זָכוּר לִי אוֹתוֹ זִיק מַמְזֵרִי שֶׁנִּצַּת בְּעֵינֵי אִמִּי כְּשֶׁמָּסְרָה לָנוּ, בְּטֶרֶם הֵחֵלָּה בַּקְּרִיאָה, מֵידָע שֶׁהָמַם אוֹתָנוּ: גִילְגִי, הַשֵּׁם הַמִּתְנוֹסֵס עַל הַכְּרִיכָה, אֵינוֹ שְׁמָהּ הָאֲמִתִּי שֶׁל הַיַּלְדָּה. שְׁמָהּ הָאֲמִתִּי, בִּשְׁבֶדִית, הוּא – פִּיפִּי! כַּמָּה לֹא חִנּוּכִי!

כְּתִיבַת הַסֵּפֶר הַזֶּה הָיְתָה לִי חֲוָיָה מְרוֹמֶמֶת נֶפֶשׁ: צָלַלְתִּי בַּחֲזָרָה אֶל תּוֹךְ סְפָרֶיהָ שֶׁל לִינְדְגְרֶן, קָרָאתִי עָלֶיהָ בִּסְפָרִים וּבַאֲתָרִים הַמֻּקְדָּשִׁים לָהּ וְלִיצִירָתָהּ, טִיַּלְתִּי בִּשְׁבֶדְיָה בְּלִי לָקוּם מִכִּסְּאִי, וּבְעִקָּר, בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים שָׁהִיתִי בִּמְחִצָּתָהּ מִבֹּקֶר וְעַד לַיְלָה.

הֶחָפֵץ לְהַכִּיר אֶת אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן הֶכֵּרוּת עֲמֻקָּה, אֵין לוֹ אֶלָּא לִטֹּל אֶת סְפָרֶיהָ וְלִקְרֹא, כִּי כָּל סוֹפֵר, בֵּין כְּשֶׁהוּא כּוֹתֵב עַל אֲחֵרִים, וּבֵין כְּשֶׁהוּא נוֹטֵעַ אֶת עֲלִילוֹתָיו בִּמְחוֹזוֹת דִּמְיוֹנִיִּים, כּוֹתֵב בַּמִּדָּה רַבָּה אֶת עַצְמוֹ, אֶת חַיָּיו וְאֶת הַשְׁקָפוֹתָיו.

סְפָרִים הָיוּ עוֹלָם חֲלוּפִי, וַאֲנַחְנוּ שִׂחַקְנוּ, הִתְלַבַּשְׁנוּ וְדִבַּרְנוּ גִילְגִית. דְּמוּתָהּ הָפְכָה לְחֵלֶק מֵהֲוָיָתֵנוּ

אִישׁ מִן הָעוֹמְדִים בַּחֶדֶר אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹם יָבוֹא וְהַבֻּבָּה הַמַּצְחִיקָה תִּהְיֶה סוֹפֶרֶת נִפְלָאָה וַחֲשׁוּבָה. הִיא תִּהְיֶה אַסְטְרִיד לִינְדְגְרֶן!

5 ספרות

אגדת אסטריד / שהם סמיט

בלעדי - הצצה ראשונה לספר "אגדת אסטריד" מאת שהם סמיט

נובמבר 13, 2015  

בִּצְפוֹן שְׁבֶדְיָה, קָרוֹב לַקֹּטֶב הַצְּפוֹנִי, קַר בְּמִדָּה שֶׁקָּשֶׁה לְתָאֵר. אֲנִי מַכִּירָה יֶלֶד אֶחָד שֶׁנָּסַע לִצְפוֹן שְׁבֶדְיָה בְּיוֹם חֹרֶף קַר וְנָשַׁר לוֹ הָאַף! (לֹא, לְמַעַן הָאֱמֶת אֵינֶנִּי מַכִּירָה יֶלֶד כָּזֶה. אֲנִי מוֹדָה. זֶה שֶׁקֶר וְכָזָב.)

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

5 תגובות:

  1. מאת דבורית:

    "…טִיַּלְתִּי בִּשְׁבֶדְיָה בְּלִי לָקוּם מִכִּסְּאִי (וְרָוַח לִי לִלְמֹד כִּי כָּךְ עָשְׂתָה גַּם הִיא, כְּשֶׁכָּתְבָה עַל יַלְדֵי הָעוֹלָם)…"
    טעות.
    כשלינדגרן כתבה על ילדי העולם, בהחלט הייתה, יחד עם אנה ריבקין-בריק, בחלק מהמדינות בהן צילמה ריבקין-בריק את הספרים.

  2. מאת שהם סמיט:

    שלום דבורית,
    מבינה מה הקפיץ אותך.
    מניחה שלו היית קוראת את אחרית הדבר במקומה הנכון לא היית נזעקת.
    ידוע לי כי אסטריד נלוותה אל אנה בחלק ממסעותיה, וכך כתבתי בפרק המוקדש לספרי ילדי העולם. באותו פרק גם ציינתי כי אסטריד, על פי רוב, נהגה לכתוב במיטה.
    באחרית הדבר, ומאחר שביקשתי להדגיש את העובדה כי ניתן לכתוב על מקומות רחוקים מבלי להיות בהם, הרשיתי לעצמי לחטוא במה שעשוי להתפרש כאי דיוק.

    ד"ש לנוריקו-סאן
    שהם סמיט

  3. מאת טלי:

    איזו מרגשת את שהם! אני מרגישה שהספר הזה עומד להיות נפלא. גם אני גדלת עם בילבי – וילדי צמחו אתה. בני הבכור, שגם הוא (כמוך) עשה שנים הכל כדי לא לגעת ברצפה, ורידד בצק לעוגיות על הבלטות, שאל בגיל ארבע: נכון שבילבי היא בן? מרוב הזדהות.
    עדין,אם אחד הילדים בבית משתובב, מיד כולם אומרים לו: "א-מיל!" ומתגלגלים. אין סופר ילדים שמצליח לחדור בצורה עמוקה כל כך לחיי היומיום.
    הביקור שלנו בשבדיה הקיץ (נולדתי שם) עם הילדים, השלים את כל מה שעוד היה חסר. שמחתי כל כך, כשנכנסתי עם הילדים לחנות ספרים יד שניה בירושלים, בני שלף מתוך הערימה את אותו תרגום נושן של "גילגי", והוא (בן 10) נאבק כל ערב עם השפה ועוצר בכל משפט. מה זאת אצטבה?
    הוא יהיה כל כך מאושר להשלים ידיעות עם הספר שלך. תודה שהם!

  4. […] "אגדת אסטריד", שאייר סשה נאומוב, הוא ספר נהדר! נהדר ראשית משום המהלך הספרותי עצמו: ביוגרפיה של סופרת. ועוד סופרת שאינה ישראלית. ביוגרפיות על מדענים ואישים חשובים כבר יש לנו, ניצה שאול מביאה לנו כבר שנים סיפורים על מלחינים חשובים, ומה עם הסופרים והסופרות? אלו שיצרו לילדים עצמם את הספרים שהם אוהבים כל כך? עתה, בזכות הטקסט הקולח והמעניין של סמיט, ילדים יכירו טוב יותר (או לראשונה, בעצם) את לינדגרן. יתוודעו לקורות חייה, מילדות עד מוות, להשקפות העולם שלה, המהלכים הדרמטיים שהובילה מבחינה חברתית, וכמובן, בל נשכח – הספרים שכתבה! […]

  5. מאת רוני:

    איזו פתיחה יפהפייה. מזל גדול שגם למבוגרים מותר לקרוא בספרי ילדים, משום שלא אחמיץ אותו בשום אופן.

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.