3 איור

"אני מכאן" – מקומיות ישראלית באיורי ספרות ילדים ופעוטות, מתש"ח ועד תשע"ד (או – מסע של אלף מילין מתחיל בעפרון מחודד אחד) / ליאורה גרוסמן

מסע בנבכי אוצרות של תערוכת איור, ומה כל זה אומר על ייצוג ילדי בספרות מאוירת

אוקטובר 8, 2014  

במהלך אצירת התערוכה, הבנתי שהנושא הזה לא נולד עבורי עם הספר של טלי. למעשה, אני עוסקת בנושא הזה מאז שעליתי ארצה מליטא בגיל חמש. מישהו שנולד כאן אולי לא יבין זאת, אבל מי שהגיע לפה ממקום אחר לנצח ישאל את עצמו – מה זה להיות ישראלי? מה נחשב לישראלי? איזה סממנים חיצוניים יש לישראלי? ובהקשר של הספר שהיה עלי לאייר – איך נראה ילד ישראלי? רחוב ישראלי? בניין ישראלי? בית ישראלי? זה הוביל לשאלה – מהי מערכת הסמלים הישראלית? מהם המנהגים המקומיים, שאין למצוא במקום אחר? מהו סולם הערכים המקומי? מה אנחנו לא מציירים? כל אלה הפכו לשאלות, אותן בדקתי בתערוכה.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

3 תגובות:

  1. מאת יונתן:

    מרתק אבל גם משאיר טעם של "עוד"! תודה ליאורה על המסמך המרתק הזה.

  2. מאת ליאורה גרוסמן:

    רציתי להוסיף דבר אחד: מובן מאליו, שבאיור לספר "רון, רינה והגמל" – אוה איצקוביץ לא התכוונה לייצר אמירה חברתית או פוליטית. כמו כל מאיירת, היא פשוט התייחסה לטקסט, שמדבר על חייו הקשים של הגמל. כל הקשר אחר שניתן לאיור – נובע, כמו שכתבתי, מאופי החיים בתקופתנו, מהתפיסות הפוליטיות שלנו, ומהאופן בו אנו תופסים את המקום בו אנו חיים. עם זאת, אני די בטוחה, שלו הגישה היום את האיור הזה לעורך הספרים – האיור לא היה זוכה לאישור, בגלל כל הקונוטציות שיש לו היום. יש בעיה מאד גדולה עם החלת ערכים בני זמננו על איורים מתקופות מוקדמות. כך, למשל, מרים (בפתח במ') ברטוב – לא העלתה על דעתה, שהספר "עליקמא" יעורר בבוא העת קונפליקט. היא עוד היתה בחיים כשנאמר עליה שהיא "גזענית" (אנחנו מדברים על אשה שעלתה מגרמניה הנאצית ב1936), והבנתי שהיא נפגעה מהאמירה הזו. באותם ימים לא היתה כל משמעות שלילית למשפט כמו "כושון שחרחרון". אני יכולה להעיד, לפחות על הספר "איפה רותי" שהיא כתבה ואיירה, שהוא היה הספר הכי פוליטיקלי-קורקט בתקופתו…

  3. מאת ענת גרנית הכהן:

    תערוכה יפהפיה – גם קונספט וגם ביצוע. מומלצת מאד

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.