3 ספרות

הולכת שחולמת שהיא תינוקת (או תינוקת שחולמת שהיא הולכת?) / יותם שווימר

רשימת ביקורת על שני ספרים של נורית זרחי והילה חבקין

מרץ 12, 2014  

שני ספרים של נורית זרחי והילה חבקין שראו אור לאחרונה מכוננים התייחסות למוטיב יחסי דמיון-מציאות ביצירות, ובחינה של פורמט הספרים. שיתוף הפעולה רב השנים בין זרחי לחבקין הוליד יצירות מוצלחות יותר ופחות. זרחי ידועה בהיעדר סובלנות לטקסטים דידקטיים ונרטיבים ספרותיים סדורים ותחומים, ואילו חבקין מזוהה בעיקר בסגנונה העדין, הרך והפיוטי. התחכום, העוקצנות והכאב שמופיעים פעמים רבות ביצירתה של זרחי נעטפים לא אחת ברכות של חבקין, ובתחושה האגדתית משהו המלווה את איוריה. אז מה מציגות לנו היוצרות בספרים "שתי ג'ירפות בחלל" ו"נינה הולכת"?

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

3 תגובות:

  1. מאת רונית רוקאס:

    אהבתי מאוד את ספר הג'ירפות הראשון, עוררת את סקרנותי. ביקורת מעמיקה ומנומקת היטב. כולנו יודעים עד כמה זה נדיר. תודה

  2. מאת לי עברון-ועקנין:

    יותם, המפגש בין הכתיבה החכמה והבהירה שלך לדמיון הפרוע של זרחי מוליד רשימות נהדרות ועמוקות. את נינה אני חייבת לקנות בשביל הבת שלי, ואת הג'ירפות בשבילי. רציתי להעיר משהו אבל אני עוד לא יודעת בדיוק מה, על המשפט שציטטת ובצילום מתוך הספר ראיתי את הרישא שלו: "לדעתי, כולם מצפיפים אותנו." יש בעיני הבדל גדול בין המשפט עם הרישא ובלעדיה, אבל כאמור אני עוד לא יודעת בדיוק לשים על זה את האצבע.
    וגם הפתיחה של נינה, שבמשפט השני ולא הראשון נאמר שהיא תינוקת – זה מבריק.
    טוב, אני קופצת לאתר של הקיבוץ המאוחד להזמין ספרים 😉

  3. הסכמתי איתך – אני חושב – לגבי נינה: הרמז החבוי בסיפור הוא אותו רגע פלאי שבין אי הבנה להבנה, בין חוסר יכולת ליכולת – למשל, היכולת ללכת.

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.