במה ומסך

הכל זהב: בחזרה ל"ערי הזהב הנסתרות" / רז גרינברג

על תולדותיה של סדרת האנימציה המצליחה

יולי 21, 2014  

לפני כשלוש שנים, לאחר שירות צבאי ארוך שכלל לימודים במסגרת עתודה ותקופה ארוכה בקבע, החליט אחי הצעיר שי שלפני המעבר לחיים האזרחיים הוא לוקח חופשה ארוכה ויוצא לטיול רציני ברחבי דרום אמריקה. כאשר שוחחתי אתו על הנושא, תהיתי אם הבחירה ביעד לא נבעה מהאהבה המשותפת שהייתה לנו בילדותנו לסדרת האנימציה "ערי הזהב הנסתרות", והוא הסכים שייתכן שזאת הייתה אחת הסיבות, גם אם לא בהכרח במודע.

כמו סדרות אנימציה רבות ששודרו בישראל בשנות ה-80, תקופה בה פעל כאן רק ערוץ אחד, "ערי הזהב הנסתרות" תרמה לא מעט לעולמם של ילדי אותו עשור. תרמילאים ומדרכי טיולים במיוחד, כך נראה, שאבו ממנה הרבה השראה: הבלוגרית יעל רגב תיארה כיצד אהבתה לסדרה הביאה אותה לצאת לטיול לקמבודיה דווקא, ויועץ הטיולים אלעד נעים סיפר כי הטיול אותו ערך לאחר הצבא לדרום אמריקה היה עבורו "הגשמת חלום", כמי שגדל על הסדרה בילדותו. כמו המסע לדרום אמריקה המתואר בסדרה, ששבה את דמיונם של ילדים רבים כל כך, גם המסע של "ערי הזהב הנסתרות" למסך היה ארוך ומורכב והוא עבר דרך ארצות הברית, צרפת, יפן, ואפילו יש בו נקודה ישראלית.

המסע אל העולם החדש

לא רבים ידעו זאת כאשר הסדרה שודרה לראשונה בישראל, אך המקור לעלילה שלה היה הספר "The King's Fifth" מאת הסופר האמריקני סקוט אודל (1898-1989). אודל פנה לכתיבת ספרים לנוער בעשור השביעי לחייו, לאחר ששירת בצבא האמריקאי בשתי מלחמות עולם, עבד כצלם ובמגוון תפקידים מאחורי הקלעים בהפקות הוליוודיות, ושימש כמבקר ספרות בעיתונות. הניסיון והידע העשירים אותם צבר אודל במהלך חייו המקצועיים התבטאו ביכולת שלו לשזור לתוך ספריו שפע של פרטים גיאוגרפיים והיסטוריים בתוך סיפורי הרפתקאות מרתקים. ספרו הראשון לנוער, "אי הדולפינים הכחולים" (אחד מספריו המעטים שתורגמו לעברית) הוכתר כקלאסיקה כמעט מייד עם צאתו.

mysterious2

אך יותר מכפי שהוא רצה ללמד את קוראיו הצעירים על אודות עברם ומדינתם, נדמה היה שאודל מעוניין לחנך אותם לגישה סבלנית כלפי הסובבים אותם. ספריו נחשבים לפורצי דרך במסרים אותם העבירו על חשיבות שימור הסביבה (שנים רבות לפני שנושא זה הפך לאפנתי), שוויון בין המינים (דבר שהתבטא בשלל דמויות נשיות חזקות המופיעות בספריו), ובמיוחד היחס למיעוטים – בדגש על היחס של תושבי אמריקה הלבנים לאוכלוסיה הילידית של היבשת; נושא שלדברי אודל הטריד אותו מאז ילדותו. בספריו ההיסטוריים אודל נהג להציג את המתיישבים האירופאים באמריקה ויחסם כלפי הילידים בצורה לא מחמיאה.

זוהי גם נקודת המוצא של ספרו "The King's Fifth", עליו התבססה "ערי הזהב הנסתרות". גיבור הספר, אסטבן, הוא שרטט-מפות צעיר המתלווה למשלחת מחפשי-זהב ספרדים באמריקה של המאה ה-16. סיפור המסע נשזר בפרקים המתרחשים מספר שנים אחריו, ובהם עומד אסטבן למשפט על אי-תשלום המס המתחייב מהאוצר אותו מצאה המשלחת למלך ספרד. דרך הדילוגים בין הזמנים הקוראים מגלים כיצד הפך אסטבן מאידאליסט תמים שכל שאיפתו היא למפות את העולם החדש לשודד תאב-בצע, כאשר המאסר שבו הוא נתון מספק לו הזדמנות לחשבון נפש. הספר, שראה אור לראשונה בשנת 1966, היה אחד מספרי הנוער המוקדמים של אודל, וכבר בו ניתן להיווכח במסרים שאותם רצה להנחיל לקוראיו: המסע שעוברים אסטבן וחבורת מחפשי הזהב רצוף בקשיים וסכנות, אך גם בהתעללויות ומעשי אלימות כלפי האוכלוסייה המקומית אותה הם פוגשים בדרכם. אחד מפרקי המפתח בספר מתאר (בפירוט אכזרי למדי עבור ספר נוער) קרב שבו משתתף אסטבן הצעיר בין חברי המשלחת לתושבי כפר של ילידים, כאשר הילידים נטבחים עד האחרון שבהם. למרות שעלילת הספר מתרחשת שנים רבות לפני התהליכים שהובילו להקמתה של ארצות הברית כמדינה עצמאית, ניכר שאודל ביקש להעביר דרכו מסר על היחס ממנו סבלו ועדיין סובלים הילידים באמריקה.

