3 פרויקטים מיוחדים

דבר העורכים – הרשימה החברתית

על "הרשימה החברתית" - מטרתה, משנתה ותפקידה

יוני 13, 2012  

ספרות הילדים מתפקדת בין השאר ככלי חיברוּת מהותי. כל חברה באשר היא משתמשת בספרות הילדים על מנת להנחיל מסרים, אידיאולוגיות וערכים חינוכיים ופוליטיים לדור העתיד. כאשר המהלך נעשה בדידקטיות, ללא התחשבות בערך הספרותי של היצירה, התוצאה תהיה עגומה למדי. במקרים רבים אחרים, הבלטה של תפיסות פוליטיות התואמות את המשטר של אותה חברה תפגע בספר כאמנות וניתן יהיה לזהותו כ"ספרות מגויסת". אולם, קיימות יצירות ספרותיות לילדים המבקשות לשים ב"קדמת הבמה" ערכים הומאניים כגון עזרה לזולת, צדק חברתי, אחריות פרטית וחברתית, הכלה של האחר ממך, תוך שהן עוסקות בתמות חברתיות מגוונות, שיש להן קשר לכאן ועכשיו של החברה האנושית בכלל, והחברה הספציפית ממנה נולדו.

ספרים כאלו, המשלבים ערכים הומאניים, דמוקרטיים וליברליים לצד איכות ספרותית, הן בפן הטקסטואלי והן בפן הוויזואלי, נבחרו להיכלל ב"הרשימה החברתית"; יוזמה של ארגון "ביקורים", אליו חבר "הפנקס" יחד עם "מרכז ימימה לחקר ספרות הילדים והוראתה". עשרות ספרים (מקור ותרגום) נידונו במהלך פגישות הוועדה. מעטים מהם נמצאו כספרים הנוגעים ברגישות, באומץ ובתחכום בנושאים אשר למרבה ההפתעה אינם שכיחים בספרות הילדים בשפה העברית. קל מאוד היה לזהות את הספרים הדידקטיים, המוסרניים, אשר מבקשים "לטפל בבעיה", ואינם מציעים אלטרנטיבה אמנותית של ממש ביצירה הספרותית, ומונחים רק על-ידי האידיאולוגיה של המחברים. לטעמנו, לספרים אלו תפקיד מצומצם למדי ולפיכך, גם השפעתו מצומצמת. חיפשנו ספרים שיש בכוחם לעורר דיאלוג, לגרות את המחשבה, להטיל ספק בקונבנציות, להציג מבע מקורי, ויחד עם זאת, שהסיפור עצמו יהיה מוצלח ומעניין, בין אם הפן החברתי בו גלוי ומובהק ובין אם הוא מהווה פרשנות לגיטימית לסיפור המעשה.

חשוב לציין כי הספרים שנבחרו אינם נכנסים לקטגוריה של ספרות הבאה לטפל בבעיה, קטגוריה שהוגדרה היטב על ידי עורכת הספרות נועה סמלסון כספרי "עזרא ונחמיה", אלא מדובר בספרים שמציפים את השיח החברתי במקביל לשיח האמנותי. בנוסף לכך, ביקשנו לבחור ספרים שעצם הייצוג למה שניתן לכנות כ"קולות מושתקים" בספרות הילדים, הוא בבסיסם (שוב, בגלוי או כפרשנות). שישה-עשר הספרים מכסים מגוון של ייצוגים ומעלים מגוון דילמות חברתיות, לעיתים רק על ידי האיורים שמציגים צבעים נוספים מלבד "לבן" ובלונדיני. לטעמנו, הייצוג הוא חשוב ואף הכרחי, גם אם ניתן להתדיין על טיבה של היצירה, שכן החשיפה למגוון רחב של ייצוגים, טיפוסים, מגזרים, קולות ונקודות מבט תאפשר שיח חברתי אמיתי.

כך למשל, הספר "שלושה לטנגו", אשר מציג זוגיות חד-מינית בין שני פינגווינים, נבחר להיכלל ברשימה על אף הביקורת שהוא מרחיק את הייצוג ההומוסקסואלי לבעלי-החיים "המתגוררים" בסנטרל פארק בניו-יורק. אך חשיבותו של הספר בכך שהוא אינו מציג זוגיות חד-מינית כבעיה שיש לטפל בה, או מראה כיצד החברה אינה מקבלת את הזוג. להפך, עיקר העניין בסיפור הוא הרצון של הפינגווינים בהקמת משפחה, רצון שאינו מתאפשר מעצם היותם זוג זכרים. בשל כך, ה"בעיה" נגזרת מהמצב האובייקטיבי ולא מתפיסת החברה אותם, והסיפור מציג את האופן בו החברה – שמקבלת את הזוג ללא עוררין, מבלי שהדבר ידרוש התייחסות מיוחדת – נרתמת לעזור להם. הייצוג החד-מיני אם כן הוא חשוב מאוד, על אחת כמה וכמה כשהוא יוצא מנקודת מוצא מכילה ומופיע באופן אינהרנטי בסיפור המעשה.

