16 איור

בשמי ערב מאוירים / לוטם פינצ'ובר

השוואה בין איורי ספרי הילדים "ויהי ערב" של חיים האוזמן ו"לילה בלי ירח" של דוד פולונסקי

מרץ 9, 2011  

אחת החוויות המשמעותיות הזכורות לי מילדותי היא זו של האזנה לסיפורים. ייתכן שאף יותר מהמילים, חדרו לליבי התמונות מספרי הילדים, שנחקקו בזכרוני, לפעמים בלי שאוכל לנקוב בשם הספר ממנו הן לקוחות. כרבים מהכותבים והקוראים ב"הפנקס", גם אני קשורה עדיין לאותן התמונות והסיפורים שעיצבו את עולמי אז, ואוהבת לבחון יצירות חדשות ועכשוויות. לפני מספר שנים, כחלק מלימודי באוניברסיטה, החלטתי לנסות להעמיק את ידיעותי בנושא איורים בספרי ילדים עבריים. עשיתי זאת דרך השוואה בין שני ספרי ילדים שנכתבו בהפרש של 58 שנים. הרשימה הבאה היא סיכום של עבודה זו, שנכתבה במסגרת קורס אמנות מודרנית שהועבר על ידי פרופ' גנית אנקורי בשנת 2007 בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית, ירושלים.
העבודה כפי שנכתבה בזמנו, כולל רשימה ביבליוגרפית ונספח ראיון עם דוד פולונסקי נמצאת כאן.

מבוא קצר על התפתחות האיור בספרי ילדים עבריים

בספר הילדים העברי ניתנה לתמונה חשיבות רבה כחלק ממהלך לחינוך עברי ציוני וחשיפה לנוף המקומי[I]. יחד עם זאת, לעתים קרובות סגנונות הגולה ונופיה שולבו באיורים אלו. שנים מאוחר יותר, עד שנות החמישים, המאיירים נותרו מגויסים לרעיון החלוצי, אך סגנונם הושפע מארצות המוצא שלהם, אשר היה אירופאי ברוב המקרים[II]. סגנון האיור בשנים אלו, בהם התפרסם גם ספרה של פניה ברגשטיין ויהי ערב, היה תמים ופשוט.

האמנות הפלסטית משתקפת באיורים לאורך השנים, ומעניין לבחון את הקשר בין השניים. ציטוט סגנוני או של יצירה ספציפית מאמנות פלסטית היה במקרים רבים מכוון ומודע. השימוש בסגנון ובציטוט ספציפי משרת מטרות, מעמיק מסרים ומוסיף רבדים[III], מפתח את עולמו האסטטי של הילד, תוך כדי הענקת חוש ביקורת והכרות עם מגוון רחב של יצירות וסגנונות[IV]. לצד ההשפעה מאמנות פלסטית, מימד האיור מושפע מאמצעים נוספים בעולם החזותי, דהיינו עיתונות ופרסומים שונים[V]. השפעות אלו מן העולם החזותי מראות כי באיור ספרי הילדים באים לידי ביטוי תכנים שהם מעבר לתוכן העלילתי. האיור לעולם אינו ניטרלי[VI]. הוא ממחיש ומסביר את הטקסט; הוא יכול לפרש אותו, להדגיש חלקים מסוימים בו ולהתעלם לחלוטין מחלקים אחרים. ספר ילדים הכולל טקסט ואיור, מהווה אינדיקציה תרבותית-ערכית, ומחבר את הילד לעולם שבו הוא חי ופועל[VII].

ויהי ערב, מאת פניה ברגשטיין, איורים מאת חיים האוזמן, הקיבוץ המאוחד, 1948
אין צורך לפרט אודות ספר זה, המהווה, לאחרונה, נושא לדיונים לא מעטים ועומד במרכז תחרות האיור, אך ראוי לציין מספר עובדות:
הספר האהוב יצא בשנת קום המדינה כאחד מספרי הילדים הראשונים בהם הוקצה מקום כה מרכזי לאיור, שהודפס על  פני דף שלם[VIII]. בעוד שכותבת הספר, פניה ברגשטיין, הינה סופרת ילדים מוכרת, המאייר חיים האוזמן היה תעלומה אמיתית עד לפני מספר חודשים בעקבות תחקירה של עינת אמיתי[IX]. האוזמן לא אייר עוד ספרי ילדים בעברית ואפילו הכותבת בעצמה לא זכתה להכירו.

