15 ספרות

איילת – לטייל היא לא חודלת / מערכת "הפנקס"

כתבה ראשונה בסדרה על ספרות פופולרית לילדים - עשור ל"אילת מטיילת" מאת רינת הופר

דצמבר 21, 2012  

לפני כעשור ראה אור ספרה של רינת הופר "אילת מטיילת" (הוצאת כנרת זמורה ביתן), ספר פעוטות שזכה להצלחה שמעטים ספרי המקור בז'אנר במהלך שנות האלפיים זכו לה. ההצלחה המסחרית האדירה לא שככה, וכיום "אילת מטיילת" הוא בגדר "ספר חובה", לצד הקלאסיקות הישראליות. ביקשנו לברר מהם המאפיינים הספרותיים (טקסטואליים ואיוריים) המצויים בספר, ולנסות להבין דרך חשיפתם את סוד קסמו של אחת ההצלחות הגדולות של הדור החדש בספרות הילדים הישראלית. זוהי כתבה ראשונה בסדרה של שלוש כתבות על ספרות פופולארית עכשווית לילדים, כחלק מהעיסוק של "הפנקס" במה שאנו נהנים לכנות כ"הכאן ועכשיו".

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

15 תגובות:

  1. מאת עדנה:

    יש איזון מצוין ב"איילת מטיילת" בין החריזה הנעימה והשובבה, ההומור בטקסט והאיורים הפשוטים לעיכול ובצבעוניות עשירה, וכל אלה אכן הופכים אותו לסוג של קלאסיקה מודרנית ואהובה מאוד על הילדים גם ללא מורכבות טקסטואלית מיוחדת. הכל פשוט עובד, במינון הנכון ונעים לאוזן.

  2. מאת לי עברון-ועקנין:

    ניתוח מרתק. תודה!

  3. מאת יוני:

    ככל שאני קורא בספר אני מחבב אותו פחות. כל החיות הן נצלניות, עייפות, פצועות, סחטניות רגשית ושקרניות. החיפושית אמרה שהיא ממהרת לבית הנמלה אבל לא הפריע לה לשתות מיץ בבית אצל אמא! איילת מטיילת היא מעמד הביניים שסוחב את כל העולם על כתפיו ועוד חושב שזה כיף.

  4. מאת עינת ברעם אשל:

    מעניין ביותר. אני מבקשת להוסיף גם שבז'אנר הנונסנס לסוגיו, מעבר ליתרון הפסיכו-דידקטי הסמוי – שהרי הקוראים מפענחים את הבלתי הגיוני וחשים סיפוק או עליונות על הגיבור המבולבל – יש גם פוטנציאל חתרני ממש. משום שעל אף הלעג או העליונות על הגיבור המבולבל, יש אמפתיה סמויה של המחבר/ת כלפי הדמות. האמפתיה היא דווקא בשל אחרותה, יכולת ההזרה שלה, נטייתה ל"חשוב מחוץ לקופסה". ב"איילת מטיילת" המתח בין ההיבטים הנלעגים של הדמות להיבטים מוערכים שלה אינו רב, כי היא אינה נלעגת בשום צורה. עדיין יש שבח סמוי ליכולתה של אילת לכבד את הסובבים אותה ו"להכילם" (גם כשהם נצלנים וכ"ד, כפי שטען קודמי לתגובות). אולי דווקא בשל כך היצירה היא בעיקר קלילה, ולא מאד עמוקה או מורכבת, כפי שטענה מירי ברוך. אך בזה חינה, וגם כך מדובר בהישג ספרותי משמעותי.

  5. מאת תמר:

    "ארץ יצורי הפרא" הוא סוג של שיר צביר?! הכיצד?!

  6. מאת ערן שחר:

    עוד לא ראיתי את המהדורה החדשה של הספר, אך אני למד מתוך האיורים המצורפים ברשימה זו שלא מדובר סתם בהדפסה מחודשת בתוספת הטבעה על הכריכה המציינת "עשור לאיילת מטיילת", אלא שרינת ציירה מחדש את האיורים למהדורה החגיגית. יש הרבה מאד שינויים מעניינים. אני כבר מחכה לשחק עם הילדים את "מצא את ההבדלים"
    דבר נוסף שצריך להזכיר בהקשר של הצלחתה של איילת הוא שהספר זכה לשני ספרי המשך.

