21 יצירה מקורית

דַיָלְצָרָבְּ / מאת: לי עברון-ועקנין, איור: אור ענבר

סיפור ראשון מתוך סדרת "סיפורי אנדרלמוסיה" על מכשפה יוצאת דופן, החתולה שלה ועוד יצורים מופלאים

ינואר 25, 2012  

"סיפורי אנדרלמוסיה" שכתבה לי עברון-ועקנין, נולדו בהשראת דמותה של תנינה שבראה נורית זרחי, ונכתבו – כך על פי עברון-ועקנין – כמחוות אהבה אליה. הסיפורים מתארים את קורותיה של אנדרלמוסיה המכשפה (או דרלה, בקיצור) וזנביקה, החתולה החכמה שלה. עברון-ועקנין מיטיבה לעצב סיטואציות קצרות, מהנות ומעוררות מחשבה, ודמויות בלתי נשכחות. הלשון העשירה של עברון-ועקנין, המחברת בין הדיבורי לפיוטי וגדושה במשחקי מילים והיפוכים משעשעים, מתכתבת עם סגנונה של זרחי, אך בהחלט עומדת בפני עצמה כאמירה סגנונית מקורית ומשכנעת. סיפורי הסדרה עתידים להתפרסם ב"הפנקס" בהמשכים, ובסיפור הפותח אנו מקבלים הצצה לעולמן של דרלה וזנביקה ולמערכת היחסים ביניהן. את הסדרה ילוו איורים יוצאי דופן; יצירות אמנות קטנות של אור ענבר, אשר בחרה בסיפור זה רק לרמוז לקוראים על דמותה החמקמקה משהו של דרלה. כיאה לסיפורים המפורסמים בהמשכים, אנו עתידים להעמיק את ההיכרות עם דרלה והעולם בו היא חיה, כמו גם את הפרשנות הוויזואלית של המאיירת לטקסט. אנו גאים להציג בפניכם את "סיפורי אנדרלמוסיה" כחלק ממהלך רחב יותר, שמטרתו לחשוף לקהל הרחב יצירות מקוריות ייחודיות, חריגות ומעולות, המעשירות את קורפוס היצירה לילדים.

צילום: עמרי אבן-זיו

 יום אחד שאלה דרלה את זנביקה, "מה יקרה אם יום אחד לא נוכל לגור יותר בבית שלנו, ונצטרך לעבור למקום אחר?" זנביקה הייתה המומה. היא הביטה בכפתה הלבנה שנעצרה מול פניה, לפני או אחרי ליקוק, היא לא זכרה. איזו מחשבה משונה! יום אחד? באיזה יום? למה, ואיך? דרלה וזנביקה היו מודאגות מאוד, ואם לא די בכך, למחרת שאלה דרלה עוד שאלה מטרידה: "מה יקרה אם יום אחד לא אצליח יותר לעשות כישופים?" ובימים הבאים הוסיפה לשאול: "מה אם יום אחד תרצי לצאת למסעות ותעזבי אותי? ומה אם כל המכשפות יעשו עלי חרם?" ומה אם, ומה אם. זנביקה לא הייתה רגילה למחשבות על "אם" ועל "יום אחד". כל יום חשבה על אותו יום, ואם אפשר – על אותו רגע, למשל על השלב המסוים בהתלקקות שבו היא נמצאת, ועל דרגת הרעב או השובע שלה, ועל עוצמת הרצון לנמנם.  היא לא ידעה איך להשיב לדרלה, אבל עלה בדעתה שיש מישהי אחרת שתוכל לעזור. לאחרונה פגשה בשכונה חתולה רזה, מפוספסת וקשת יום ששמה דַיָלְצָרָבְּ, ולמרות שהייתה שתקנית וחסרת חן, הילכו עליה השמועות אמרו שהיא חתולה מאוד חכמה. זנביקה ירדה לרחוב לקרוא לדילצרב והבטיחה לה קערית חלב בתמורה לשיחה עם דרלה. דילצרב הביטה בה במבט אטום של יצור שחוכמתו המפליגה מונעת ממנו לחשוף את מחשבותיו בפני פשוטי העם, ועלתה אחריה אל הבית. "מה אם..." התחילה דרלה לשטוח את שאלותיה, ודילצרב השיבה בשלווה: "דייה לצרה בשעתה." "ומה אם..." "דייה לצרה בשעתה." אחרי שהסתיימה השיחה, דילצרב שתתה מלוא הקערה ונפרדה מהם בשפם לבנבן מחלב שקצת פגם בעליונות שלה, וגופה הרזה נעלם במורד המדרגות. זנביקה הייתה משוכנעת שדרלה תגיד לה: "איזה מין חתולה הבאת לי. רק משפט אחד היא יודעת להגיד." אבל דרלה לא אמרה כלום, ורק כעבור זמן מה שמעה אותה זנביקה מהמהמת לעצמה, "היום זה היום, מחר זה מחר. לא צריך להקדים את המאוחר. מזל שכל הימים באים אחד אחד ולא נופלים על דרלה בבתאחת. מה אם אני, ומה אם אתה... דייה לצרה בשעתה."