הסיפור מתרחש בסביבה כפרית הכוללת בית קטן, חצר משק ושדירת ברושים. הנוף הוא שילוב של חצר משק אירופאית עם חצר קיבוץ. הבתים והצמחייה המקומית שתולים בחלל שאיננו בהכרח ישראלי[X]. האווירה המודגשת על ידי האיור מתארת את הקשר לאדמה, לחקלאות ולחיות הבית. עם זאת, זוהי לא בהכרח אדמה מקומית, כפי שהסיפור עצמו איננו "מקומי" אלא מבוסס על אגדה אירופאית מאת הנס כריסטיאן אנדרסן.
גיבורת הסיפור, הילדה, לבושה בצורה מוקפדת, מקושטת בסרטים, מכופתרת ומגוהצת, על אף שהסיפור מתרחש בשעה מאוחרת. החולצה הרקומה מזכירה חולצות שלבשו בתקופה זו, אך החצאית, הנעליים היפות והסרטים בשיער מהודרים מכפי שהיה נהוג בקיבוץ של אותם שנים, ומנוגדים לערכי הצניעות שהיו המקובלים[XI]. אותה קפידה נראית בבגדיו ותסרוקתו של האב. שתי הדמויות הינן בהירות עור ושיער.

השילוב הנמצא בבחירת המקורות האיקונוגרפיים מופיע גם בשאיבה מסגנונות שונים וציטוטים מן העולם החזותי. הסגנון הינו פשוט, תמים, כולל צבעוניות חלקה וקווי קונטור ברורים. הסגנון התמים מוכר בגרמניה באיורי ספרי ילדים של המאה ה-19, למשל אצל לודוויג ריכטר, הקן שלי הוא הטוב ביותר, 1869[XII]. סגנון דומה, מגויס למטרות חלוציות, היה נפוץ בסגנון הריאליזם החברתי של שנות החמישים בארץ (ראו תמונתו של יוחנן סימון, חגיגות יום העצמאות, 1950), וכן בכרזות בעלות רוח דומה בתקופת השלב השני של בצלאל[XIII].

פרט מתוך "ויהי ערב" מול כרזה של גבריאל ומקסים שמיר - "מן העיר אל הכפר" 1955

באותו הזמן, בולטות באיורים השפעות אחרות הלקוחות מעולם התרבות והבידור בן הזמן. בדמויותיו של האוזמן בולט הדמיון לדמויות מסרטי וולט דיסני והראי-נוע המוקדמות. סרטי האנימציה של שנות ה-30 משתקפים באופן ניכר בפני החיות, הירח והכוכבים. באיוריו בולט הדמיון לדמויות מיקי מאוס והחתול פליקס. הצבעוניות החלקה והשטוחה דומה לזו שבסרטי וולט דיסני[XIV]).

למעלה: פרטים מתוך "ויהי ערב". למטה: מיקי מאוס ופליקס החתול

לילה בלי ירח, מאת שירה גפן ואתגר קרת, איורים מאת דוד פולונסקי, עם עובד, 2006
הספר לילה בלי ירח נכתב על ידי בני הזוג שירה גפן ואתגר קרת. העלילה ואופן הכתיבה כוללים ציטוטים שונים מספרה של ברגשטיין. בדומה לכך, האיורים של דוד פולונסקי משתמשים באיוריו של האוזמן כאל אחד ממוקדי ההשראה. במרכז הספר נמצאת זוהר, שלפני לכתה לישון, גילתה שהירח איננו במקומו ברקיע. היא יוצאת לחפש את הירח, ובדרך פוגשת בחתול מנומנם ושוטר כעוס. במסעה היא מגיעה לבקתה ביער, בה היא מוצאת את הירח משתעשע עם אדם בודד המתגורר בבקתה. זוהר נוזפת בירח ובאיש, ומסכמת עם השניים שהירח יורשה לרדת לבקתה פעם בחודש בלבד.

