9 איור

בוגרים לגילם – אור יוגב

ראיון עם בוגר "בצלאל" על פרויקט הגמר שלו במסלול לאיור

ספטמבר 4, 2016  

בוגרים לגילם הוא מדור שנוסד לכבוד תערוכות הסיום של בוגרי המחלקות השונות בבתי הספר הגבוהים לעיצוב. גם השנה בחרנו מספר בוגרים מוכשרים שפרויקטי הגמר שלהם קשורים לתרבות לילדים, ושלטעמנו כדאי מאוד לשים לב אליהם. אנו שמחים להציג בפניכם את יוצרי העתיד, המפגינים כבר בפרויקט הגמר שלהם גישה ייחודית, מרעננת ומגוונת לעשיה תרבותית ואמנותית לילדים.


שלום אור, ספר לנו קצת על עצמך, למה החלטת ללמוד תקשורת חזותית?

שלום, גדלתי בקיבוץ דן ומאז שאני זוכר את עצמי התעסקתי ביצירה. מבניה בלגו בתור ילד, ועד ציור וצילום בשנים האחרונות. הגעתי ללימודים ב"בצלאל" בגיל מאוחר יחסית, אחרי כמה סיבובים בעולם ושלל חוויות. היה לי ברור שאלמד רק ב"בצלאל", ולמרות שבשנה הראשונה לא התקבלתי, המתנתי שנה וניסיתי שוב להתקבל. בסוף זה השתלם.

איך אתה מסכם את ארבע שנות לימודיך ב"בצלאל"? מה גילית, במה השתפרת? האם גיבשת שפה סגנונית או טכניקה אהובה?

לפני "בצלאל" ציירתי מאוד שונה ממה שאני מצייר עכשיו, גם סגנונית וגם בתכנים. הייתי בעיקר מקשקש בסקצ'בוקים, המון דמויות בצבעי פנטון ובעבודה ידנית. בשנה ב' בקורס איור חובה אצל מרב סלומון, ראש מסלול איור במחלקה לתקשורת חזותית, למדתי איך לבנות קונספט ולהעביר מסר. בסמסטר שלאחר מכן, בפעם הראשונה התחלתי לאייר בפוטושופ בסגנונות וטכניקות שונות.

אני משתדל להתאים את הטכניקה לרוח הפרויקט ולהפך, ולא להתקבע. בהתחלה היה לי קשה עם זה שאין לי סגנון אחיד או קו מאוד מובהק, אבל בעזרת המרצים שלי במשך השנים הבנתי שזה בסדר גמור, ולמדתי לחיות עם זה. כרגע הטכניקה המועדפת עליי היא שילובי צבעים בפוטושופ. בדומה להדפס רשת, אני בעצם עובד עם שניים-שלושה צבעים, ושאר הגוונים נוצרים מהשילובים. זה מקל עליי בשלב בחירת הצבעוניות ועוזר לתחושה של יצירת עולם אחיד. אני מנסה שהאיורים יראו כאילו נעשו בטכניקות מסורתיות למרות העבודה במחשב, ונהנה לראות שלאנשים לפעמים קשה להבדיל.

זכורה לי במיוחד הרצאה שהייתה מבחינתי נקודת מפנה. המאייר המוצלח ג'ון מקנוט הגיע לתת סדנא ב"בצלאל" לסטודנטים בשנה ד', ובאחד הימים הרצה לכלל הסטודנטים על עבודותיו. העבודות שלו הן מאוד פיוטיות ושקטות מבחינת הטון שלהן, ובדרך כלל מספרות על רגעים קטנים בחיים שלפעמים נראים חסרי משמעות. דרכו הבנתי שלפעמים יותר חשוב מהסיפור, היא הדרך בה אני מספר אותו.

שלושה איורים ל"ניקולא הקטן"

סדרת איורים לשלושה סיפורים מתוך "ניקולא הקטן"

 

״המיתוס״ - פרוייקט אישי בסוף שנה ג׳, הכנה רעיונית לפרוייקט הגמר.

״המיתוס״ – פרוייקט אישי בסוף שנה ג', הכנה רעיונית לפרוייקט הגמר.

למה בחרת במסלול איור?

בסוף שנה ב' היינו צריכים לבחור קורס חובה, והרגשתי שאיור יהיה ההמשך הטבעי של הדרך בה התחלתי קודם לכן. תחום העיצוב היה מעניין וחדש משום שלא עסקתי בו לפני "בצלאל", אבל איור היה משהו שתמיד משך וסקרן אותי. בנוסף, אני חייב לציין שב"בצלאל" אין באמת מסלול איור רשמי, וקיים חופש בבחירת הקורסים בשנים ג' וד'.

peter&thewolf

"פטר והזאב" – חיפוש אחר סגנון

peter&thewolf2

 

ספר על פרויקט הגמר שלך, איך הגעת אליו ובמה הוא עוסק?

