3 כללי

"אני מחפשת ספרים שגורמים לקוראים להבין את החיים שלהם" – ראיון עם העורכת טליה בן-עמי

ראיון עם עורכת ספרות ילדים אמריקאית לרגל הגעתה לכנס בישראל

יוני 16, 2019  

טליה בן-עמי היא עורכת ספרי ילדים ונוער בהוצאת "פילומל" – הוצאת ספרי ילדים ונוער מבית "פינגווין-רנדום האוס". על אף שמה הישראלי היא אמריקנית והראיון עמה נערך באנגלית. בשש השנים האחרונות היא עורכת ספרים לכל הגילים, ותגיע לישראל להשתתף בכנס SCBWI שיתקיים בין התאריכים 27-28.6.2019, להרצאה ומפגש עם יוצרים מקומיים.

לרגל המאורע, שוחחנו אתה – עורכי "הפנקס" – על עבודתה כעורכת ועל תחום המו"לות האמריקאי.

 

אנא שתפי אותנו במסע שלך כעורכת – איך התחלת, האם תמיד התעניינת בספרות ילדים, ואיך נהיים עורכת ספרותית בארצות הברית?

תמיד התעניינתי בספרות ילדים. אהבתי לקרוא כילדה, והרעיון לעזור לדורות חדשים של ילדים למצוא את האהבה הזו היה מאוד מרגש מבחינתי. עבודתי הראשונה, לעומת זאת, היתה בשדה אחר לחלוטין של עולם המו"לות: התחלתי כעורכת של ספרי לימוד לקולג'. מו"לות היא תחום תחרותי מאוד, ולעתים עורכים מתחילים לא במקום שתכננו, אבל זה חשוב לבסס דריסת רגל, וזה מה שעשיתי. אני עורכת ספרי ילדים בשש השנים האחרונות, ולרגע לא הסתכלתי אחורנית.

כדי להיות עורכת, את צריכה להדגים גם עניין וגם טעם. כלומר, להראות שעריכה זה משהו שאת רצינית לגביו, שאת אוהבת לעשות, ושאת בעלת תשוקה. כאמור, זו תעשיה תחרותית מאוד, ועל מנת להתחיל לעבוד בה, את צריכה להראות שזה מה שאת רוצה לעשות בכל מאודך. כמו כן, את צריכה להראות שיש לך טעם מובחן, כזה שתואם את הקו של ההוצאה או הקבוצה שאת עובדת בה. מו"לות היא עניין סובייקטיבי מאוד: עורכים מחפשים ספרים שיצליחו, כמובן, אבל גם ספרים שהם עצמם אוהבים, שהם נשבו בהם, שמדברים אליהם. אז ידיעת הטעם האישי שלך עוזרת מאוד בהשתלבות בתעשייה.

ידוע שאחוז קטן משוק הספרים האמריקאי הוא של ספרות מתורגמת, ונדמה שבתחום ספרי הילדים יש כמעט רק ספרי מקור אמריקאיים. מדוע זה כך?

שווקים גאוגרפיים שונים הם בעלי טעם שונה, רגישויות, תפיסה בלעדית, וכו'. משום כך, קשה מאוד לספרים רבים להיות מתורגמים משוק אחד לאחר. הסיבה לכך יכולה להיות עניין של השפה שמשתמשים בה – תרבות אחת יכולה להיות בוטה בעוד אחרת עדינה יותר; שוני בסגנונות אמנותיים, ועוד. אולם אנחנו בהחלט מייבאים ספרים ממדינות אחרות ועובדים עם סופרים ומאיירים מחוץ לארצות הברית, כך שזה לא חוק בל יעבור.

פקטור נוסף הוא שלרוב הסופרים והמאיירים שאנו עובדים אתם יש סוכנים, ואנחנו מתקשרים אתם דרך הסוכנים ולא ישירות. משום שאנו עובדים עם הסוגנים, קטלוג הלקוחות משפיע מאוד, ובדרך כלל אלו יוצרים מקומיים.

בנוסף לכך, האם לדעתך השוק האמריקאי יתעניין בספרי ילדים ישראליים?

זו שאלה שקשה לענות עליה. אני יודעת על ספרים ישראליים שהצליחו להתקבל בשוק האמריקאי, אז זה בהחלט אפשרי. זו באמת שאלה של כל ספר לגופו.