במבט ראשון, ייתכן שקשה לזהות נקודות דמיון בין איורי הספרים. הספר לילה בלי ירח הוא ארוך יותר, כולל יותר איורים ושימוש בטכניקות יקרות כמו צבע כסף, איור ממוחשב ועיצוב כולל חדשני. מקצב התמונות בויהי ערב מאוד קבוע, היות והתמונה נמצאת באותו הצד ובאותו הגודל לאורך הספר כולו, והדמויות שמופיעות ממלאות חלל דומה בכל אחת מהתמונות. בלילה בלי ירח לעומת זאת, הקצב משתנה בין תמונה לתמונה ומתפתח עם הסיפור. הקומפוזיציות והפרספקטיבות עוברות שוב ושוב מטמורפוזה, החלל גדל וקטן, וכך גם הדמויות שבתוכו. בניגוד לקומפוזיציות השקטות של ויהי ערב, בו הסצנות מסודרות תמיד ב"קונבנציית הקיר הרביעי"[XV], איוריו של פולונסקי מצוירים מזוויות מבט מגוונות:

כתוצאה מדינאמיות האיורים של פולונסקי, הדרמה שמתרחשת עוברת גם באמצעות עיצוב הפורמט עצמו, ולא רק דרך התיאור העלילתי באיור. קו האופק באיוריו של האוזמן נותר באותו המקום במרבית התמונות, ויוצר ארגון סטאטי, גם כאשר מתרחשת מהומה בעלילה.

פולונסקי מצטט באופן ישיר את איוריו של האוזמן על גבי הכריכה האחורית של הספר:

פרט מתוך כריכת "ויהי ערב" מול פרט מתוך כריכת "לילה בלי ירח"

הוא משתמש בדמויות הכוכבים והירח לאורך הספר כולו, וכן בקבוצת החיות המשמשת כמשקיפה על המתרחש לאורך הסיפור:

פרט מתוך "לילה בלי ירח" מול פרט מתוך "ויהי ערב"

הכוכבים של פולונסקי שואלים את תפקיד הירח של האוזמן בתמונת "הנשיקה", אולם בשני המקרים מי שמקבל את הנשיקה הוא זה הזקוק לנחמה:

פרט מתוך "לילה בלי ירח" מול פרט מתוך "ויהי ערב"

מעבר לציטוטים הישירים המצויים בלילה בלי ירח, פולונסקי משתמש, בדומה להאוזמן, בציטוטים מן העולם החזותי בן זמנו. אם האוזמן השתמש בדמותו המוקדמת של מיקי מאוס, פולונסקי משתמש בדמויות אחרות מסרטי אנימציה: פופאי המלח, דמויות הספל והקומקום מסרט וולט דיסני "היפה והחיה" ועוד[XVI].

כפי שהארכיטקטורה באיוריו של האוזמן סימנה מקום התרחשות, כך גם המבנים המתוארים בלילה בלי ירח. חשוב לציין את המעבר של גיבורת הסיפור מאווירת התיישבות חלוצית לאווירה עירונית. זוהר הילדה מטיילת בין בתי באוהאוס בשכונה הררית ליד נוף מיוער. המיקום המתבקש הוא זה של העיר חיפה, בה גדל פולונסקי[XVII]

פרט מתוך "לילה בלי ירח" מול "בית בשדרות הנשיא בחיפה"

סגנון הבאוהאוס אומץ כסגנון מקומי, אך נקרא גם "הסגנון הבינלאומי", אשר פעל בישראל של שנות השלושים בהשראת הבאוהאוס הגרמני[XVIII]. כלומר, מדובר בסגנון לוקאלי אך יחד עם זאת זר.

