלוויזיה, לעומת זאת, הוצגו מרבית אותם כובשים כטיפוסים מושחתים ומרושעים ששואבים הנאה מהתעללות באוכלוסיה המקומית.

cites-dor

הַזּ'וֹנְגְלֶר האנתרופוסוף / בת-אל לביא

ראיון עם מנהל "תיאטרון המילה"' רועי בירן

אלתרמן הולך אתי מהילדות. כשהייתי סטודנט בבית הספר בהרדוף חשבתי לנסות לעשות משהו עם הטקסט הזה של אלתרמן ולהמחיז אותו. כמה שנים אחר כך, במסגרת התיאטרון, חזרנו לטקסט הזה. האתגר הגדול היה מה עושים אתו. אמרנו שנספר את השירים, נדבר את הטקסט של אלתרמן, אבל מה קורה על הבמה?

צרור-נפלאות

שלושה שירים / ניצה פלד, איורים: ליהי יעקב

אָמַר הָעוֹרֵב לַיּוֹנָה:
אֲנִי שָׁחֹר וְאַתְּ לְבָנָה.
זֶה רַק צֶבַע שֶׁל עוֹר.
גַּם אֲנִי סְתָם צִפּוֹר.

illustration pinkas 2 800

טעם של חירות / לי עברון-ועקנין

רשימת ביקורת על הספר "משפחתי וחיות אחרות" מאת ג'רלד דארל

כשהגיע לידי "משפחתי וחיות אחרות" של ג'רלד דארל, שיצא בסדרה זו בתרגום חדש של יואב אבני, חשבתי שתהיה לי הזדמנות לטפח אהבה שאולי החמצתי בקריאה הראשונה. ו"כשהגיע לידי" במקרה הזה אינו רק צורת דיבור, החזקת הספר ביד ממלאת בציפייה נעימה. העטיפה, שעיצבה עדה ורדי, לא רק יפה ומעניינת (האיור של בתיה קולטון. וגם בפנים הספר יש איורים כיפיים של עינת צרפתי), אלא גם נעימה לאצבעות, הציור מובלט וחלק ומושך למשש אותו, וליטוף זו בהחלט התחלה טובה לאהבה.

12

על הסיפור המופלא של מולו וצגאי / טלי כוכבי

רשימת ביקורת על הספר "מולו וצגאי"

הוצאתו לאור של "מולו וצגאי", במציאות הישראלית הנוכחית בה משרד הפנים, ראש הממשלה, והמשטרה מתייחסים למבקשי המקלט כאל אויבים מסוכנים וחלקים משמעותיים בציבור תומכים במדיניותם הזאת, היא אקט ֿחתרני, אקטיביסטי ואמיץ והוצאתו של הספר לאור שלא במסגרת פרטית אלא באמצעות הוצאה לאור גדולה ומוכרת היא נדירה, אמיצה ומבורכת.

Mulo vetzaga50