סבא

הפרדת שכבות ותוצאה סופית

פרויקט הגמר שלי עוסק, איך לא, בסיפור עלייתו של סבי מאתיופיה. בהתחלה חששתי לעסוק בסיפור זה שוב, גם משום שאחותי מורן כבר עשתה פרוייקט גמר מרשים העוסק בסיפור בסיום לימודיה ב"מנשר", וגם כי עשיתי עוד פרויקט קטן שעסק בנושא. אבל בסופו של דבר החלטתי שעבר מספיק זמן, ובעצם זה סיפור מספיק חזק בשביל שגם אני אעסוק בו. בנוסף, היה לי חשוב להדהד את הסיפור הזה וליצור עניין מחודש בו.

בתחילת הפרויקט רציתי לכתוב בעצמי את הטקסט עליו יתבסס הסיפור. חיפשתי מקורות מהם אוכל לקבל השראה, והגעתי לשני קבצי סיפורי עם של הקהילה האתיופית (אחד בהוצאת כותר והשני בהוצאת ידיעות אחרונות). בחרתי מספר סיפורים שלדעתי יוכלו לשקף את החוויה ואת המסע (וגם שיהיו לי כיף לאייר, כמובן), ורציתי ליצור מעין אודיסאה שכאת, סיפור מסע מופלא ומלא חוויות.

בסופו של דבר, לאחר לבטים קשים ועזרתם הרבה של מרב סלומון ואלון ברייאר שהנחה אותי במהלך הפרויקט, החלטנו להשאיר את הסיפורים כמו שהם (פרט לשינויים קטנים), ולתת את סיפור העליה בתור סיפור המסגרת של המעשיות. שתלתי את דמויותיהם של סבי וחברו בתוכן, לפעמים כצופים, לפעמים כשותפים, ולפעמים כאילו הסיפורים קורים להם.

בדיקות של שפה, סגנון וצבעוניות:

style_test3

style_test5

style_test2
style_test

שלבי סקיצות:

sketch1

sketch2

האיור הסופי:

orprint_spread2106new27


למה בחרת בפרויקט הפונה לילדים?

אני חושב שהפרויקט הזה, ועוד פרויקטים בנושא של מורן, אחותי, ושלי, הם התרומה הצנועה שלנו למאבק של הקהילה האתיופית בארץ. היה לי חשוב לפנות לילדים בגיל שהם עדיין חפים מדעות קדומות וסטיגמות, ולייצר אצלם הזדהות עם הדמויות ועם הסיפור. בנוסף, רציתי לחזק את התפיסה, גם אצלם וגם אצל המבוגרים שבוודאי יקריאו את הסיפור, שאלו שעשו את המסע הזה הם גיבורים אמתיים. אני מקווה שכל מי שיקרא את הסיפורים האלו, לא משנה באיזה גיל, יתמלא בגאווה, כבוד והערכה לקהילה זו, כפי שקורה לי בכל פעם שאני חושב על סבי.

orprint_spread2106new222

orprint_spread2106new219

מה אתה מקווה לעשות, כעת שסיימת את לימודייך?

בתור התחלה, הייתי שמח אם הפרויקט הזה היה מקבל חיים אמתיים. הייתי רוצה שכמה שיותר יחשפו לסיפורים אלו, ובהם גם הסיפור של סבי, ואולי נצליח לגלות פרטים חדשים עליו.

סיימתי את לימודי ב"בצלאל" עם טעם של עוד, אני עדיין לא מרגיש שמיציתי את הלימודים וברור שיש לי עוד הרבה מה ללמוד בתחום. הייתי רוצה להמשיך לאייר ולספר סיפורים, חשובים יותר וחשובים פחות, וכמובן שזה יוכל להיות העיסוק המרכזי שלי ביום מן הימים.

orprint_spread2106new23

כתיבת תגובה

9 תגובות:

  1. מאת יונתן:

    תיקון שגיאת דפוס: ״ועוד פרוייקטים _בנושא_״. ומי זאת מורן, אגב, הנזכרת פעמיים בראיון?

  2. מאת יחיעם פדן:

    יונתן, כתוב במפורש, "אחותי". יפה שאור יוגב מזכיר אותה, נכון?

  3. מאת וויליאם:

    רמה גבוהה מאוד!

  4. מאת יעל:

    רואים כשרון גאוני

  5. מאת יעלה:

    ראיתי עבודות, יותר גאוני !!!!!!!!!!!

  6. מאת מיכל:

    כל כך כל כך מקסים! הציורים יפהפיים והרעיונות מבריקים ממש. מקווה שהכישרון הנדיר שלך יביא לך הצלחה גדולה…

  7. מאת חגית:

    וואו! בשפת העם – כפים! באמת מרשים ומעורר רצון לקחת ליד את הספר הזה ולקרוא אותו לילדים מכל שכבות האוכלוסיה. הלוואי ותמצא את המו"ל שיוציא את ספרך לאור! כשרון!

  8. מאת חניה:

    מחכה לספר, אולי תגייס באינטרנט?

  9. מאת בתיה קולטון:

    איורים חזקים מאד

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.