16 ספרות

החברה החדשה הכי טובה שלכם / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרה של תמר הוכשטטר, "כרובינה"

ספטמבר 23, 2012  

כרובינה היא גיבורת הסיפור שנושא את שמה. דמותה מתנוססת על העטיפה הקדמית של הספר והיא אוחזת בברווז צעצוע. טרם קראנו מילה אחת על אודותיה, עיצובה הוויזואלי מדגיש את ייחודה, שכן כרובינה אינה דומה כלל לדמויות הילדים שאנו רגילים למצוא בספרות הילדים הישראלית. יש לה פרצוף מעט שדוני, מבט ממזרי, שיער ג'ינג'י אסוף בשתי קוקיות.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

16 תגובות:

  1. מאת נעה סמלסון:

    כמה נחת. נ' עורכת הספר "כרובינה"

  2. מאת גבי:

    ברכות לתמר על הספר, הוא נראה חמוד מאוד והאיורים יפים ומקוריים.

    והערה לרשימה: המרחב הציבורי הישראלי הממשי משופע בדמויות אנוכיות, בוטות וחסרות עכבות, וכך גם ספרות הילדים האמריקאית העכשוית, עם דמויות כמו אוליביה ו"לא דיויד" (ראה רשימה בניו יורקר על דמויות הילד העריץ וההורה המבוהל הממלאות את ספרי הילדים) http://www.newyorker.com/arts/critics/atlarge/2009/10/19/091019crat_atlarge_zalewski?currentPage=1

    בחברה שבה הבוטות וחוסר המעצורים תופסים יותר ויותר מקום, אני מקוה שספרות הילדים תמשיך לרענן אותנו מדי פעם בדמויות מתחשבות, מצפוניות ואולי אפילו פה ושם מנומסות. וזאת בלי קשר לכרובינה, שאין לי ספק שהיא רבת חן, מצחיקה ובעלת תכונות יפות כמו עצמאות ונאמנות.

  3. מאת נמרוד:

    כרובינה אכן מצטיירת כדמות מצודדת ומסקרנת,

    אבל,

    קצת קשה לי לקבל את התשבוחות בדבר המניעים הקפיטליסטיים והאנוכיים של כרובינה בהינתן סיום הסיפור.
    האפיון האמיתי של כל דמות נקבע ע"י ההחלטות המכריעות אותן היא מקבלת בסופו.
    רובינה בוחרת להפנות עורף למטרותיה המקוריות, וגם אם יש בפעולתה הסופית אנוכיות לא מבוטלת, הרי שהיא אנטי חומרנית ואנטי קפיטליסטית בעליל.
    הלקח שאנו למדים מכרובינה ומהסיפור הוא שנטיות הלב לתאוות בצע ולחומרניות הן לא יותר מתולדה של שעמום וחמור מכך, של תפיסת עולם ילדותית.
    לא ניתן ליחס מעמד חתרני וחדשני לעמדותיה של כרובינה אם אלה מוצגות בתחילת הסיפור רק כדי לשמש כנקודת מוצא לקשת הדרמתית הידועה של גילוי האמת הפנימית הישנה והמוכרת – "כל מה שרציתי כבר נמצא בידי".

    ובלי קשר. אני מת על הסגנון הקריקטורי הנקי של תמר.

  4. מאת רויטל:

    אחרי קריאה בספר עצמו אני נוטה לראות את התעסקותה של כרובינה בכסף ומסחר תולדה או אולי שיקוף של ראייתה את עולם המבוגרים. השימוש שהיא עושה בביטויים כמו "לא שווה כלום", "משתלם", "אתה שווה יותר מ.." כמו גם הביטויים שהיא שומעת בדבר חיסכון, יד שניה וכו' מעידים עד כמה הדיון הזה רווח במחוזותינו ועד כמה עדין הגבול בין החומרי לרגשי. הברווז לא שווה כלום (מבחינה כספית) בתחילת הסיפור, ובסופו הופך לברבור של ממש (מבחינה רגשית). והרי כסף, על אף חזותו הרציונלית, הוא דבר אמציונלי מאוד והספר מוכיח זאת.

