3 פרויקטים מיוחדים

"אל האינסוף ומעבר לו!" / אסתי הלפרין

האנשת חפצים בתרבות ילדים כניסיון להתמודד עם אימת המוות המתעוררת במפגש עם האובייקט הדומם

אוגוסט 17, 2011  

מדוע רוויים סרטים, שירים וסיפורים המיועדים לילדים בהאנשת חפצים? החפץ הדומם, בשונה מהחי, הוא לרוב נייח, חסר תנועה, קול ורצוניות, ובכך מגלם תכונות הנקשרות במושג המוות.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

3 תגובות:

  1. מעניין מאוד, נהניתי לקרוא. אני חושבת שיש עוד אספקט שלא התיחסת אליו. אנשים, ובעיקר ילדים רואים "פרצופים" ו"חיים" גם במקומות שבהם אין חיים, לאו דווקא מאימת המוות אלא גם משמחת החיים ורצון לפגוש משהו מוכר בנוף זר או חדש (המושגים שלי אינם מקצועיים ואני מתנצלת מראש). בסרט "אמלי" הילדה רואה בעננים ארנב, לא מפני שהעננים מזכירים לה את המוות באופן בלתי מודע והיא מנסה להתגבר, אלא משום שהיא נהנית לגלות אוביקט מוכר ואהוב בסביבה משתנה וארעית. המוח שלנו "מתוכנת" לזהות פרצופים גם במקומות שאין בהם כוונה או פרצוף אמיתי משום שזה חלק מהמנגנון האנושי שלנו. http://efchek.blogspot.com/2011/07/new-friends.html

  2. מאת רומן:

    אני אהבתי את הספר כי הוא מעורר השראה והוא מעניין בטירוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

  3. מאת אורית:

    כתבה מרתקת! תודה רבה!

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.