7 במה ומסך

הגולם מסאן פרנסוקיו / יוני שלמון

על הסרט "שישה גיבורים", המעלה שאלות על גוף ונפש והחתירה לרגש אמתי

מרץ 18, 2015  

בזמן ש"הגולם" המיתי מייצג חומר שמחפש רוח, ביימקס נע בכיוון הנגדי ומחפש גוף. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהילד בו הוא מטפל יוצר לו שריון כדי להופכו לגיבור-על. השריון הזה מייצג את המעטה המטאפורי שעוטה הילד כדי להגן על עצמו מכאבי הנפש אבל גם את כמיהתו של ביימקס לגוף, לכלי קיבול של הרוח. הגוף הופך לאמצעי של הרוח להתממש ולהרגיש.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

7 תגובות:

  1. עומר הגיב:

    דמות הגולם שמיוצג כרובוט אינו חדש לאנימציה הולוודית. היטיב לעשות בו שימוש הוא ברד בירד בסרט "ענק הברזל" (Iron Giant). מערכת הנער-מול -הרובוט התמים מאוד דומה למה שמוצג בסרט ששה גיבורים.
    אחרי שקראתי את מה שכתבת, הבנתי שאולי בירד הגדיל עשות מדיסני שכן אצל ביימקס, זהות יוצרו האנושי(אחיו של גיבור הסרט) היא חלק ממנו, בעוד דמותו של ענק הברזל הופיעה, צנחה מהשמיים, שאלת יוצרו נותרת בלתי מפוענחת. יש משהו מעט יותר צנוע בכך שהרובוט אינו מעשה ידי אדם, שהוא יישות חיצונית המוציאה מבני האדם שבאים איתו במפגש את תכונותיהם.
    בהסתכלות על שני הסרטים זה לצד זה, ענק הברזל אולי מבליט את התוכן הנרקסיסטי של שישה גיבורים, את מיקומו של האינדיבידואל כמרכז הקיום האנושי.

  2. השוואה יפה ונכונה.
    רק הערה: לא טענתי שזה חידוש היות הגולם רובוט, אלא שהדגש אצלו על החומריות הוא החידוש. גולם של רוח, גולם של אויר. את הגולם שקם על יוצרו כרובוט (או ייצוג אחר לקידמה טכנולוגית) אנחנו חווים הן בקולנוע והן בעולם האמיתי. עולם המטריקס נוצר ממרידה של מכונות בבני האדם שיצרו אותם ועוד ועוד.
    תודה

  3. cogito (no) ergo sum הגיב:

    הבעיה הדואלית בתפיסה הקארטזיאנית שאתה לכאורה מציג – נשענת על פרהסופוזיציה של מקוריות הגוף ומשניות הרוח (או ההיפך). דובר בה רבות ועוסקים בה ללא הרף. טיעונך תלוש במקצת – אלא אם כן נשארים ברובד השטחי והגלוי ומרסקים את הסרט לטענה שהגולם קם על יוצרו בכך שהוא מחפש גוף. כיוון שנשענת על מה שנראה כדואליזם כעמדה פילוסופית ולא ביקורת אימפרסיוניסטית ורנדומלית, אני מאמינה שבניתוחים ובעמדות שלך הרהרת בפינוקיו, דיויד (A.I), הרוח שבמעטפת, number 5) Short circuit), בנוסף לאלה שציינת – "אדוארד בסרט "המספריים של אדוארד", פרנקנשטיין, וול-אי" (יש כמובן עוד רבים אחרים). כל אלה למעשה (וסליחה מראש על השלילה), אינם גוף שמחפש רוח כפי שאתה טוען – אלא רוח אנושית בדיספוזיציה (RES COGITANS) שמחפשת גושפנקה חברתית בדמות גוף אנושי ביולוגי ומתפשט (RES EXSTENSA)- את הרוח הם הביאו מהבית. כך שחידוש לצערי, אין כאן. המפלצת של פרנקנשטיין (ולא פרנקנשטיין כפי שטועים לחשוב), כמובן יוצא דופן מתוקף הגדרתו כמפלצת לימינלית (היה חי, היה מת ועכשיו הוא באמצע) ואין מקומו בין שאר היצירים מתוקף היותו סיפי – למרות שבמהותה היא גם מפלצת שבמקורה הייתה "אנושית" ברוחה (הצילה מטביעה, התאהבה, עזרה לעניים ועוד), אך הידרדרה למפלצתיות רוחנית מול הגוף המפורק והאנושי.

