3 במה ומסך

"אלמו מבין איך אתם מרגישים" / תמר הוכשטטר

האם הסדרה "רחוב סומסום" רוצה שילדים יהיו מנותקים מהרגשות שלהם? כיצד מערכוני בובות מתקופות שונות משקפים את הדרך בה מוצג העולם הרגשי לילדים

נובמבר 19, 2014  

הקניית ניהול רגשות לילדים רכים בשנים דורשת הפשטה והתאמה ליכולתם. רגש, בהיותו דבר אמורפי ותלוי קונטקסט, דורש הבנה מורכבת של הסימן, המסמן והקונטקסט. יוצרי "רחוב סומסום" מציגים רגשות בפשטותם: חיוכים ודילוגים מעידים על שמחה, בכי ומנוד ראש מעידים על עצב, צעקות על כעס. המורכבות נרמזת במקום אחר, במסרים הסמויים על תפקידו החברתי של המבוגר בהכוונת הפעוט.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

3 תגובות:

  1. אלנה הגיב:

    כמי שצפתה ב"רחוב סומסום" במהלך שנות ה 80, עוגיפלצת זכורה לי כדמות אהובה ביותר. כשהיא הופיעה, ידעתי שהולך להיות שמח…
    הפתעה, כאוס, באלאגן…הם מרכיב חשוב בחיים. גם להם יש מקום. תכניות הילדים בימינו (דורה למשל), בה הדמות פונה אל הצופה, מסבירה מה עומד לקרות, מפנה שאלות ומתמללת ללא הפסק את מה שקורה לה, נתפשות בעיני כפלאקטיות ולא אותנטיות. אף אחד לא מדבר ומתנהג ככה. ועוד מחשבה: רגשות, טיבם חמקמק וגם נסתר לעיתים. גם כמבוגרים, אין לנו מושג כל הזמן מה אנחנו מרגישים… וגם, אנחנו תרבות שמעודדת החצנה וביטוי עצמי, בעוד שטווח שלם של רגשות נחווה כחוויה פנימית שלא בהכרח יכולה לבוא לידי ביטוי מילולי. שליטה, ניהול וויסות ריגשי….מילים – שמשמעותן הפוכה לטיבם של הרגשות.

  2. […] * גם תמר הוכשטטר נדרשה לו בשעתו כשכתבה על הפיכת הרגש לאובייקט חיצוני ברחוב סומסום. […]

כתיבת תגובה