16 איור

הדבר הבא / שחר קובר

רשימת ביקורת על שני ספרים חדשים שאייר אביאל בסיל

ינואר 25, 2012  

בחודשים האחרונים ראו אור שני ספרים עם איוריו המרהיבים של אביאל בסיל. בשניהם אייר בסיל טקסטים ישנים ויפים של שני משוררים קאנונים. האחד- "מנפלאות גן החיות" מאת לאה גולדברג (ספרית פועלים וכנרת), והשני – "עוג מלך הבשן" מאת נתן אלתרמן (הוצאת הקיבוץ  המאוחד). בשני ספרים אלו מיצב את עצמו בסיל, מאייר צעיר ובוגר טרי של מכללת שנקר, כ"דבר הבא" באיור ספרי הילדים בישראל. איוריו מלאי חיים, תנועה ושמחה, קלילים מאוד ומקצועיים במיוחד. אם כך נראים ספרי הביכורים שלו, אפשר בהחלט לפתח ציפיות גבוהות לספרים עתידיים.

עטיפות הספרים (יח"צ)

רק שלו

בסיל הצליח לארוז כתבי-יד קלאסיים באריזה חדשה, רעננה וצבעונית ובעצם הפך אותם לשלו. אלו אינם ספריהם החדשים של אלתרמן וגולדברג, אלא ספריו החדשים של אביאל בסיל. את "עוג מלך הבשן" הוא מיקם דווקא באפריקה, למרות שכולנו יודעים שהבשן הוא באזור אחר לגמרי. אינני מסכים לגמרי עם החלטה שכזאת, אולם יש להעריך את האומץ הנדרש לקרוא תיגר על הטקסט הקלאסי של אלתרמן, ולהפוך את הסיפור מסיפורו של המשורר לסיפורו של המאייר. גם הבחירה בגיבור שחור מלא חוֹם ורגש איננה מובנת מאליה.  גם ב"מנפלאות גן החיות", הצליח בסיל לרענן שירים ישנים ולהפוך אותם למודרניים לחלוטין. סגנון האיור של בסיל עכשווי מאוד ומבוצע בטכניקה קרה, אך התוצאה חמה ומהנה, וזאת בזכות הדמויות המשעשעות שהוא יוצר, הצבעוניות העשירה וההומור הרב שהוא משלב בעבודתו. בעזרת אלו, הוא מצליח לגרום לשיריה של גולדברג להיראות כעדכניים ורעננים כאילו נכתבו אתמול.

סגנונו של בסיל אינו מזכיר סגנון של מאיירים ישראלים אחרים. הוא יצר סגנון משלו, צעיר ועדכני, ונדמה כי דווקא מאיירי צרפת היוו השראה עבורו כאשר פיתח את חותמו האישי בעת לימודיו הגבוהים. כשפגשתי בספריו, מיד קפץ לראשי מארק בוטאוון הצרפתי שעובד בטכניקה דומה וסגנון הדמויות שלו מזכיר מאוד את סגנון עבודתו של בסיל. (כדאי להכיר – ספר אחד של בוטוואן ראה אור בארץ – המסע העולמי של מוק, הוצאת שוקן). כאמור הסגנון הזה של בסיל כל כך רענן, והמפגש בינו לבין שיריהם של גולדברג ואלתרמן מאוד מפתיע ומוצלח.