ספר של אורית גידלי שראה אור בהוצאת Enchanted Lion Books

את עובדת בהוצאה קטנה שהיא חלק מבית הוצאה גדול. באיזה אופן זה משפיע על האג'נדה שלך כעורכת ועל תהליך ההוצאה לאור? וכיוון שהמהלך של הוצאות קטנות אשר חוברות להוצאות גדולות נעשה נפוץ גם בישראל, מה דעתך זה אומר על התעשייה בכללותה?

אני ברת מזל לעבוד בהוצאה שמכבדת אוטונומיה ובלעדיות עריכתית. על אף ש"פינגווין-רנדום האוס" היא חברה ענקית, אנחנו ב"פילומל" מקבלים הרבה עצמאות לעבוד איך שאנחנו רוצים, ומרוויחים באותו זמן מהכוח והגמישות של כוחות המכירה הגדולים של הוצאת האם, מחלקת השיווק, וכו'. כל חברה מבנה את עצמה באופן שונה, כמובן, אבל אני חושבת שהעובדה שחברה גדולה מגבה את העבודה עוזרת משמעותית לחברות קטנות.

מה מעניין אותך כעורכת? מה החזון שלך בנוגע לספרות הילדים העכשווית וספרות נוער?

אני אוהבת לעבוד על ספרים לקוראים צעירים בגלל שאני חושבת שיש ביכולתם לעצב את נקודת המבט של הקוראים על העולם, המקום שלהם בו, והיכולת שלהם להשפיע עליו. דוחפים לממש זאת בספרי ילדים לאחרונה, ואני אוהבת שאני יכולה לעבוד על ספרים שהם חלק מהמגמה הזו – בין אם מדובר בללמד ילדים ערכים, להראות להם אנשים שונים מעצמם, או לעזור להם לנווט בחוויות חדשות. לספרים יש כוח אדיר, ואני מחפשת ספרים שגורמים לקוראים להבין את החיים שלהם.

זו כמעט קלישאה לומר שילדים לא קוראים כפי שקראו בעבר. אבל עדיין, המון כותרים רואים אור מדי שנה, ובמיוחד בארצות הברית התעשייה של ספרי נוער פורחת. איך את מסבירה את זה?

מכירות של ספרי ילדים דווקא חזקות מאוד. נכון, הן נמוכות בהשוואה לנתונים מלפני עשרים שנה, אבל הורים וסוכני חברות נוספים נותרו בתפיסה שגורסת שהקראה לילדים היא חשובה ובעלת ערך מוסף. למעשה, משפחות רואות בספרים דרך לבלות זמן יחד, להעביר ערכים, ובאופן כללי – לעזור לילדים לגדול. כמובן שיש ספרים שמצליחים יותר מאחרים, אבל בהחלט ישנם ספרים שמצליחים היטב גם אם לא הגיעו לרמה פרסום ומכירות של "הארי פוטר".

המנכ"ל של רנדום האוס אמר בראיון לעיתון ישראלי שאנו נמצאים במעבר מהמסכים חזרה לספרים, כי לאנשים נמאס מהטלוויזיה. מה דעתך על כך? האם האווירה של השנים האחרונות משתנה?

אני חושבת שזה נכון לחלוטין, והמספרים תומכים בכך. זה תופס במיוחד לגבי ספרים לילדים, שכן הקריאה חשובה מאוד להתפתחות, ולכך תורמת העובדה שקריאה של ספר מודפס ולא דיגיטלי עדיין מוערכת מאוד.

טליה בן-עמי

בישראל, מרבית הפיקצ'רבוק לא מצליחים מאוד, ונדמה שהקהל הישראלי רוצה לקנות ספרים קלאסיים אבל לא ספרים עכשוויים. האם זה המקרה גם בארצות הברית? וכיצד את כעורכת ומו"לית מצליחה לעניין את הקוראים (בעיקר הורים ומחנכים) בספרים וביוצרים חדשים?

הספרים הקלאסיים בהחלט נותרו חזקים גם כאן, אבל גם ספרים חדשים יכולים להצליח, ואכן מצליחים. זה יכול לקרות במספר דרכים, אבל לרוב נובע מכך שהספר תפס משהו חזק שמתרחש באותו רגע, בין אם זה הטרנד הנוכחי שאנו רואים בספרים על סובלנות, וסגנונות איור שנוטים יותר לאיור מתוחכם אך עדין. בסופו של דבר, אין דרך לעצב רב-מכר, אבל אנו תמיד רוצים לוודא שיש בספר יותר מסיפור נחמד, אלא משהו שיתפוס הורים, מורים, ספרנים ומוכרי ספרים, כיוון שיש בו ערך מוסף.