לי עברון-ועקנין – ילידת 1975, פרסמה ספר סיפורים, ספר שירה וארבעה ספרי ילדים. מחזה ילדים פרי עטה, "התרנגול", הועלה בשנה שעברה בתיאטרון מ.ר.א.ה. מתרגמת מצרפתית ועורכת תרגום ב"כתר ספרים", עורכת עם רונן אלטמן-קידר וקרן ארחה-צ'רטקוף את כתב העת האינטרנטי "זוטא".
אור ענבר –
 מאיירת, בוגרת מנשר.

כתיבת תגובה

21 תגובות:

  1. מאת אירית בכר:

    סיפור נהדר, חכם, עדין ומקסים

  2. מאת רוני:

    סיפור מקסים, ואכן עומד מאוד בזכות עצמו.
    והאיור פשוט עוצר נשימה. אני אומרת את זה בחשש מה, אבל הוא מזכיר לי באיכותו, עדינותו ואפילו אווירתו את עפרה עמית, אחת המאיירות האהובות לי בתבל ומלואה.

    פרויקט נהדר. אתם לא מפסיקים להפתיע.

  3. מאת דפנה:

    סיפור נעים, קצר וקולע. גם האיור, מתאים ונפלא!!! תודה

  4. מאת אטלס:

    מקסים :) אחכה שבייבי אטלס יגדל קצת כדי לספר לו בעצמי..

  5. מאת איריס אליה:

    מצטרפת לכל מילה של רוני.

  6. מאת גל ברזילי:

    נפלא ומרגש כדרכך….. איזו ברת מזל את

  7. מאת רוני ע:

    סיפור מקסים ואיור יפהפה. מחכה להמשך!

  8. מאת מרב:

    יופי של סיפור ויופי של איור (ים).

  9. מאת עשירה:

    אני כבר מאוהבת בדרלה , זה כמו מרחף כזה מעל החיים עצמם ,ממש איזה כיף שיש לי גיסה כמוך, מחכה להמשך, יש טעם של מתיקות עדינה עם רצון לעוד – כל פעם קצת – תודה

  10. מקסים, ואילו שמות מעניינים נתן להם

  11. אור- איור מאוד חכם והצבעוניות יפיפיה.
    אחד השילובים המוצלחים בעיני בין איור לטקסט.

  12. לי, הסיפורון שלך מלא חן ותמימות חכמה. כתוב יפה.
    (מאימא של גילי-סבתא של יולי)

  13. מאת אור:

    תודה רבה, לימור! ותודה על המחמאות על האיורים. הסיפור(ים) מקסים(ים) ומאד נהניתי מהעבודה.

  14. מאת לי עברון-ועקנין:

    תודה רבה לאור על האיור המיוחד ותודה רבה לכל המגיבים המשמחים :)

  15. מאת דינה:

    סיפור מהנה וחכם. שלוש הדמויות כובשות לב מהטעימה הראשונה.

  16. מאת איריסיה:

    נהדר ומבריק השם ומאד ציורי, מוכשרת שכמותך, לי יקרה

  17. תנינה היא אחת מגיבורות העל שלי! הסיפור המקסים שלך לוקח מהרוח ה"זרחית" אבל הוא משהו אחר. יש בו אותך, בעדינות בהירהור הפילוסופי…האיור יפהפה ומרגש בדקויות שלו. בראוו!

  18. מאת לי עברון-ועקנין:

    לדינה ולוסי, תודה על תגובות משמחות כל כך

  19. מאת לי עברון-ועקנין:

    איריסיה היקרה, תודה, חיממת את לבי ממש ממש

  20. […] וחתולתה דרלה, ואחדים מהם ראו אור בכתב העת "הפנקס": כאן (הקישור לסיפור הראשון, ובתחתיתו יש קישורים לסיפורים […]

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.