איור של אביאל בסיל לשיר "שלום!" מאת לאה גולדברג

הכל שמח

אביאל בסיל מיטיב להשתמש בצבע. את איוריו הוא צובע בשלל צבעים רוויים ומגוונים, ללא חוקיות ברורה, אך עם זאת הם כולם משתלבים זה עם זה באופן מוצלח. בסיל אוהב צבע ומרשה לעצמו לצבוע הכול באיזה צבע שמתחשק לו – היפופוטמים ורודים, קופים ירוקים, קיפודים צהובים, ומה לא. יחד עם הצבעוניות השמחה והחופשית הזו, הוא מיטיב לצייר סיטואציות מצחיקות ופרצופים קומיים במיוחד. מעבר לכך, הוא גם משלב באיוריו הרבה מן המופרך בתוך המציאות הסיפורית, ועושה זאת בהרבה הומור.  אלו הם בדיוק הדברים אשר גורמים לתחושת השמחה שקורנת מעבודתו. כך למשל ב"עוג מלך הבשן", כאשר כס המלכות מוצב בכיכר, מתרחשות כמה סיטואציות מצחיקות אשר אינן מוזכרות כלל בסיפור: אריה מנגן בגיטרה ורודה; שור כחול רוקד יד ביד עם איש; שור אחר, אדום, סוחב על ראשו סלסלת פירות; קוף תלוי על העץ מחצצר בחצוצרה ארוכה מעוטרת בדגלים, וכל שאר הדמויות רוקדות סביב ומאושרות.  הצביעה של החיות הארציות והמוכרות בצבעים אחרים, דמיוניים, עובדת באופן מוצלח מאוד.

מלל: נתן אלתרמן, איור: אביאל בסיל

גם בצבעו הלבן של הנייר משתמש בסיל היטב. הדבר בולט במיוחד ב"מנפלאות גן החיות". בשיר "המקלחת" צייר בסיל את כל החיות עומדות בתור למקלחת. הן כולן עומדות "באוויר"; כלומר, הוא לא צייר אדמה או רצפה, אלא השאיר את כל הדמויות עומדות על הנייר הלבן של הספר ויצר את העומק רק על-ידי יחסי קרוב/רחוק בין האלמנטים השונים, וכן בעזרת רמזים למבנה מרוחק יותר, וכמובן, דלתה של המקלחת.

איור של אביאל בסיל לשיר "המקלחת" מאת לאה גולדברג

גדול וקטן

ב"עוג מלך הבשן" הציב לעצמו המאייר אתגר גדול – הוא צייר את עוג כל כך גדול ביחס לאנשים רגילים, כך שישנה בעיה להכניס לדף הנייר אותו ואותם באותה רמת פירוט, מבלי לחתוך חלק מגופו של עוג, או לצייר את שאר האנשים קטנים מאוד. בסיל מנצל את הבדלי הגודל לקומפוזיציות מעולות. אין לו שום בעיה להראות רק חלקים מסוימים מעוג אם כך נדרש. לדוגמא, בתחילת הספר, במעין תמונה משפחתית, רואים רק את רגליו הענקיות של עוג לצד שני הוריו. בהמשך הספר, שוב עם הוריו, רואים רק את כפות ידיו וחלק מחזהו, כאשר הוא מרים את שניהם מעלה. ולבסוף, כאשר משרת זקן טיפס אל עוג וגילה שהוא מת, צייר בסיל את עוג בענק על כס מלכותו, כאשר רק פלג גופו העליון נראה וממלא את כל הצד השמאלי של האיור. שאר הגוף נחתך, הן על-ידי העננים והן על-ידי גודלו הפיסי של דף הספר. בניגוד מוחלט לדמותו הענקית בצידו האחד של האיור, הרי שבצידו השני צייר בסיל את המשרת הזקן על עמוד מקלות בלתי הגיוני ורעוע, קטן ושברירי וצופה אל עבר עוג. את עוג רואים כאן רק מאחור כשהוא זקן, עיניו עצומות, ראשו שמוט, ושתי ציפורים קטנות יושבות על עורפו. זהו אולי האיור הנוגע ללב ביותר בספר, אך גם לכאן הצליח בסיל להכניס הומור – באמצעות הזקן על העמודים הרעועים ואותן שתי ציפורים.

