4 ספרות

האומץ להישיר מבט / יותם שווימר

ביקורת על הספר "מלכי מונרו מורדוך" מאת נורית זרחי

יולי 22, 2010  

מלכי מונרו מורדוך הוא שם ספרה החדש של נורית זרחי, מהסופרות החשובות הפועלות כיום. ספר זה מפגיש בשנית את כישרונה הספרותי של זרחי עם המבע הוויזואלי הייחודי של המאיירת בתיה קולטון, שיצירתן הקודמת, להתראות באנטרקטיקה, היא יצירת-מופת לטעמי.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

4 תגובות:

  1. עינה הגיב:

    אני רצה לחפש את הספר!

  2. רקפת, חולון הגיב:

    מרתק, אופטימי ומאיר עיניים, תודה..
    הדואליות הזו של המבט מכפילה את חווית הקריאה ומקדשת מטרות כה רבות
    התיאורים נעים בדמיוני באפן כה ממשי.. הכוח להשקיף על עצמך ועל המציאות מוכיחה לפעמים שהספרות היא לא רק קלישאה ובמיוחד במקרה של ספרות ילדים.
    תודה הפנקס, על הניתוח הספרותי שמזכיר, כי גם אנו "המבוגרים" לעיתים קרובות מוציאים בעצמנו זיקי ילדות, וחולמים

  3. דינה הגיב:

    תודה על מאמר מרתק, שהספר הנהדר הזה ראוי לו. נקודות הראות המשתלבות ומתרחקות באמת מעשירות מאוד את הספר.
    אני חושבת שיש אירוניה גם בהתיחסות הסופרת אל מלכי עצמה. אמנם, היא נשארת נאמנה לעצמה לאורך כל הספר למרות התיחסות הסביבה, אבל אנחנו, הקוראים, לא יכולים להימנע מלשלב גם מעט רחמים בהערכתנו אליה. הרי היא דבקה באשליה זוהרת! היא לא יודעת שזוהי אשליה, אבל הקוראים בהחלט חושדים בכך…אני רוצה להשהות את התיחסותי זאת עד שאקרא את הספר לשתי
    בנות משפחה בנות שבע . אני מאוד סקרנית לראות את תגובותיהן.

  4. יפה כתבת. ואחרי שהצצתי בספר בחנות (מקסים!) – כדאי להוסיף שברגע שמלכי לומדת לכתוב היא משתחררת מהצורך באישור של סביבתה. ובדיעבד, מתחת ל"תאוַת הפרסום ותופעת הסלבריטאות" של מלכי, יש צורך בהכרה. הכרה בעולם הפנטסיה שלה החורג מהשגרה הריאליסטית והחברתית ("אף אחד ממשפחת מורדוך או מתושבי הרחוב שלהם לא היה כוכב בהוליווד"). הכתיבה כאן היא היכולת לספר ולברוא את העולם שלך.
    במידה מסוימת והרבה יותר עדינה ומחויכת זה דומה לסיפור על הדייג ודג הזהב. לגינוי הלא מוצדק של האישה שעליו כתבתי כאן
    http://wp.me/pSKif-gSL

כתיבת תגובה