כשהגיע לידי "משפחתי וחיות אחרות" של ג'רלד דארל, שיצא בסדרה זו בתרגום חדש של יואב אבני, חשבתי שתהיה לי הזדמנות לטפח אהבה שאולי החמצתי בקריאה הראשונה. ו"כשהגיע לידי" במקרה הזה אינו רק צורת דיבור, החזקת הספר ביד ממלאת בציפייה נעימה. העטיפה, שעיצבה עדה ורדי, לא רק יפה ומעניינת (האיור של בתיה קולטון. וגם בפנים הספר יש איורים כיפיים של עינת צרפתי), אלא גם נעימה לאצבעות, הציור מובלט וחלק ומושך למשש אותו, וליטוף זו בהחלט התחלה טובה לאהבה.

הוצאתו לאור של "מולו וצגאי", במציאות הישראלית הנוכחית בה משרד הפנים, ראש הממשלה, והמשטרה מתייחסים למבקשי המקלט כאל אויבים מסוכנים וחלקים משמעותיים בציבור תומכים במדיניותם הזאת, היא אקט ֿחתרני, אקטיביסטי ואמיץ והוצאתו של הספר לאור שלא במסגרת פרטית אלא באמצעות הוצאה לאור גדולה ומוכרת היא נדירה, אמיצה ומבורכת.

התעקשותה של עוצמה לשמור על מעמדה לא באה על חשבון תפקודה כמנהיגה אמיצה. כאשר מלך הנומים שואל אם היא מוכנה לסכן את עצמה למען אנשי אב, היא מיד משיבה בחיוב ואף מודה לו על ההזדמנות. זהו מפגן אלטרואיסטי בו ממלכה אינה דואגת רק לבטחונה הפרטי, אלא מתעקשת לבסס שלום גם בקרב שכנותיה ובכל מחיר. למרות שמגיעה עם צבא קטן ולמרות היותה רק ילדה, עוצמה מצליחה לגבור על מלך הנומים "הגוץ והפחדן".