10 איור

הילה נועם מאיירת את "הארנב והחתול הסגול" מאת דנית פלג

ספטמבר 10, 2012  

בפעם הראשונה שקראתי את "הארנב והחתול הסגול" מאת דנית פלג מעט הופתעתי. היה זה מסוג השירים שמשאירים בך תחושות מאד חזקות, ואווירה מסוימת שקשה לשים עליה את האצבע. תחושות ואווירה איתנה זה טוב – אבל איך מאיירים את זה? כמאיירת אני מחפשת תמיד את הסיפור בטקסט, או יותר נכון את הדימוי שדרכו אוכל להעביר את…

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

10 תגובות:

  1. לי הגיב:

    מה שיפה בשיר הזה בעיני, הוא שהוא זז בפוקוס שלו מבית לבית. בבית הראשון זו האמא שמדברת, וברור שהיא מסתכלת לכל הכיוונים ויש בלגן, ובזמן שהיא מנסה שהחתול (הממשי אולי) לא יעשה עקבות של בוץ הבת שלה שותה לה מהקפה, זה קיום ראליסטי כזה של הווה. ואז בבית השני יש משהו הרבה יותר פנטסטי, הדמויות מדברות ומיקה, הילדה, מבינה אותן. יש שם משהו הרבה יותר רגשי ונזיל. ואז בבית השלישי יש מין איחוד של שני העולמות, זה הרציונלי של האמא וזה הפנטסטי של הבת. זה שיר של ילדים והורים ויצורים.

  2. גיא גרניט הגיב:

    יופי של תהליך. יסודי 🙂
    ושיר מאתגר*..
    כיף לדעת שבסופו אולי נראה חתול מאויר מעשה ידיך!

    (*תודה, לי, על הסדר שקצת עשית בו)

  3. hila_noam הגיב:

    תודה גיא.
    כן, מסתמן שאכן יהיה חתול באיור הסופי, בכיכובו של דוגמן הבית, שגם הוא, מה לעשות, חתול מתבכיין.

  4. תמר הגיב:

    אני מאוד מאוד אוהבת את הסקיצה הסופית. הדבר היחיד שנראה לי הוא שהחתול צריך להיות קצת יותר נוגה כדי להבהיר שהיא מנסה לשמח אותו, עוד לעודד אותו. הארנב כה יפה! קלאסי….

  5. עופי הגיב:

    אני אוהבת מאד את השיר שנע בין אמא הוזה וילדה מתפקדת והגיונית, מעין חילוף תפקידים נהדר, שקורה לאנשים יוצרים…ואת האיור שלוקח את הילדה אל ארץ הדמיון של האם.
    המקום שבו הדמיון מתמזג בשגרה חוגג עם פרוסת אבטיח…

  6. hila_noam הגיב:

    באמת התלבטתי הרבה בנוגע להבעה של החתול. כשהוא היה עצוב מדי זה קצת נראה שהילדה והארנב צוחקים עליו. אבל זה נכון – כרגע הנחמה פחות עוברת. אמשיך לבדוק את זה. תודה, תמר.
    ותודה גם לך, עופי.

  7. דנית הגיב:

    מיקה שואלת האם אפשר יהיה לעשות לפרווה של החתול טקסטורה מפוספסת, כמו למייק האמיתי?

  8. hila_noam הגיב:

    דנית – ההצעה של מיקה הייתה לא רעה בכלל, אך ראיתי את התגובה רק אחרי שהחתול היה מצוייר בצבע. קיוויתי להספיק להוסיף פספוסים, אבל הזמן דחק בי ונאלצתי לוותר על התוספת הנחמדה. סליחתי למיקה.

  9. […] בוגרת "בצלאל" ומרצה באקדמיה, שהשתתפה באסופה "להישיר מבט" של "הפנקס". לכבוד הספר הראשון שאיירה לילדים, […]

כתיבת תגובה