איור

גם קטנים חשובים. בלעדיהם – אי אפשר לפעמים / אלישבע רוזנבוים

טקסט המשתתף בתחרות "איור תחילה", על פי איור של נדב וייסמן

ספטמבר 8, 2013  

הטקסט הנ"ל נכתב בהשראת האיור של נדב וייסמן, ומשתתף בתחרות כתיבת טקסטים לילדים – איור תחילה. על מנת להצביע עבור הטקסט הזה יש לכתוב מפורשות בתגובה "אני מצביע/ה לטקסט". ניתן להצביע עד 17.9.13. לקריאת תקנון התחרות יש ללחוץ כאן.

האיור נעשה במסגרת סטודיו איור וטיפוגרפיה ב"בצלאל" בהנחייתה של אורית ברגמן.

ציל, ציל, צליל,
אופניים על השביל,
הביטו ילדים,
צלילה מתקרבת,
עליהם היא רוכבת,
ומאחור במקום אופן,
לעזר לה, גלגל קטנטן ,
בואו לא נפריע, נחכה בצד,
עד…
שתעבור,
אבל –
רגע… צילה מאחור,
ואין לה מעצור,
ורק במקום אופן, לה – גלגל קטנטן,
לעזר כמובן,
ותיכף נעבור,
אבל –
עדיין אי אפשר,
עכשיו גם אביתר,
אדום שיער,
מכנס קצר,
ולעזר ומשען – גלגל קטנטן במקום אופן.
צלילה, צילה, אביתר, סל, כידון ופעמון,
אופן גדול אחד ראשון,
מלפנים,
ואחריו שלושה קטנים,
מדוושים כולם ביחד,
ללא חת, ללא שום פחד,
בשרשרת מתגלגלת שדוהרת ועוברת ועוברת,
ועדיין לא נגמרת,
הנה רינה, הנה רון,
היא גם הוא יושבים זקופים,
יושבים איתן,
תחתיהם – גלגל קטנטן,
יחד מדוושים,
ואל הקצב מצטרפים,
ופתאום הפתעה –
אחרונה חביבה מופיעה
הרוכבת יפעה,
ולה …
אופן אחד גדול!
ממש כמו הראשון,
אותו הובילה צלילה,
אבל הוא, סוף-סוף האחרון,
כאן לא קטר היה, ולא היה קרון,
היה, אבל, כידון,
ואלו אופניים!
וכלבלב התחש – בייגלה,
גם הוא ארוך,
גם הוא כמו שרוך,
אליהם מצטרף, מן הצד מלווה
וכלל לא מתפלא.

ואתם ילדים?

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.