כפי שהאוזמן הושפע מאיורים מארץ הולדתו (גרמניה), כך גם פולונסקי, אשר עלה לישראל מאוקראינה בגיל 8, משתמש בסגנונות המוכרים לו מהעולם החזותי של ילדותו, דוגמת איוריהם של איוון ביליבין וגיאורגי נרבות, אמנים אוקראינים המושפעים מסגנון האר-נובו:[XIX]

ביליבין- "האוהל של המלכה שמאקהן", 1909 מול כפולה מתוך "לילה בלי ירח"

פולונסקי הכניס לאיוריו גם ציטוט ישיר מעבודתו של קלימט האוסטרי, אמן אר-נובו אוסטרי מפורסם[XX], וכן השתמש בעיטוריות האופיינית לסגנון זה:

פרט מתוך "לילה בלי ירח" מול עיטור קיר של קלימט

תלמידו של ביליבין, נרבות, יצר בסגנון דומה אך לרבים מציוריו נוספה אווירה מסתורית ואפלה. המסתורין המאפיין איורים רוסים מסורתיים נמצא באיוריו של פולונסקי, בניגוד בולט לסגנון התמים של האוזמן (ראו לדוגמה תמונתו של נרבות, נוף עם כוכב-שביט, 1910, כאן). באיוריו העשירים של פולונסקי ניתן לאתר מקורות רבים נוספים דוגמת ההשפעה מאמנות יפנית מסורתית ומסגנון המאנגה:[XXI]

גיבורת הספר "לילה בלי ירח", מול דמות של אוסאמו טזוקה, 1928-1989

לחביבות ולתמימות של האוזמן אין מתחרה, גם כיום. ויהי ערב הוא ספר מלא קסם, גם בשל הטקסט, אך בעיקר בשל איוריו הכובשים, המכוונים לעולם הילד ולחוויותיו היומיומיות. נראה כי פולונסקי פונה לילדים אחרים, אולי מתוחכמים יותר, אלה שחיים בעולם הטכנולוגיה המודרני. ספר הילדים לילה בלי ירח העכשווי שמתחרה בעולם הטלוויזיה והמחשב חייב לנסות לכבוש את הילד בדרכים אחרות. הוא מתקשר עמו לא רק באמצעות חוויותיו היומיומיות, אלא גם באמצעות גירוי אסתטי עשיר ומעשיר. הציטוט של פולונסקי את האוזמן הינו מתוחכם ומרתק. הוא איננו משתמש באיורים כפי שהם אלא מכניס תכנים מן העולם החזותי העכשווי ומתרבות ילדותו שלו, המחליפים את המקורות החזותיים המעורבים באידיאולוגיה מקומית של האוזמן. דרך ההשוואה בין שני מאירים בארץ אחת בהבדל של 58 שנים ניתן להיווכח איזה תפקיד חשוב ומשמעותי יש לאיורים בספרי ילדים.


  1. אילה גורדון, איורים עבריים, תל אביב: מוזיאון נחום גוטמן, 2005, עמ' 30-39. []
  2. גורדון, עמ' 155;160-161; אוריאל אופק, תנו להם ספרים, הפועלים, 1978, עמ' 37, 290. []
  3. רות גונן, "השתקפות אמנות פלסטית וציטוטה באיור ספרי ילדים", מעגלי קריאה 22 (1993): 115-17; "ציטוטים ואזכורים חזותיים בספרי ילדים מאוירים עכשוויים", ספרות ילדים ונוער 24 ד' (1997-8): 17. []

