11 ספרות

אמתי בשביל כולם / לי עברון-ועקנין

רשימת ביקורת על "ארנב הקטיפה" מאת מרג'רי ויליאמס

ספטמבר 26, 2014  

כמו אגדה או מיתוס, נדמה ש"ארנב הקטיפה" נוגע בדפוסים אוניברסליים של התפתחות. כל ילד זקוק לאהבה כדי להיות אמתי, זקוק להשתקפותו מבעד לעיני מי שמטפל בו ואוהב אותו. אך ילד אינו יכול לישון לעולמי עד בחיקו של המבוגר המטפל בו. באפשרות הזאת טמונה אלימות ממש: "הוא אהב אותו כל כך שמרוב אהבה השפם של הארנב נשר, והבטנה הוורודה של אוזניו האפירה והכתמים החומים שלו דהו.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

11 תגובות:

  1. מאת Riky Cohen:

    כתבת מרתק וברוב יופי וכישרון, והוספת לי הרבה על הקריאה בספר היפה הזה. תודה

  2. מאת לי עברון-ועקנין:

    תודה רבה, ריקי!

  3. מאת עטרה אופק:

    לראשונה (נדמה לי, לי) אני חולקת עלייך. בעיני הספר הזה בעייתי ביותר. ציפיתי לו בשקיקה, כי הבנתי (אולי בטעות?) שהוא היווה השראה לספרה המופתי של קייט די-קמילו "המסע המופלא של אדוארד טולין", אבל ממש אין להשוות בין השניים. לי הספר הזה הזכיר בעיקר את פינוקיו, עוד בּוּבּ שהופך להיות "אמיתי", אבל גם פה אין שום מקום להשוואה כמובן. בעיני זהו ספר מסוגו של "העץ הנדיב", סיפור מניפולטיבי שפורט בכוח על רגשות ועם מסר מעצבן שאני ממש לא אוהבת. כי מה הוא אומר בין השורות? שייתכן שמישהו יאהב אותך ו"יהפוך אותך לאמיתי" (כביכול או לא) – אבל אז באופן שרירותי אתה עלול להיתלש מבין זרועותיו ולהיזרק לזבל. למה להנחיל לילדים מסר מעוות כזה? ובכלל, בעולם של-בני-האדם שבו קורים דברים כאלה, מי רוצה להיות אמיתי? זה אמיתי זה? זה סתם! עדיף כבר להישאר בובה חסרת רגשות. ומה הטעם בפגישה מחודשת עם הילד שבקושי שם לב שבובתו אבדה? לא נוצר שם שום קתרזיס מבחינתי, רק אכזבה. יש לי עוד המון הערות אבל אתאפק…

  4. מאת לי עברון-ועקנין:

    אני דווקא בעד שלא תתאפקי, עטרה, ואולי אף תכתבי מאמר, ההערות שלך מעניינות ומנוסחות נהדר. וגם אהבתי את הניסוח "עוד בוב שהופך להיות אמיתי" :)

  5. מאת עטרה אופק:

    את חמודה, ותודה על המלים החמות והמעודדות, אבל אין לי כוח להיכנס לזה… התרגלתי לכתוב רק המלצות (למרמלדה, ותמורת תשלום) ובניגוד לשיחה שבע"פ – שבה כיף לקטול בלהט anytime – הכי כיף לי לכתוב על ספרים רק מתוך שמחה והתפעלות (כמו שאת בטח יודעת :)). גמרתי לקרוא את "ארנב הקטיפה" (ממש לפני שקראתי את הרשימה שלך!) בתקווה שאוכל להמליץ עליו בהתלהבות למרמלדה (הדדליין במוצ"ש) ובסיומו הנחתי אותו הצדה באכזבה רבתי וביגון קודר, ובשביל לכתוב עליו עכשיו אצטרך להתעצבן מחדש, וחבל, חג וזה 😎

  6. מאת לי עברון-ועקנין:

    האמת היא שאני מזדהה אתך. אולי תהיה לנו הזדמנות לקטילה בע"פ :)

  7. מאת עטרה אופק:

    בכיף :-)

  8. מאת יחיעם פדן:

    כדאי לשים לב לטעות בשם הספר. אילו היה עשוי מקטיפה, הארנב לא היה מתבלה בשלב כה מוקדם בחייו – כי קטיפה עשויה ממשי! באנגלית הספר אינו נקרא the velvet rabbit אלא the velveteen rabbit – וההבדל עצום: ולווטין הוא חומר דמוי קטיפה, העשוי מכותנה.
    לעטרה: יש, כנראה, סיבות לכך שהספר לא תורגם כל השנים מאז שנכתב. ועם זאת, אין לי ספק ששימש השראה לרייצ'ל פילד (היטי, מאה שנותיה הראשונות) ולספרים נוספים. מי יודע, אולי גם לכמה שירים של מרים ילן-שטקליס. אם יש משהו צורם, זו הפיה המופיעה בסוף, דאוס-אקס-מכינה, ומקלקלת את הקסם.

  9. מאת מאירה פירון:

    שם הספר בעברית אינו טעות. זאת בחירה מכוונת.

  10. מאת יחיעם פדן:

    מי שאינו מבדיל בין "זהב" לבין "מוזהב" יכול למכור לקונה התמים שעון זול בציפוי – ולהגיד שבחר בכוונה במילים "שעון זהב". לפיכך התגובה של המתרגמת אינה מכובדת.

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.