  7. מאת עינה:

    סליחה שאני מדקדקת בקטנות, אבל צריך לכתוב "לא שככה" ולא "לא שכחה".

  8. מאת נועה:

    אנ מודה שאני לא מחבבת המיוחד את הטקסטים של רינת הופר. אבל לאחרונה קניתי לילדי את הדיסק החדש והמקסים- "ענן על מקל" המבוסס עם שירי רינ הופר (שרים: ירדן בר כוכבא ועידן אלתרמן).
    אחרי האזנה חזרתי אל השירים ומצאתי בהם דברים שלא ראיתי קודם- מבנה שירי והמון קצב.
    ממליצה מאד על הדיסק (אולי ביקורת ב"הפנקס"?)

  9. תודה על הכתבה המעניינת. היה לי העונג לאצור תערוכה צנועה שהציגה את איוריה של רינת הופר בקיץ 2010 בבית התפוצות. התערוכה היוותה עוגן לפעילות יצירתית לילדים ולמשפחות בהשראת יצירתה של הופר.
    במהלך תקופת התערוכה נחשפתי למידת הפופולריות העצומה של ספריה של הופר ובמיוחד של הספר 'אילת מטיילת'. לא היה כמעט אדם שביקר בתערוכה, בין אם ילד ובין אם מבוגר, שלא הכיר את הספר. וכש'חפרתי' ושאלתי העידו רוב המבקרים שהספר אכן מצוי בספריית ביתם. שנאמר- קלאסיקה ישראלית מודרנית.
    בסרטון המצורף אפשר לראות את רינת הופר מציירת מפלצת סגולה ענקית (בהשראת ספרה המקסים) על אחד מקירות המוזיאון.

    http://www.youtube.com/watch?v=3le5Ps-Gn6k

  10. מאת דינה:

    ,איילת מטיילת" אמנם ראוי לכל התשבחות. קנה המידה העיקרי להיותו ראוי להחשב ל"קלסיקה" הוא עמידתו במבחן הזמן. מבחן זה, לדעתי, אינו מושפע מיחסי ציבור, מגננות או מיתר מתווכים. הוא נקבע ע"י הילד מול הספר האהוב.

  11. איור המספר סיפור.
    אהבתי את הרשימה המעמיקה של הספר "איילת מטיילת". זה נכון לגבי הספר. קהל היעד שלו הם פעוטות. צריך להבין שפעוטות בגיל הגן מחפשים את האיור המספר סיפור. דפי הספר המאויירים מספרים סיפור. הניגון הפנימי והמצלול של הכתיבה השירית הופכים את הספר לקליט בקרב גננות וילדי הגן. זה ייחודו. הספר גורם להתאהב בו במבט ראשון. הציורים לוקחים את עיני המתבונן בהם לסיור מרתק בתוכם. זה לא רק ציור ומילים אלא מעבר לזה. לפרטים בציור יש קריטוריון של שאיבה לתוך התמונה. ילדים "צוללים" בעיניהם אל הציור, זוכרים אותו ואוהבים לגלות בו כל פעם מחדש דברים אחרים. לכאורה נראה ציור פשוט, אך לא ממש. הכתיבה פשוטה,קלילה וזורמת, אך לא הציורים וזה ייחודו של הספר. איפה שנגמרות המילים הציורים מספרים סיפור המשך.

    *עורכת כתב העת "על הדרך",לספרות,אמנות ותרבות עכשווית באינטרנט.

  12. מאת גילה:

    אני לא הבנתי את החידוש הגדול של הספר, אחרי שכבר היה את "בוקר בהיר אחד" של אורה אייל. הזדהיתי עם יוני לגבי נצלנותן של החיות וגם חרוזים מאומצים מדי

  13. […] ‫בהחלט, יש לנו גם דוגמאות לכך בארץ. למשל: רינת הופר, גיל-לי אלון […]

  14. […] ‫בהחלט, יש לנו גם דוגמאות לכך בארץ. למשל: רינת הופר, גיל-לי אלון […]

  15. […] לילדים, הוא ספרה העשרים לילדים של הסופרת והמאיירת רינת הופר. עשרים ספרים בכעשרים שנה הם יבול פורה מאוד לכל הדעות, […]

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.