  4. רעיון זה, של החינוך לאסטטיקה פותח בעיקר על ידי שוורץ: Joseph H. Schwarcz, Ways of the Illustrator, Chicago: American Library Association, 1982, pp. 5-7, 169-195. משי מוסיפה שעל ידי הציטוט, הילד יכול להפנים תהליך תרבותי כללי רחב יותר (יונתה משי, "אמנות מודרנית ואיור ספרי ילדים (קו צבע ונשמה)", מעגלי קריאה 28 (2001): 60-67). []
  5. Schwarcz, עמ' 13-14; גונן, "השתקפות…", עמ' 113-115. כפי שמגדירה זאת יפה משי: "הספר המאויר נמצא בתחום של האומנות החזותית, שבו מתקיים מפגש בין שני המרכיבים- הוויזואלי והמילולי" כמו עיתונים, טלוויזיה, פרסומות ויצירות אמנות ("אמנות מודרנית…" עמ' 61). []
  6. Schwarcz, עמ' 94. []
  7. רות גונן, "מסרים ערכיים בספרי ילדים ישראליים מאוירים לגיל הרך בשנים 1948-1984," מעגלי קריאה 23-24 (1995): 56-57. []
  8. אלינור רותם, "ילדים ונוף- התפתחות הנושא באיור ספרי הילדים בארץ," מעגלי קריאה 23-24 (1995): 246. []
  9. ראו רשימותיה של עינת אמיתי ופרסומים עוקבים בעיתון הארץ: עינת אמיתי, "פריץ זיגמונד חיים פרד האוזמן- רטרוספקטיבה", בלוג יומן מסע לחקר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים, 29.10.2010, ; "אילו הירח היה יכול לדבר", הפנקס, 2.1.2011; יעל דר, "תעלומת המאייר שנעלם", גלריה / עכבר העיר גרסת אונליין, 5.9.2010. []
  10. יעל דר, "ארכאיות מצחיקה ביותר", הארץ (15.6.05), גרסת אונליין. חשוב להוסיף, שאמנם, כפי שדר' דר מציינת- לולי הקיבוץ צפופים הרבה יותר מהלול המתואר, אך גם בארץ, בכפרים ומושבות, היו לולים פרטיים שמזכירים מאוד את הלול הזה, למשל הלול שהיה בחצר ילדותה של אמי. []
  11. רותם, עמ' 246. []
  12. רותם, עמ' 246. []
  13. גדעון עפרת, "המצע הרעיוני של "בצלאל החדש," בצלאל/ 100, עמ' 89. []
  14. החתול פליקס הוא יציר כפיו של פאט סאליבן האוסטרלי או של ג'ון קנמקר האמריקאי, ונוצר בשנות העשרים של המאה העשרים. מידע נוסף, ב: Jeff Lenburg, The encyclopedia of animated cartoons, New York: Facts on File, 1999, pp. 27-28. מסרטי וולט דיסני הדוגמא הטובה ביותר היא של מיקי מאוס המוקדם, שסרטו הראשון יצא ב-1928, על ידי האנימטורים וולט דיסני ויו-בי איוורק. מידע נוסף באותו ספר, עמ' 1-17;107-109. עוד בהקשר הזה ראה מאמרו של אלי אשד "מיקי מאוז – תוצרת ארץ ישראל" []
  15. מדובר בהצגת חלל כמו על בימת תיאטרון, כשהקיר הרביעי כמו נשמט מן הסצנה וחושף אותה לקהל הרחב. הקונבנציה מוכרת באיורים בכתבי יד מדייבאליים. []
  16. פופאי הוא דמות של הקומיקסאי אלזי סיגר, נוצר ב-1919. עוד על פופאי אצל Lenburg, עמ' 121-124. הסרט "היפה והחיה" יצא באולפני וולט דיסני בשנת 1991. מידע נוסף כאן []
  17. דוד פולונסקי נולד באוקראינה ב-1973, ועלה לארץ בגיל 8. הוא גדל בעיר חיפה, וכיום חי בתל אביב. דוד מתאר את עצמו כילד סקרן עם דמיון מפותח, שתמיד אהב לצייר, ומאוחר יותר למד בבצלאל איור ועיצוב גרפי. פולונסקי אייר מספר ספרי ילדים, ויוצר גם עבור עיתונות, טלוויזיה ואינטרנט. בין ספרי הילדים שאייר: על עלה ועל אלונה (2002), התנ"ך בחרוזים (2003), ובית חרושת לשירים (2003). כל ספר שלו מראה שליטה סגנונית יוצאת דופן, ואף ספר אינו דומה לקודמו. פולונסקי משתמש במגוון שפות אמנותיות ובכולם מראה שליטה ויצירתיות. הוא בעל רפרטואר יוצא דופן ויכולות מבריקות באיור. קשה להגדיר את הסגנון שלו במספר מילים, הוא יצירתי ורב כיווני. ניתן לומר שמדובר באמן אוהב פרטים וסקרן, חוקר ומתוחכם, בעל יצירות מקוריות וחדשניות, שזורות בקריצות. מידע אודות פולונסקי מתוך ספר המאיירים הגדול, עמ' 226-235, ועל פי ראיון שנערך עמו בתאריך 28.8.07 בביתו בתל אביב עם הכותבת. []
  18. באוהאוס על הכרמל: תערוכה של ארכיטקטורה מודרנית בחיפה, 1948-1918, אוצרת: ליאורה בר-עם שחל, חיפה: עיריית חיפה, 1994. []
  19. למידע נוסף: גונן, "מאייר ברוסית טובה", משקפיים 6 (1989): 36; גורדון, עמ' 175; Vsevolod Nikolaevich Petrov, Russian Art Nouveau, The World Of  Art and Diaghilev's Painters, Bournemouthparkstone, 1997; Platon Beletzky, Georgy Narbut, Kiev: Mistetzvo, 1983. []
  20. האפריז נמצא בארמון סטוקלט בבריסל. זהו עיטור קיר שיצר קלימט בין השנים 1905-6 לקירות חדר אוכל בארמון. חומרים: צבעי מים, טמפרה, צבע זהב וכסף, גיר ועפרון. התקריב בתמונה מראה חלק מעץ החיים. Gottfried Fliedl, "The Stoclet Frieze", Gustav Klimt, Taschen, 1989, pp. 144-153 []
  21. אודות מאנגה: Frederick L. Schodt, Manga! Manga!: the world of Japanese comics, Tokyo: Kodansha International, 1984. []
כתיבת תגובה