"אמבטים" של נורית זרחי למשל, הוא דוגמא לטקסט ספרותי מצוין, המלווה באיורים מעולים, שהפן החברתי בו גלוי במידה מסוימת, אך בעיקר ניתן לפרש אותו ככזה, לצד קריאה "ניטרלית" בו. הייצוג הנשי בסיפור (בת-הים שאינה נכנעת לתכתיבי החברה) מדגים העצמה נשית מהי ומהווה אלטרנטיבה לתפיסות שמרניות של החברה, אשר הדמות הגברית (מר יגידו!) משתחרר מהן לאורך הספר בשל האהבה המתגבשת בליבו לבת-הים. גם ספרה של יהודית קציר, "לשחרר את הפיות" הוא סיפור שניתן לקרוא ללא פרשנות חברתית גרידא, אך ייחודו בכך שהוא מעלה ברגישות ובעדינות נושאים חברתיים מורכבים, כגון סחר בנשים, עבדות, עזרה למגזרים מוחלשים ומדוכאים, וחושף את העוולות שמאחורי הקלעים של המופע הבידורי האולטימטיבי – הקרקס. ייצוג מהותי נוסף בא לידי ביטוי בספר "החלום של יוסף" שכתבו תמר ורטה-זהבי ועבד אלסלאם יונס. מדובר בספר שמטרתו הפוליטית-הדידקטית ברורה מאוד, על ילד פלסטיני ממחנה פליטים. אך בשל ההיעדר של ייצוג לדמויות אלו בספרות הילדים הישראלית, מצאנו אותו ראוי וחשוב, משום שהוא מציג ללא הסתרות את המציאות של אוכלוסיה שלמה, שהילדים הישראליים אינם חשופים אליה, בספרות ובכלל.

חוות-דעת קצרות אודות כל ספר ניתן למצוא כאן, ונשמח מאוד לשמוע את דעתכם/ן לגבי הספרים שנבחרו. "הרשימה החברתית" עתידה להתפרסם מדי שנה, כך שספרים נוספים יזכו להיכלל בה. השנה נבחרו ספרים המיועדים לילדים עד גיל 6, ובהמשך יכללו ודאי ספרים גם לילדים גדולים יותר. בימים אלו, בה החברה הישראלית נדרשת להתמודד עם סוגיות חברתיות כבדות משקל, אנו רואים ערך רב בספרים המקדשים רב תרבותיות, אלטרנטיבות לתפיסות קיימות, ערכים הומאניים, ליברליים ודמוקרטיים ומחזקים את האחריות החברתית לצד זאת הפרטית, באמצעות מתן קול לאלו שקולם אינו נשמע.

כתיבת תגובה

3 תגובות:

  1. מאת משה פטר:

    יש עוד ספרים חברתיים לילדים… אחד מהם הוא: פִּתְאוֹם כּוּלָּם בְּיחַד
    שִׁירִים לִילְָדִים צְעִירִים

    מאת: גָּדִי גָּבֶר

    יצא לאור ע"י הוצאת לגדול בכייף, בשנת 2012, ילדים »
    אשמח אם תוסיפו גם אותו לרשימה…
    תודה מראש,
    משה פטר

  2. מאת דורית לאור:

    רשימה חשובה מאוד! חשוב להשיב את ספרות הילדים למקום הראוי לה – מדף האומנות !
    ספרות בכלל היא תחום אומנות וספרות הילדים הינה חלק נכבד ממנה. לצערי מזה הרבה שנים ספרות הילדים גויסה מטרות דידקטיות תוך התעלמות מוחלטת כמעט מההיבט הספרותי- אומנותי שהיא נושאת עימה.
    עיסוק בספרות מן ההיבט האסתטי אומנותי תחזיר אולי את אהבת הספר למקום הראוי לה. חשוב שאנשי חינוך יחשפו יותר לידע וביקורת ספרות על מנת להיטיב לבחור ולבנות את ספריית הגן ובית הספר כספרייה המקדמת שיח ערכי שוויוני.
    דורית לאור
    מנהלת חטיבה צעירה

  3. מאת דורית לאור:

    רשימה מבורכת ומאמר מרתק!
    אכן חשוב להזכיר שספרות בכלל הינה תחום אומנותי .
    אולם עם השנים ספרות הילדים גויסה לטובת מטרות דידקטיות ובכך הפכה ספרות הילדים לכלי עזר בידי מורים גננות .
    כותבים לא מעטים הפנימו צורך זה וכתיבתם מגויסת מראש לצרכים ומטרות דידקטיות וההיבט האומנותי ערכי חסר בהם אך בשל ההתאמה לצורכי הכיתה או הגן הם קיבלו במה משמעותית בציבור.
    בנוסף חשוב לציין אם כי בכאב ובצער שלעיתים קרובות נפגוש אנשי חינוך אשר כוונתם טובה אך כישורי הביקורת הספרותית שלהם דלים בוחרים ספרים אשר התוכן והמסר החברתי המובא בהם אינם תואמים את ככוונתם והמסר אליהם התכוונו .

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.