4 ספרות

דידי די! היא Nina no!

ראיון עם אנט אפל, מתרגמת ספרי ילדים ישראליים לאנגלית

פברואר 13, 2017  

קודם כןל, ספרי לנו מעט על עצמך. היכן נולדת? כמה זמן את עובדת כמתרגמת? האם את מתרגמת ספרי מבוגרים וספרי ילדים? האם את מתרגמת דו כיוונית – כלומר, גם לעברית וגם לאנגלית?

שמי אנט אפל, בת 54, גרה בקיבוץ עין הנציב בעמק המעיינות. נולדתי במדינת מישיגן בארצות הברית, שם גדלתי בקהילה יהודית קטנה וציונית מאוד. בסיום התיכון עליתי לארץ. אני מתרגמת מעברית לאנגלית כבר מעל 15 שנה ולפני כחמש שנים התחלתי לעבוד עם הוצאת "כנרת-זמורה ביתן" בתרגום ספרות ילדים לאנגלית. החוויה הזאת מהנה אך גם מאתגרת, ודורשת איזון עדין בין שמירה על כללי התרגום לבין משחק ויצירה עם המילה הכתובה.

האם יש הבדל בין תרגום ספרי ילדים לתרגום ספרי מבוגרים? ספרי קצת על התהליך.

בספרי ילדים הכול מתומצת יותר, צבעוני יותר, ועוצמתי יותר. הסיפור קורה כאן ועכשיו, וכל מילה חשובה. נוסיף לכל אלה גם התמודדות עם טקסט בחרוזים ועוד התייחסות של ממש לאיורים, ולעתים גם לגרפיקה של המילים עצמן, והנה לנו מגוון אתגרים שייחודיים לדעתי לתרגום ספרי ילדים.

אני ניגשת לכל תרגום ספר חדש במין חרדת קודש, עם הרבה כבוד והערכה לסופר שמסר בידי את היצירה שלו לתרגום. זאת אחריות גדולה! הרי כל מילה, שם, חרוז ותיאור שנבחרו בדקדקנות רבה על ידי הסופר יעברו שינוי, לפעמים גם מהותי, באדפטציה לשפת יעד חדשה. בלימודי תרגום "מכניסים לנו לראש" כמה חשוב להישאר נאמן לטקסט, אבל בספרי ילדים אני חושבת שפעמים רבות צריך "לקחת כמה צעדים הצידה" ולתרגם באופן יצירתי יותר, שיאפשר זרימה נעימה והתאמה לקהל הקוראים.

דוגמא מספר אהוב שתרגמתי:

"סיפור אחרי השינה" (כתבה: שהם סמיט / איירה: עינת צרפתי) – פיקצ'רבוק עם טקסט קצר ביותר, חופן משפטים בלבד – בחרוזים, כאשר רוב העלילה מסופרת על ידי תמונות שובבות ומצחיקות. האתגר: לקלוע למסר, להומור ולקצב במילים ספורות בלבד ובחרוזים, שכמובן מתייחסות גם לטקסט בעברית וגם לאיורים.

סיפור-אחרי-השינה-שהם-סמיט

לדוגמא:

מה רואים: זמן לישון. הילדה בורחת מהחדר, ערה לגמרי ומוכנה לכבוש את העולם

העברית: דידי, את יודעת שזה לא בסדר. חזרי מיד לחדר.

האנגלית: Nina, stop! It’s time for bed. I don’t think she heard a word I said

מה רואים: ההורים סופרים עד שלוש כדי שהילדה תחזור לישון, ופתאום מתעורר הילד הקטן, גם.

העברית: אחת. שתייים. שלוש. אוייש!

האנגלית: !One. Two. Three. We’ve got company

סיפור-2

האם את משנה את השמות הישראליים של הדמויות? מה השיקולים לכאן ולכאן?

אם אין סיבה ממשית לשמור על ניחוח "ישראלי" לשמות, (למשל: הסיפור הוא מתוך אגדות חז"ל או מהתנ"ך – כמו תיבת נוח – או על עולים חדשים מאתיופיה), אני מעדיפה לעדן את השם והעיקר שיהיה קל לקרוא ו/או להקריא בעל-פה לילד. אנסה לשמור על הצליל, או על האות הראשונה של השם אם אפשר, ולפעמים, אם יש משמעות מיוחדת לשם, אחפש שם באנגלית עם משמעות זהה. על פי כללים אלו – המפלצת מנחם הפך ל Mumford the Monster; שאול הפך ל Sol, יובל הפכה לTessa, ודידי הפכה לNina – גם מפני ש"דידי די!" מיתרגם טוב ל”!Nina no”. אבל גילוי נאות, גם כי באותו זמן פגשתי ילדה שובבה וחמודה בשם נינה שהזכירה לי מאוד את הדמות בספר!

האם את יכולה לשער מדוע ספרים שתרגמת נמצאו מתאימים לקהל מחוץ לישראל, האם יש ביניהם מכנה משותף?

זה כבר מקצוע אחר לגמרי! אני רק יכולה לציין שבכל ספרי הילדים שתרגמי עד כה, הסיפורים התאימו לכל ילד באשר הוא בעולם, והאיורים היו פשוט מדהימים. מכיוון שגם איור זה סוג של תרגום של המילה הכתובה, אני משערת שיש לאיורים נפח גדול בהתאמת ספר לציבור ברחבי העולם כולו.

