7 ספרות

גיבורה אחת קטנה / טלי כוכבי

רשימת ביקורת על ספרן של שהם סמיט ועינת צרפתי, "סיפור אחרי השינה"

ינואר 31, 2014  

הטקסט המינימליסטי והעובדה שרוב האלמנטים המשמעותיים בסיפור מסופרים באמצעות האיורים באופן כמעט קומיקסי, יוצרים עושר עצום של משמעויות, מסרים, כוונות, התרחשויות, ומסרים נגדיים. כמעט כל עמוד טומן בחובו הפתעה מרעישה נוספת – דידי מתעוררת, הימצאותם של אורחים בסלון, זלילה הדוניסטית ופרועה של עוגות וקינוחים (בידיים, באמצע הלילה), נוכחותו של האח הקטן (שלמרות הימצאותו על עטיפת הספר, הצליח ממש להפתיע אותי בקריאה ראשונה) – בכל פעם שנדמה היה לי כאילו הבנתי את הרעיון וברור לי לאן הסיפור פונה, ציפתה לי הפתעה חדשה שחייבה אותי לחשב מסלול מחדש ולהבין את הספר באופן קצת שונה.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

7 תגובות:

  1. מאת דינה:

    תודה לטלי על רשימה מצוינת. אמנם, עדיין אינני מכירה את הספר, אבל בזכות הרשימה ארוץ לקנות אותו.
    אני רוצה להזכיר דרך אלטרנטיבית להתמודדות עם ילדים שאינם רוצים ללכת לישון. זוהי דרכה של לורן צ'יילד בספר "אני בכלל לא עייפה ואני לא הולכת לישון" מתוך סדרת "צ'רלי ולולה" הנהדרת. צ'יילד מרחיקה את ההורים מחדר הילדים ומסתפקת בבקשת האם מהאח הגדול להשכיב את אחותו לישון. דווקא האח צ'רלי מצליח להיכנס לעולמם הדמיון של לולה ולנטרל את תירוציה תוך שימוש בדימויים שלה. ייתכן שמבוגרים אינם מסוגלים לעשות זאת באותה מידה של הצלחה.

  2. מאת נטע:

    מסכימה עם רוב מה שטלי כותבת… למזלה יש לה ילד מוגן ואהוב שיכול לחוות את כל קשת הרגשות שהספר עורר בו בלי להינזק, אבל לא כל הילדים כאלה. לדעתי הטקסט נושא מסר די מפחיד ומאיים לקטנים שזקוקים לדעת שההורים שלהם יותר חזקים מהם ויודעים מה הם עושים – מה גם שלפיו, ההורים בעצם מתחילים ליהנות ולעשות חיים רק אחרי שהילדים הולכים לישון… מסר די מבאס לילד!! – מזל שהאיורים הנהדרים באמת מספקים פיצוי נחמד מאוד לטקסט

  3. מאת רותי זקוביץ:

    כתבה מעניינת ורצינית, לדעתי כמעט רצינית מדי. נראה לי – גם מתגובות נכדיי – שהילדים אינם מקבלים את הספר כמדריך להתנהגות או לאי התנהגות, וההורים אינם רואים בו דיון בסמכות ההורית. אלה ואלה מתייחסים לדברים כפי שנכתבו – בהומור ובעליצות; רואים כאן הקצנה מצחיקה חביבה, ובעיקר אבסורדית (קו אופייני להומור טוב) של מצבים רגילים בבית, צוחקים ונהנים. (חלק מהתעלולים, המצוירים להפליא, ממילא אינם בני ביצוע אז לא כדאי לדאוג…

  4. מאת עינה:

    הניתוח מעניין ומעורר מחשבה! והספר – שוטטתי בו שלשום ומאד נהניתי…

  5. מאת פנינה:

    זו יצירת אומנות מדהימה, בעיני, לאלה שהיו להורים אך הילד בתוכם עדיין ממשיך לבעוט ומסרב להתבגר. נראה לי שהספר הזה ואיוריו נופל לתוך קטגוריה אחת עם עבודות אומנות אחרות בעולם שהוצגו לאחרונה, כמו התערוכה של האומן פול מקארטי ”שלג לבן“ בניו יורק במאי שנה שעברה, בהם נעשה ניסיון להעלות דרך עולם הילדים את ההורות הלא אחראית ולעיתים פאתטית של ימינו. נדמה לנו שאנחנו בעולם של ילדים, אבל למעשה הילד מגלה לא את הפחדים הדימיוניים שלו עצמו בדמות ”יצורי פרא“, אלא את המציאות העגומה של המבוגרים סביבו המתנהגים כיצורי פרא. אולי דרך הצגת עליבותם של הורים מבוגרים נצליח לפתח בילד את הביקורתיות הנדרשת כדי להבין בין נכון ללא נכון? זה נראה לי קצת הפוך אבל, הרבה דברים בעולם שלנו היום הם קצת הפוכים. ספר אמיץ, אני מסכימה.

  6. מאת דוסית!:

    קניתי- והתאכזבתי מאוד.

    יש חורים בעלילה הכתובה העלילה מתקדמת מהר מידי- ופונט גדול לא יכול לבוא במקום תיאור או גישור על פערים בעלילה.

    האיורים מקסימים כשהם קטנים, הגודל הענקי מקשה על קליטת הפרטים ומכער את הקו. מותר לאייר בקטן ואין צורך להגדיל לגודל מלוא הדף או הכפולה איורים שחינניותם בקטנותם. או שהיה עדיף לבחור פורמט קטן יותר לספר (כמו ב"סיפריית נח" המעולה)

    חבל מאוד, עם יותר עבודה היה יוצא ספר נהדר

  7. […] (כתבה: שהם סמיט / איירה: עינת צרפתי. הוצאת כנרת) – פיקצ'רבוק עם טקסט קצר ביותר, חופן משפטים בלבד – בחרוזים כאשר רוב העלילה מסופרת על […]

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.