  5. מאת לילה:

    כרובינה היא באמת חברה טובה, כיף לברווז וגם לנו.

  6. מאת עינת:

    תגובה לתגובה של גבי…אוליביה היא דמות מלאת קסם אישי והומור משובח ביותר! כל הלך הרוח שלה מקורי ויצירתי. אני לא בעד ליישר כל הזמן את השורות…

  7. השבוע גיליתי את הספר ומיהרתי לרכוש אותו. התאהבתי בו ובכרובינה. אהבתי את עיצוב הדמויות בסיפור ובאיור. כולן מוצגות בראייה מקורית והומוריסטית. ספר ייחודי ומקסים. בהצלחה תמר ובציפייה להמשך…

  8. מאת טלי:

    ואני עוד לא קראתי את הספר אבל כבר מקריאת הרשימה הזאת התאהבתי בכרובינה. היא מדליקה ומרעננת ומעוררת מחשבה, ועוררה בי את החשק לקרוא אותה גם על אמת ולא רק בתיווכו האוהב והנאמן של יותם.

    מזלטוב לכרובינה ולתמר המוכשרת, יש לי הרגשה שכרובינה רחוקה מלומר את המילה האחרונה ואני מאחלת לך, תמר, לצד האמנות שכבודה במקומה מונח וכל זה, שכרובינה גם תעזור לך לצאת לעשות כסף. מה זה מגיע לך!

  9. מאת נוגה:

    תודה על הרשימה יותם, נחמד לי מאד להבין קצת יותר למה בעצם אני אוהבת את מה שאני אוהבת…
    על אף שאתה בטח צודק לגבי הריפרור לפו וכריסטופר רובין, אני ראיתי את האיור עם המדרגות ומייד חשבתי על קלווין והובס…

    אני לצערי לא מוצאת ברשת את הפריים שיש לי בראש אבל הנה משהו דומה-
    http://bothfavorite.files.wordpress.com/2009/04/nude-descending-a-staircase-calvin.jpg?w=500&h=157

    ובכלל אני חושבת שכרובינה וקלווין היו יכולים להסתדר טוב יחד…

    http://www.lussonline.net/blogs/andy/images/calvin-hobbes-motivation.gif

  10. מאת נוגה:

    ובהצלחה לתמר המוכשרת, שכחתי לומר

  11. מאת רותי:

    איורים מקוריים ויפייפים. מרגש לראות טריטוריה יחודית בספרות הילדים בארץ.

  12. מאת נועם:

    כרובינה נורא מצחיקה! איזה ספר כיפי, הילדים רוצים לשוב אליו ערב אחרי ערב…

  13. מאת מאירה פירון:

    תמר מאיירת מוכשרת ביותר!

  14. מאת עינת:

    ראיתי את הספר והוא מצחיק ומאוייר בכישרון!

  15. אני רק שתי הערות. ראשית באשר לשם – כרובינה נשמע כמו תיאור מדויק של התסרוקת שלה (הלגמרי מאפיינת אותה) – הכלאה בין כרובית לקלמנטינה (עם קריצה לכרובים המלאכיים בכנסיות איטלקיות).
    ושנית, לגבי החיות האנושיות שהיא פוגשת – הן לא סתם מייצגות באופן חיצוני את מה שכרובינה רואה, אלא חותרות תחת ה"גזענות" של המבוגרים, המבחינים בין חיות (כל שכן חיות צעצוע!) לבני אדם.
    וברכות לתמר, מצפה להמשך!

  16. […] השנה הוא דווקא ספר שלא יכול לזכות בתואר – מדובר ב"כרובינה" – ספר ישיר, אנושי, חצוף ומרגש שכתבה ואיירה תמר […]

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.