ספרי לנו על ספרים שהציבו בפנייך אתגרי תרגום מיוחדים.

לאחרונה תרגמתי ספר חדש יחסית בשם "סיפור על מילה שחסרה לה התחלה" (כתב: טל חן / אייר: אביאל בסיל).

4210021398b

מהכותרת תוכלו להבין שכל הספר מבוסס על משחקי מילים. הילדה יודעת לבטא את הסוף של המילה והאבא צריך לנחש ולצייר את המילה בשלמותה. לתמונות יש חלק עצום בעלילה, וכמובן – הכול בחרוזים. האמת? בהתחלה אמרתי שאין לי מושג איך לגשת לתרגום הזה. אם אמצא רשימה של מילים שלכולן יש את אותו סוף (למשל, lady, baby, gravy), זה לא יתאים בכלל לאיורים. ואם אמצא חרוזים שמתאימים לאיורים, זה לא יתאים לעקרון של משחק המילים. כמעט הרמתי ידיים. בסוף, העורכת והסופר הציעו לי כותרת חלופית באנגלית: How To Draw No – ובלי ספויילרים, זה כבר נתן לי כיוון חדש ודרך להתמודד עם הטקסט המקורי.

קטע קטן מהטקסט:

שחר ואבא ליד השלחן.
עם הרבה צבעים ודף לבן מוכן.
"שחר, מה את רוצה שנצייר?"
שחר רוצה להגיד
אבל עוד לא יודעת לדבר.

"דה! דה! דה"
"מה אמרת חמודה?
דה זאת מילה?
מה לצייר? איך אדע?
אולי זאת מילה
שחסרה לה התחלה?

Playtime with Daddy. This is going to be fun.
Noemi takes out her crayons one by one.

Daddy sets out the paper.
“What should we draw today?”
But Noemi is still little.
She can’t really say.

“No! No! No!” is her answer.
Daddy doesn’t understand.
“We’ll draw something you like.
I know that we can.”

 

סיפור-על-מילה-שחסרה-לה-התחלה_3KP

נהניתי מאוד מהאתגר הזה, ואני מודה מאוד על כך שהעורכת וההוצאה לא ויתרו ועזרו לי להגיע לרעיון הכללי ולתוצאות משביעות רצון.

בכלל, למרות שלא כל עבודה מאפשרת זאת, הקשר בין המתרגם לבין הסופר מאוד חשוב בעיניי ותורם לי המון בראייה נכונה של הספר, תשומת-לב לפרטים הקטנים, ופותח פלטפורמה לדון על נקודות חשובות בתהליך התרגום. לאחרונה קיבלתי טקסט בלבד לתרגום, ללא איורים. לגיבור הסיפור היו "שני ילדים" שלא תפסו חלק גדול מידי בסיפור – אולי בשני משפטים בלבד. תרגמתי two sons והמשכתי. הסופר הזדרז לתקן אותי. "אלו לא שני בנים. היו בן ובת…" האמת שקצת נדהמתי. חשבתי, "בן ובן. בן ובת. מה זה משנה?" רק בהמשך הבנתי שהסיפור מבוסס על סיפור חייו של הסבא-רבא של הסופר, והבת (שאני התעלמתי מקיומה) היא הסבתא שלו! זה ממש גרם לי למהפך, ומאוד התרגשתי להמשיך בתרגום שקיבל עכשיו נפח עמוק יותר.

ולסיכום?

בבית שלי יש מדף ארוך גדוש בעותקים של ספרי הילדים שתרגמתי. רובם בגרסה המקורית בעברית, כי לא כל הספרים שתרגמתי ראו אור באנגלית (עדיין…), אבל ממה שהודפס כבר, יש לי גם את העותקים באנגלית. לרוב אני מקריאה את הסיפורים (בעברית) לנכד שלי, עידו, ובו בזמן נזכרת באתגרים, בחרוזים, ובהתמודדות שלי עם כל עמוד ועמוד בספר. יש לי קשר מיוחד לספרים האלו, שחלקם כבר עושים את דרכם בעולם ונקראים על ידי ילדים אחרים בארצות אחרות. אני מקווה שיהיו לי עוד הזדמנויות רבות להתעסק בתרגום ספרי ילדים. למרות הקשיים והאתגרים, כשרואים את התוצאה הסופית, יש הרבה סיפוק ואושר.

כתיבת תגובה

4 תגובות:

  1. מאת יסמין:

    תענוג לקרוא!
    תודה על הצוהר לעולם התרגום המורכב והמאתגר. הייתי שמחה לקרוא הקבלות נוספות של טקסטים לפני/אחרי…

  2. מאת לי עברון:

    מעניין מאוד! אני מסכימה אתך בהחלט שבספרי ילדים צריך לקחת שני צעדים הצידה. למדתי את זה מגילי בר-הלל כשתרגמתי שני ספרי פעוטות מצרפתית לעברית ("פיפי בשדה" ו"שום כלום" מאת מגלי בוניול) בעריכתה. "סיפור על מילה שחסרה לה התחלה" הוא באמת דוגמה לספר שמצריך שינוי קונספט מוחלט, הייתי שמחה לראות עוד קצת מהטקסט האנגלי… :)

  3. מאת איילין מוסקוביץ:

    אנט – מאמר מרתק ביותר לכל אוהבי ספרות הילדים (בעברית ובאנגלית….)

  4. מאת דינה:

    נהניתי מאוד מההצצה אל מאחורי הקלעים של התרגום. תודה!

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.