מלל: נתן אלתרמן, איור: אביאל בסיל

נייר על קצה המזלג

סגנון העבודה של בסיל בשני הספרים זהה, ובכל זאת המראה הכללי של הספרים שונה. הדבר נובע, בין השאר, מסוג הנייר עליו הודפסו הספרים. "עוג מלך הבשן" הודפס על נייר כרומו מט ו"מנפלאות גן החיות" הודפס על נייר נטול עץ. כמדומני, נטול העץ הוא סוג הנייר ההולם יותר את עבודתו של בסיל. מאחר והוא עובד בעיקר במשטחי צבע חלקים, אין סכנה שהנייר יבלע פרטים. סוג נייר זה מעדן את הצבעוניות הרוויה, ומאפשר למספר צבעים רב לחיות זה בצד זה בשלום. "עוג מלך הבשן", שהודפס על כרומו-מט, נראה מצוין גם כן, אך מוזיל במעט את המראה הכללי של העבודה וחושף במקצת את המחשביוּת שבעבודתו של בסיל.

המחשב והמאייר

עם כל הנכתב מעלה, טוב היה עושה בסיל אילו הקפיד על מספר נקודות טכניות קטנות: מחשב הוא כלי עבודה נפלא כאשר הוא לא משתלט על המאייר. אם ברוב עבודתו יכולתי לדמיין שהוא עבד במשטחי צבע בצבעי גואש, הרי שעבודת המחשב שלו נחשפת במערומיה בכמה מקרים קטנים ומאכזבים: שילוב של גרדיינט צבעוני (מעבר הדרגתי מגוון לגוון), בתוך עבודה שבנויה ממשטחי צבע חלקים מיד צורם לעין. בטח ובטח כאשר המעבר הוא בין שני צבעים משלימים: ב"עוג מלך הבשן" קיים מעבר שכזה בכפולה בה עוג נשאר בודד ושאר החיות יושבות סביב המדורה. ישנו מעבר הדרגתי מצהוב אל סגול כאשר השמש שוקעת.  המעבר נראה מכאני ונוקשה מדי, וזר לשאר עבודת המשטחים החלקה. האיור הזה חריג מאוד לרעה בתוך עבודה מאוד מוצלחת.

מלל: נתן אלתרמן, איור: אביאל בסיל

במקרים אחרים, דווקא בעבודת הקו של בסיל, שוב נחשף המחשב שגבר על המאייר. הדבר קורה בעיקר כאשר המאייר מקשקש בתנועות מהירות את הקו. או אז ניתן לזהות כי מדובר בקו ממוחשב ולא בקו ידני. למשל בכפולה בה עוג משכשך את ידו במי הנהר, כל הקווים שמסמנים את אדוות הגלים זועקים 'מחשב מחשב מחשב'. מנגד, כאשר בסיל נזהר יותר ועובד באופן מוקפד, אפשר להאמין שהקו הוא קו עיפרון. כך למשל, באותה כפולת איור ממש, בקוקווי הטקסטורה של גזע הדקל.

מלל: נתן אלתרמן, איור: אביאל בסיל

גם באיור הטיגריס בשיר "הגיבור הגדול" ב"מנפלאות גן החיות", גברו הקווים הממוחשבים על המאייר. יותר מדי ברור באיזו מברשת פוטושופ נעשה שימוש. אותו טיגריס מביא אותי לנקודה אחרת חשובה, בה אשתמש בבסיל כשעיר לעזאזל, ועימו הסליחה.

השיר "הגיבור הגדול" אומר כך: "הנמר – גבו כקשת, אל תעז אליו לגשת". אנא, מאיירים יקרים, כאשר בטקסט כתוב נמר, ציירו נמר. לא טיגריס. זאת ועוד –  כאשר בטקסט כתוב שפן, ציירו שפן, לא ארנב, ולהיפך. בשיר "יום הולדת" נאמר "הנה שפנה נחמדת הביאה מתנה" ובאיור – ארנבת. טעות זו כל-כך נפוצה שאולי לא הייתי טורח להזכיר אלמלא בהמשך הספר בשיר "זריקות" – הרי "הגברת ארנבת (היא החובשת) כל כך מתרגשת, כל כך מתרגשת!". וגם כאן מצוירת ארנבת. אז אם בשיר אחד כתוב שפן ובשיר שני ארנבת, כיצד מצוירת אותה החיה?