16 תגובות:

  1. הבאת יופי של דברים (ותודה מיוחדת על האמנים האוקראינים שלא הכרתי!), אבל אי אפשר לטעמי לדבר על האיורים של לילה בלי ירח בלי להזכיר את אמני ההדפס היפניים ובייחוד הוקוסאי:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%90%D7%98%D7%A1%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%A1%D7%90%D7%99
    ועוד הבדל גדול בין שני הספרים, שאפשר לכתוב עליו מאמר שלם – הוא שפולונסקי הוא קולנועי ב"זוויות הצילום-איור" שלו, והאוזמן הוא לגמרי תיאטרון. האיור הראשון של "ויהי ערב" הוא ממש תמונה של אולם תיאטרון אירופי קלאסי רגע לפני תחילת ההצגה: חיות באולם, ינשופים ביציע הענף וכוכבים ביציעי שביל החלב והעננים. (בספרד היציע הגבוה והזול ביותר נקרא "השורה שלפני גן העדן"). והירח? הוא הפנס, הפולואו ספוט שמלווה את ההתרחשות.

  2. מאת דינה:

    תודה רבה על מאמר מאיר עינייים. הייתי מודעת כמובן להתכתבות האיורים של פולונסקי עם אלה של האוזמן, אך הקשר לציירים ומאיירים אחרים מעניין ביותר.

  3. מאת עינת:

    כוכבים דומים לאלו של האוזמן בויהי ערב ושל פולונסקי בלילה בלי ירח, אפשר למצוא גם באיוריה של חוה נתן בספר "כוכבים בדלי" של אנדה עמיר. אני לא זוכרת באיזו שנה יצא הספר אבל נדמה לי שדי בסמוך לויהי ערב. לא בטוחה מי ציטט את מי, אבל גם שם יש כוכבים ילדים דומים מאד והם מלווים את כל הספר.

  4. תודה לוטם!

    הרשימה מעניינת מאוד. תודה גם על כל העזרה בחיפושים. היה שווה!