  4. תמר הוכשטטר הגיב:

    קראתי בעיון ועניין אחרי שצפיתי בסרט לפני כמה ימים.
    צפיתי בו עם בן הזוג שלי שמתעסק במחשבים והוא העלה עוד נקודה מעניינת בעיניי שגם היא נוגעת במובן מסוים לענייני גוף מול נפש, או במקרה הזה מוח.
    הירו הגאון יוצר את הננו רובוטים ואת המכשיר המתקשר איתם. כאשר הם נגנבים הוא וחבריו החנונים (כך הם מוגדרים בתחילת הסרט) יוצאים למשימת הצלה ב"שדה הקרב" עצמו שדורשת תלבושות ולחימה פיזית (אש, מרדפי מכוניות וכל הקלישאות) למרות שהדבר ההגיוני והטבעי עבורם היה לטפל בבעיה באותה דרך סייברית שבה יוצרו הרובוטים.
    המתבקש היה שהירו ירכיב את אמצעי השליטה שוב ו/או ישבש את התקשורת בין אמצעי השליטה הקיים לבין הננו רובוטים. כל זאת בלי לקום מכיסא המחשב או בלי לצאת מהמעבדה.

    הסרט עוסק ב"גיבורים החדשים" שהם החנונים/ההאקרים/המדענים, אך לא מצליח ללכת עם ההחלטה הזאת עד הסוף ו"בורא להם גוף" כדי שיממשו את האקשן בדרכים המסורתיות.

  5. cogito (no) ergo sum הגיב:

    תמר – זו אכן נקודה מעניינת. הוזכר פה באחת התגובות הסרט "המטריקס", אם כי בהקשר חסר/לוקה. בדומה לתפישה האינסטרומנטלית – או הגישה הפסיכו אנליטית שתבקש לחקור את המוטיבציה של המכונות במטריקס או "הגיבור החדש" כפי שכינית אותו – ולשאול מדוע לא יצרו תוכנה נגדית/עדכון תוכנה על מנת לטפל במצב הקיים, ניתן לשאול מדוע הירו לא פתר את המשימה בתכנות מחדש. נדמה שהיה נסיון לפיתוח טכנולוגי ברשימה שלעיל, אך הודות ליד החופשית בשימוש במושגים מהותיים כמו "תמורות מרכזיות בעתיד המין האנושי", "גוף – נפש" או "קיום וירטואלי" ו "נפש ללא גוף" (לצערי שימושים אימפרסיוניסטיים שחוטאים לידע אקדמי, נרחב או מבוסס), האמור מעלה נשאר ברמה אינטואטיבית חסרת גוף (dare i pun?), ווירטואלית ברובד המצוטט שלה.

    דעתך?

  6. תמר הוכשטטר הגיב:

    שלום cogito, הפולמוס על המטריקס אכן נשמע רלוונטי גם כאן. אני מתקשה קצת להבין את הנקודות שאת מעלה ולכן לא אוכל לענות בבטחון על שאלתך. האם תוכלי לנסח בצורה מעט יותר בהירה או אימפרסיוניסטית?

  7. cogito (no) ergo sum הגיב:

    שלום,

    לא שאלתי שום שאלה – רק הבעתי דעה על האמור. כך או כך שיהיה בהצלחה.

כתיבת תגובה