איור של אביאל בסיל לשיר "זריקות" מאת לאה גולדברג

מעבר להערות אלו, אביאל בסיל הוא מאייר נהדר, שצפוי רק להשתפר ולהגיע – כנראה – להישגים מופלאים אם רק ימשיך כך. אני כבר מצפה לספריו הבאים. חשוב גם לציין כי "עוג מלך הבשן" הוא פרויקט הגמר של בסיל מלימודיו ב"שנקר". בשנה האחרונה ראו אור כספרים מסחריים כמה פרויקטי גמר של סטודנטים לאיור, ועל כך יש לברך כמובן. למו"לים זהו יתרון גדול – הם מקבלים מוצר מוגמר מוכן לדפוס, אולי בשינויים קלים, ולבוגרי המכללות הטריים זוהי מקפצה נהדרת לחיים מקצועיים בתחום שההתחלה בו בדרך כלל קשה ומתישה מאוד. את פרויקטי הגמר מלווים מנחים מנוסים, אשר יכולים לכוון את המאייר הטרי לדרך הנכונה ליצירת ספר נהדר.
"עוג מלך הבשן" מאת נתן אלתרמן, איור: אביאל בסיל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011.

"מנפלאות גן החיות" מאת לאה גולדברג, איור: אביאל בסיל, הוצאת ספרית פועלים וכנרת, 2011.

 

שחר קובר – מאייר ספרי ילדים, עיתונים ומגזינים בארץ ובעולם.

כתיבת תגובה

16 תגובות:

  1. מאת איה:

    אביאל בסיל הוא מאייר ניפלא. הדמויות שלו מלאות נשמה, אנושיות וחום למרות שהן מאויירות במחשב. הקומפוזיציות שלו מעלפות ומרעננות. האיורים שלו מלאים בשימחת חיים, ושום מחשב לא יקח את זה ממנו. פשוט יש לו את זה.

  2. מאת madmi:

    מאוד שמחתי לראות שישנה רשימה חדשה מאת שחר קובר – תמיד מאיר, מלמד, מפרגן, נעים ונוח לקריאה.
    אביאל בסיל אכן נראה כמאייר מבטיח, מאוד נהנתי לקרוא את העבודות שלו דרך הפרשנות של שחר קובר.
    אביאל בסיל -עלה והצלח.

  3. איורים נהדרים!
    איזה חופש צבעוני וקומפוזיציוני ויחד עם זה הכל ממוקם כלכך נכון ולכן קריא ומאפשר זרימה עם הטקסט השירי.
    נהנתי מאוד גם מכתיבתך שחר, שהאירה לי אספקטים שונים.
    יחד עם זאת צורם לי השימוש שעושה בסיל בקו הקונטור השחור. היות ובגדול האיורים נטולי קונטור והוא מתווסף רק "כשאין ברירה" בתווי פנים, אצבעות ובמקומות נוספים בהם צריך להבדיל כתם מכתם באותו צבע, הוא אינו נראה כחלק אורגני מהאיור השלם. הוא מודבק לטעמי.
    אני חושבת שלו היה משתמש בסיל בקונטור שאינו שחור ודומה בגוון שלו לכתם עליו הוא נמצא (לדומא קונטור חום מעל עור של אנשים) הוא היה פחות זר ומשתלב יותר באיור. פולונסקי אייר באופן דומה, אם כי עם קווי קונטור רבים יותר, מה שתרם לשילובם במרחב, ברוב איוריו ל"כבש השישה עשר" http://e.walla.co.il/?w=/274/1659921/729657/5/@@/media
    והערה קטנה לשחר –
    צודק בקשר לטיגריס/נמר אבל שפן/ארנב זה כבר סיפור אחר. אין מה לעשות זו טעות שכ"כ מושרשת אצלנו שאני חושבת שטוב עשה בסיל שאייר ארנבים. תגיד, ראית פעם קוסם שולף שפן אמיתי (שבו נודה, זה עכברוש עם יחסי ציבור) מכובעו? לא! הוא שולף יצור לבן פרוותי עם אוזניים ארוכות! וזה הדימוי התרבותי שקיים אצל כולנו כולל גברת שפנפנית שגרה בערוגת הכרוב ועוד כמה… זרום עם זה.