    ולמרית – האוזמן אהב אנימציה ודוד פולונסקי יודע את זה וגם חיפש את הסרטונים המתאימים. סרטון מדהים אחד שדוד מצא נמצא כאן:
    http://tarbut-yeladim.blogspot.com/2010/08/blog-post_11.html

    אני חושבת שהחיבור ביניהם הוא דרך האור והתנועה. אני לא אמנית, אבל יש משהו ביצירה שלהם שממשיך לזהור – וכשרואים את הסרטון מבינים משהו על ההילה והתנועה שנתפס בהתבוננות. לפחות אצלי.

    ולעינת (שהיא לא אני) – יש הרבה "ציטוטים" להאוזמן בספרות העברית לילדים. אני חושבת שחלק מהם במודע – כמו אצל פולונסקי – וחלק שלא במודע.

    שוב תודה לוטם על המידע המפורט ועל הרשימה מאירת העיניים….

  5. מאת לוטם:

    תודה רבה למגיבים.
    מרית יקרה, בעבודה המלאה אכן עשיתי השוואות להוקוסאי, וגם דנתי ארוכות בזוויות המבט הייחודיות של פולונסקי, אבל ברשימה זו נאלצתי לקצר. כדי מאד להציץ בקישור לסרטון שתרבותניקית שמה- החיבור הוא פשוט יוצא מן הכלל!
    סופש נעים…

  6. מאת נטלי:

    מאמר מרתק. אין ספק שהאיורים של שני הספרים, על נקודות הדמיון וההבדלים ביניהם, הם מהיפים בתולדות האיור בארץ. נפלא ומענג לראות אותם אלה מול אלה. תודה רבה ללוטם.

  7. מאת אורית זוהר:

    תודה לוטם,
    רשימה מעניינת מאד.
    במיוחד מעניין לראות את האיורים האוקראיניים, שהיוו מקור השראה לאיורים של פולונסקי.

  8. […] של מארק בוטוואן! ו'לילה בלי ירח' באיור דוד פולונסקי כמובן. זה גאוני, זה כל כך יפה, והכי […]

  9. […] משתנות בהתאם לסיטואציה, אפשר להתקרב ולהתרחק מאד. ”לילה בלי ירח" הוא ספר כזה: מתוך "לילה בלי […]

  10. […] 100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים של עינת אמיתי, או לאתר הפנקס, כתב עת מקוון לספרות ותרבות […]

  11. […] בספרה "לילה בלי ירח", עסקה שירה גפן, יחד עם אתגר קרת איתו כתבה את הספר, […]

  12. […] התייחסות רבה ואף השתאות (המקרה המפורסם ביותר הוא "לילה בלי ירח"). גם בספרך החדש לאיורים יש תפקיד מרכזי. ניתן אף לומר […]

  13. […] עם הקרקס" (איורים: רותו מודן, הוצאת זמורה ביתן) ו"לילה בלי ירח" (יחד עם שירה גפן, איורים: דוד פולונסקי, הוצאת עם […]

  14. […] על אב שזנח את חובותיו ומתנער מכל אחריות לילדיו. ב"לילה בלי ירח", שכתב יחד עם שירה גפן, הילדה זוהר יוצאת למסע לילי […]

  15. […] "לילה בלי ירח" / שירה גפן ואתגר קרת, איורים: דוד פולונסקי. הוצאת עם עובד – הילדה זהר יוצאת לחפש אחר הירח שבלעדיו קשה לה להירדם. זהו מסע נועז שבו מזדהרים האין-ירחים בחושך המבריק. לבסוף מוצאת זהר את הירח ואת האיש הבודד והקירח שמארח אותו. זהו ספר קסום של אור וחושך והדפסת כסף זוהרת שחוגגת את יופיו של הגרם השמיימי (על הקשר בין הספרים "ויהי ערב" ו"לילה בלי ירח" תוכלו לקרוא  ברשימה הזאת). […]

  16. […] שמש בהיר" (איגואנה וכנרת), המהווה מחווה מוצהרת ל"ויהי ערב" של פניה ברגשטיין המלווה אותנו זה יותר משישה […]

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.