5 יצירה מקורית

אסף שומר הסף / לבנה מושון

סיפור מקורי על הילד אסף ואורחיו המפתיעים

מאי 7, 2018  

בשעות אחר הצהרים ירדו גשמים חזקים ורעמים התגלגלו בשמים. אמא התכוננה ללכת לרופא.

"ותחזרי מהר?" שאל אסף בדאגה.

"מהר ככל האפשר. השארתי לך עוגיות, מיץ פטל וספר סיפורים. תשמור על עצמך ועל הבית!"

אסף כיווץ שפתיים ומשך בכתפיים. הוא לא רצה שאמא תלך. אמא אמרה: "אין ברירה. צריך."

ברגע שאמא נעלמה עם המעיל והמטריה, רץ אסף והביא את הכורסה הכחולה ואת ספר סיפורי הפלא וישב ליד הדלת. "אני אהיה שומר הסף," חשב.

הזמן עבר. הוא שמע רעשים בחדר המדרגות. ודאי הרוח השורקת! לאחר מכן נשמעו צעדים ממש, ודפיקות חזקות על הדלת.

"מי שם?" שאל אסף.

"זה אני, הנמר," ענה קול גדול.

"מה אתה רוצה?" שאל אסף בבהלה.

"פתח בבקשה. קר לי, אני רעב," צעק הנמר.

"יש לי עוגיות, רוצה?"

"רוצה, ודאי!"

"ולא תבקש משהו נוסף?"

"בחיי שלא, אני נשבע!" הבטיח הנמר.

אסף פתח את הדלת, הכניס את הנמר לבית וכיבד אותו בעוגיות. אפילו הציע לו מפית לנגב את הפה מהפירורים. הוא ישב ממולו וכל הזמן התבונן ובדק שהנמר מרוצה ולא רוצה משהו נוסף.

הנמר אכל בנימוס, חימם את כפות הרגליים ליד התנור ואמר: "תודה, היה טעים מאוד. סליחה על הפירורים. כיון שהיית נחמד אשאיר לך את השפם," אמר והלך.

זה היה שפם חוטים דקיקים, גדול ומצחיק. אסף הדביק אותו מתחת לאף, הסתכל בראי וחזר לשבת ליד הדלת.

הזמן עבר.

בחדר המדרגות שוב נשמעו רעשים, צעדים, ולאחריהם דפיקות חזקות.

"מי שם?" שאל אסף.

"זה אני הזאב," ענה לו קול גדול.

"מה אתה רוצה?"

"פתח לי בבקשה, אני צמא."

"יש לי מיץ פטל, רוצה?"

"רוצה! ודאי!"

"ולא תבקש משהו אחר?"

"בחיי שלא, אני נשבע!" הבטיח הזאב.

אסף פתח את הדלת, הכניס את הזאב – שנבהל לרגע מהשפם הכתום – ואף הציע לו קשית וכוס. הוא ישב ממולו, התבונן ובדק שהזאב מרוצה ולא רוצה משהו נוסף. הזאב שתה הכול, שמח ואמר: "תודה, זה היה מצוין. סליחה על הכתמים על השולחן. בתמורה אתן לך את הזנב שלי," תלש את זנבו, נתן והלך.

אסף קשר את הזנב האפור מאחורי גבו, הסתכל בראי מרוצה וחזר לשבת ליד הדלת.

ואז השתרר שקט. יותר מדי שקט. אפילו השעון בסלון שתק. הרוח השורקת נרגעה. במדרגות נעלמו הצעדים. לא היו דפיקות בדלת. בלב חש אסף שמישהו בחוץ רועד ומתנשף.

"מי שם?" קרא, ואף אחד לא ענה.

"מי שם?" קרא שנית.

אסף פתח בזהירות את הדלת והציץ.

"אני יודע שאתה שם! צא מיד!" קרא.

דלת הארון בחדר המדרגות נפתחה לאט. מתוכה יצא ילד קטן, מפוחד, שפרץ בבכי ואמר: "ראיתי נמר וזאב במדרגות…"

"אל תבכה!" ענה אסף, "הנמר והזאב ביקרו פה, אכלו ושתו, נתנו מתנות והלכו. יותר לא יחזרו."

"אתה בטוח?!" רעד הילד.

"אני נשבע. ומי אתה?" שאל אסף.

" אני?! קוראים לי אסף," השיב הילד.

" הא, בדיוק כמוני. גם לי קוראים אסף! ואיפה אמא שלך?"

"הלכה, אני לא יודע מתי תחזור…", אמר הילד, "אבל למה יש לך שפם וזנב כאלה?"

"כי אני חזק ואמיץ. אל תדאג. אני איתך."

הילד היסס.

"בוא תיכנס…יש לי ספר סיפורים. נקרא ביחד עד שאמא שלך תבוא," הציע אסף.

הילד נכנס.

 

כשאמא חזרה מהרופא מצאה את אסף יושב על הכורסה הכחולה, עם שפם כתום וזנב אפור ומחזיק בספר הסיפורים הגדול.

" מי אתה?" נבהלה אמא לרגע, "שלחו לנו חיה מגן החיות שיודעת לקרוא?!"

" נחשי," הציע אסף וחייך חיוך רחב.

"אריה?" ניסתה אמא.

לא, גיחך אסף מתחת לשפם.

"ברדלס?" ניסתה אמא שוב.

לא. ולא. התפוצץ אסף מצחוק.

"זה אני, אמא, את לא מכירה?! מקודם באו אורחים וכיבדתי אותם בעוגיות ומיץ, והיה ילד שפחד מאוד מנמר וזאב בחדר המדרגות, אז קראתי לו מהספר כי לא נשאר לי מה לתת…"

"או, ודאי, זה הילד שלי, שומר הסף, שקורא ולא מפחד… איך לא זיהיתי? גיבור שלי…" אמרה אמא והתכופפה לתת נשיקה. באותו רגע נדבק השפם הכתום בדיוק מתחת לאף שלה. ואסף שומר הסף – צחק וצחק והתגלגל על הרצפה בלי די.

לבנה מושון – סופרת ועיתונאית. פירסמה כתבות וראיונות בעתונות היומית וכן רשימות-ביקורת וסיפורים בשבועוני-ילדים. לבנה היא מורה בבית ספר "מעלה-סביונים" באור יהודה. נשואה ואם לשלושה.

כתיבת תגובה

5 תגובות:

  1. דפי הגיב:

    אהבתי.

  2. דפנה מעוז הגיב:

    יופי של סיפור מתחשק לי גם לאייר אותו…
    דפנה מעוז

  3. יעל בן ברוך הגיב:

    מסקרן מעניין רגיש עם הומור – יפה, לבנה!

  4. לבנה הגיב:

    תודה, מזמינה לשיתוף פעולה, דפנה.

  5. לבנה הגיב:

    תודה, יעל.

כתיבת תגובה