  4. מאת דורון:

    לי ממש לא מפריע השילוב של הקונטורים באיזה צבע של יהיו. אני אפילו מעריצה אותו על השילוב שלהם. הרבה פעמים אני מרגישה שיש איזו נוקשות ב"נאמנות" לרצף בטכניקה או לסגנון, וכאן לדעתי יש יופי של חופש, איפה שהתאים לו הוא עבר לקו בלי להתחייב שזה יהיה משהו שיחזור על עצמו בכל האיור. ולא מפריע לי שהקו נראה ממוחשב, מחשב זו לא מילת גנאי, זה כלי. אני לא חושבת שהוא מתיימר לעשות במחשב איור שנראה ידני, אז מה הבעיה עם הקו נראה ממוחשב? וגם עם הקו קצת יותר מרושל במים, יש לי הרגשה שלא הייתי שמה לב לזה אם לא היו מפנים את תשומת ליבי לזה. ככה זה, לכולנו יש דברים שהם נקודות החולשה שלנו או שפשוט נשבר לנו באיזשהו שלב.
    האיורים עשירים ומשמחים את הלב, עד כדי כך שבקנה אחד קבל 2 חינם, או איזה מבצע הזוי שזה לא היה, קניתי שלושה אותו הדבר, שיהיה לי למתנות, וכולם שמחו עד מאד.

  5. מאת חגית:

    נהנתי לקרוא את הביקורת.
    אהבתי את האיורים של אביאל בסיל, במיוחד אני שמחה לראות שהוא בחר לצבוע את הדמויות בצבעים שונים, כדי לתת תחושה שלכל צבע יש מקום בחברה בה הוא נמצא. ולא כולם בעלי אותו גוון עור. שמחה שעוג קבל גוון כהה למרות שהבשן אינו באפריקה, שוב, מהסיבה שיש מיעוט ספרים (בארץ)בהם יש לדמויות כהות עור מקום של כבוד.

  6. באשר לעוג – השיר של אלתרמן (הנה המילים: http://grebulon.com/wordpress/?p=770 ) הוא ממש לא עליז ושמח. זהו בעצם הספד על ענק טוב לב ובודד, שמעולם לא מצא את מקומו ולא הצליח להשתלב. ההומור באיורים (היפהפיים) של אביאל בסיל טבול בלא מעט עצב. ליופי ולשמחה יש צבע של קינה, של אלגיה, וזה מה שעושה אותם כל כך נוגעים ללב.

  7. מאת שחר קובר:

    תודה לכולם.
    אורית, אני לא רואה שום בעיה בקונטור השחור ולא בטוח שזה היה נראה יותר טוב עם קונטור צבעוני, אי אפשר לדעת בלי לראות…
    אני כן אוהב את העובדה שהוא משמש בקונטור רק כשצריך, זה כיוון מאוד מוצלח לדעתי.

