3 איור

דבר העורכים: הילדים כנוכחים נפקדים – בעקבות יום העיון לספרי ילדים בישראל

מאי 8, 2010  

היעדר הילדים לא הותיר חלל ביום העיון. הוא איפשר מפגש מעמיק, מקורי, מאיר-עיניים על העולם הצבעוני והדרמטי של איור ספרי ילדים בישראל כיום, עם מעט נגיעות אוניברסאליות.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

3 תגובות:

  1. טלי הגיב:

    כן, אתם צודקים.

    אני הרגשתי בכנס כמו ילדה בחנות צעצועים ומדי פעם אמרתי לעצמי "הי! כל האנשים האלה אוהבים ספרי ילדים כמוני!" יש בזה משהו כיפי, נעים, מחזק, וגם…משהו ילדי.

    אני מבינה את החשש ממעבר משיתוף ילדים לדידקטיקה ופטרונות שמתקשרת, אוטומטית, עם דיכוי חופש ודיכוי אמנות, אבל כמי שקורבה גם לעולם ספרות הילדים וגם לעולם הילדים והחינוך, נדמה לי שאפשר, וצריך, למצוא את הדרך לשלב.

    לא נראה לי שהיה מקום לערוך בכנס ארועים שמיועדים במכוון לילדים- ובעצם, למה לא? תוך כדי כתיבה אני חוזרת בי (מותר?) וחושבת שיהיה מאוד נכון לשלב בכנסים הבאים גם פאנל בהשתתפות ילדים (שידברו, למשל, על מה הם אוהבים ומה לא, באיורים ובספרים) וגם פאנל/הרצאה/סרט מיועד בהגדרה לילדים.

    ומעבר לזה, הכנס, כמו שהוא, יכול להתאים גם לילדים חובבי ספרים ואיורים. לא לפעוטות, אבל ילדי בית ספר בהחלט היו יכולים להנות מחלק מההרצאות לא פחות משאתם ואני נהננו.

    כשחזרתי מהכנס, דברתי עם ילדים שאני אוהבת ושאוהבים ספרים, ובאופן טבעי שיתפתי אותם בכמה אנקדוטות מהכנס. הם נהנו, וגם אני. שלשום, פתאום, הצעתי לילדה אחת לקרוא את הטקסט שכתבתי כאן אצלכם עם שועי http://ha-pinkas.co.il/?p=14

    היא אהבה מאוד.

    ונדמה לי שגם הבינה אותו יותר מחלק מהמבוגרים שקראו, גם בלי להכיר את כל מראי המקום.
    חומר למחשבה.

כתיבת תגובה