דוגמא לקלאסיקה אמריקאית

מה את מחפשת במאייר/ת? האם את יכולה לתת דוגמא של מאייר לא ידוע שגילית ולמה חשבת שהוא/היא יכולים להיות מאיירים מוצלחים לספרי ילדים?

יותר מכול אני מחפשת אמנות שילדים יכולים להתחבר אליה. בין אם זה דרך ההבעות של הדמויות או אנרגיה של האיור ופלטות צבעוניות שנבחרו, דרך שימוש בחללים לבנים ועיצוב, או כל דבר אחר. אני מחפשת אמנות שגורמת לסיפור לקום לחיים, שמוסיפה לטקסט, ושגורמת לסיפור להיות מלא חיים. מאייר אחד שאני עובדת אתו עכשיו הוא ברנדון טוד. אנחנו מסיימים עכשיו את הספר הראשון שלו כמאייר לטקסט של סופר אחר, ומתחילים לעבוד על הפרויקט הבא שלו, שאותו הוא גם כתב. הסגנון שלו מצחיק מאוד, אנימטיבי וידידותי, מבלי להיות קרטוני מדי או שטוח, והוא מעצב את הבעות הפנים של הדמויות בצורה נהדרת. "The Bear Must Go On"' הספר הראשון שלו שנכתב על ידי דב פטי, יראה אור במרץ, ואני מתרגשת לראות איך הוא יתקבל בעולם.

איור של ברנדון טוד

המו"לות האמריקאית תמיד היתה בעלת קשרים הדוקים עם הספריות הציבוריות. היו זמנים בהם הספריות הכריעו אם ספר יצליח או לא. האם כיום יש למוסדות ציבוריים השפעה על התקבלות של ספר חדש?

ספריות הן שותף משמעות מאוד עבורנו כהוצאה לאור. ספרניות בהחלט יכולות לתרום רבות להצלחה של ספר. וכיום, בעידן של רשתות חברתיות, הן יכולות להשפיע אף מעבר לספריה הספציפית שלהן.

באיזה אופן עידן הפוליטקלי קורקט שאנו חיים בו משפיע על עבודתך כעורכת – במיוחד בספרי נוער, אבל גם בספרי ילדים, במובן של האיורים, למשל? ומה דעתך על הקשר בין אמנות לאג'נדות פוליטיות?

אני חושבת שהעובדה שאנו חיים בעידן שבו אנשים מודעים יותר לגיוון ולרגישויות היא דבר מבורך. העולם שלנו מאוכלס באינספור אנשים, סיפורים, חוויות וזהויות, ולהיות במודעות לגבי הריבוי הזה היא הדרך שבה עלינו לפעול. לא כל הספרים צריכים להיות פוליטיים, כמובן, אבל אם אף אחד מהם אינו כזה זה פוגעני, וכולם צריכים לשאוף להיות מיוצגים כחלק מאוכלוסייה מגוונת. באשר לספרים שהם בעלי נושאים פוליטיים מובהקים יותר, אני חושבת שזה נהדר שילדים, שמודעים יותר ויותר לעולם סביבם, יקבלו את האפשרות ללמוד ולפתח את המודעות שלהם דרך סיפורים וספרים.

אנא בחרי ספר אחד שערכת שקרוב מאוד ללבך, ומדוע.

אני כרגע בתהליך עריכה של ספר שנקרא "Folktales for Fearless Girls", אסופת סיפורים של מעשיות מכל העולם שמככבות בהן ילדות ונשים כגיבורות. אני אוהבת לשתף בסיפורים של גיבורות נשים, ולהראות שנשים יכולות להיות חכמות יותר, שנונות יותר ולנצח כל דבר שהן מתמודדות אתו. זה ספר שאני כל כך גאה להביא לקוראות שלנו, ואני לא יכולה לחכות ליציאתו לאור בפברואר.

כתיבת תגובה

3 תגובות:

  1. cet הגיב:

    "אבל אנו תמיד רוצים לוודא שיש בספר יותר מסיפור נחמד, אלא משהו שיתפוס הורים, מורים, ספרנים ומוכרי ספרים, כיוון שיש בו ערך מוסף…"
    כל כך עצוב. בגלל זה יש בעיקר ספרים לילדים ולא ספרות ילדים. כי כולם רוצים לחנך, ללמד, להתמודד עם איזו בעיה. לילדים, כמו למבוגרים, מגיעה פשוט ספרות טובה.

  2. רזי אברמוביץ הגיב:

    יש לו"ז מפורט יותר של הכנס?

כתיבת תגובה