    דורון – מחשב זאת ממש לא מילת גנאי, והוא כלי בדיוק כמו מכחול או עפרון. אבל צריך לדעת להשתמש במחשב, כמו שצריך לדעת להשתמש במכחול או בעפרון. כשאני רואה שהמחשב "השתלט" על המאייר זה מציק לי. ולמה אני מתכוון ב"משתלט" " כשהמאייר רצה קו מהיר וזורם אבל המחשב לא הצליח להתמודד עם חדות התנועה של המאייר, התוכנה מפרקת את הקו למיני-קוים או למקטעים גיאומטריים שקוטעת את הרצף הטבעי של תנועת היד לו הקו היה מצויר ביד. או למשל כשסיומת הקוים שלה המאייר כולה זהה, כאילו עשה אותה רובוט, או שנוצר מעבר צבעוני נוקשה ולא טבעי בין שני גוונים, שבעבודת צבע אחרת המאייר מגיע לתוצאה טובה יותר, כי יש לו יותר שליטה על המכחולים שלו, וכן הלאה.
    כאמור, אצל בסיל המכלול הוא טוב מאוד והדבר כמעט לא מורגש, למעט כמה נקודות קטנות פה ושם שציינתי.

    מרית – את צודקת לחלוטין, ההומור של בסיל בספר הזה מהול בעצב בדמותו של עוג שלמעשה תמיד נמצא בודד.

  8. רשימה מעשירה ומעניינת.
    נראה שאכן, סגנון איוריו המרגשים ומענגים של אביאל בסיל, מזכירים את אלו של מארק בוטאוון: צבעוניות נועזת, שפע פרטים, תנועתיות, אנושיות וקסם.

  9. שחר תודה רבה על הפרגון ועל הביקורת ותודה רבה לכולם על התגובות!
    מאוד נהנתי מהפרשנות שלך לאיורים, ואני מסכים איתך לגמרי שהאיור במחשב הוא מאתגר.
    (אני חייב להודות שהייתי פותר את הגרדיינט בשקיעה בצורה שונה עכשיו (: )

  10. מאת אביאל בסיל:

    שחר, תודה רבה! ותודה לכולם על התגובות!
    מאוד נהנתי מהפרשנות שלך לאיורים, תודה על הפירגון ועל הביקורת.
    אני מסכים לגבי האתגר שבאיור ממוחשב, ובעית ה"השתלטות" של המחשב.
    זה משהו שאני עובד עליו מפרוייקט לפרוייקט, אני מנסה להשתמש ביכולות המחשב בצורה מינימלית.
    (אני חושב שאת הגרדיינט בשקיעה הייתי פותר בצורה שונה היום(: )

    בכל מקרה תודה לכולם!

  11. מאת מיכל פז-קלפ:

    אביאל בסיל הוא מאייר מופלא, ממש פלא צעיר בעיני. כל הצצה באיורים שלו ממלאת את הלב אושר גדול.
    אני שמחה בשביל כולנו שהאמן הזה הצטרף לזירת היצירה המקומית, ושמחה בעיקר בשביל הילדים שזכו בהזדמנות לצלול לעולמות קסומים, עמוקים ומרנינים כ"כ.

  12. מאת דוד:

    מזכיר לי מאוד את "המסע העולמי של מוק" http://www.schocken.co.il/?CategoryID=161&ArticleID=1045
    יש באמת קשר? או פשוט סגנון דומה?

  13. […] ההווה. על שתי אסופות השירים של גולדברג כבר כתבתי כאן וכאן. שניהם ספרים מצוינים שמאוירים באופן נהדר ומציגים […]

  14. […] דווקא לריאליה מבחינת צביעת הדמויות (שלא כמו ב"מנפלאות גן החיות" ללאה גולדברג, לדוגמא), והוא מיטיב לעצב את […]

  15. […] המאיירים העסוקים והמוערכים כיום. לפני ארבע שנים פרץ בקול תרועה רמה לעולם איור ספרי הילדים, לאחר שפרויקט הגמר שלו […]

  16. […] נתן במה לקולות חדשים בתחום הביקורת. מלבד טלי כוכבי, גם שחר קובר (שכתב על איורים), יותם גדרון (שכותב על ספרות ואמנות), […]

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.