על כנפי הקונדור

"ערי הזהב הנסתרות" שודרה לראשונה בשנת 1982, כמעט שני עשורים לאחר פרסום ספרו של אודל. היוזמה הראשונית להפקת הסדרה הגיעה מז'אן שלופן, מפיק צרפתי שעמד בראש אולפן האנימציה DIC. שלופן שאף להפיק תכנים שיחרגו מהתבנית הקבועה של מרבית סדרות האנימציה בראשית שנות ה-80, ובין הסדרות הבולטות שנוצרו באולפן בלטו "אינספקטור גאדג'ט" (או כפי שהיא נקראה בעברית, "חוש-חש הבלש") שהייתה מעין גרסת היי-טק לדמותו של המפקח קלוזו, ו-"יוליסס 31" שהפכה את עלילת האודיסאה מהמיתולוגיה היוונית לסיפור מדע בדיוני עתידני. כמו "יוליסס 31", גם ב-"ערי הזהב הנסתרות" שלופן הסתמך על גרעין העלילה והדמויות המקורי מהטקסט אותו הוא עיבד, אבל גם ניווט אותו לכיוונים שונים מאוד מאלה שאליהם התכוון המחבר.

גיבור העלילה, אסטבן, הוא "ילד השמש" – נער בעל מורשת מסתורית הקשורה לערי הזהב המיתולוגיות של דרום אמריקה. בפרקיה הראשונים של הסדרה הוא מצטרף למסעו של מחפש-זהב ספרדי תאב-בצע בשם מנדוזה לגילוי ערי הזהב, כאשר מוקדם במהלך אותו מסע הוא מתיידד עם זיאה, בתו של כהן האינקה שנחטפה בילדותה על ידי הכובשים הספרדים, ועם טאו, השריד האחרון לציביליזציה אבודה. לאורך פרקי הסדרה מתמודדים שלושת הגיבורים (ביחד עם מנדוזה, שלא תמיד ברור אם הוא ניצב לצדם או פועל נגדם) עם סכנות רבות בדרכם לגלות את הסוד המוביל לערי הזהב. נקודת המוצא הבסיסית של עלילת הספר והסדרה הן זהות – הצטרפותו של הנער אסטבן למחפש הזהב מנדוזה, הידידות הצומחת בין אסטבן לנערה מקומית בשם זיאה ואפילו החיפוש אחר ערי הזהב האגדיות מופיע גם בספר עליו התבססה הסדרה. עם זאת, כבר בפרקיה המוקדמים של הסדרה ניתן להבחין בשינויים מרחיקי הלכת שביצעו המפיקים בסיפור המקורי, ובראשם המיקום – "ערי הזהב הנסתרות" מתרחשת בדרום אמריקה, בעוד ספרו של אודל התרחש בצפון היבשת (בעיקר באזור ניו-מקסיקו של ימינו).

mysterious1

אבל בהשוואה לדברים הרבים שיוצרי הסדרה העמיסו על סיפורו המקורי של אודל, השינוי הגאוגרפי נראה עדין ממש. הרקע המיוחס של אסטבן וזיאה עומד בניגוד מוחלט לדמויותיהם בספר (שם הודגשה דווקא העובדה ששניהם מגיעים ממעמד נמוך), והקשר המיסטי בין שתי הדמויות לערי הזהב היה רמז מקדים לאינספור מרכיבי פנטסיה ואף מדע בדיוני שנעדרו לחלוטין מהרקע ההיסטורי-ראליסטי שאפיין את ספרו של אודל. במהלך מסעם לאורך היבשת, גיבורי הסדרה נעזרו במגוון טכנולוגיות פנטסטיות דוגמת ספינה סולארית ומטוס מוזהב המעוצב כקונדור, גילו אמזונות אמתיות ליד נהר האמזונס (שהוצגו בסדרה, כמובן, בתור יפהפיות בעלות מראה נורדי ולא בתור הילידים ארוכי השיער שאותם החשיבו בטעות הספרדים הראשונים שהגיעו למקום לנשים), נלחמו באולמקים (תרבות דרום אמריקאית אמתית לחלוטין שנכחדה כמעט אלפיים שנה לפני התקופה שבה מתרחשת הסדרה; בסדרה נציגי אותה תרבות הוצגו כיצורים בעלי מראה חייזרי של ממש) וגילו בסופו של דבר כי סיפורן של ערי הזהב קשור לשקיעתה של היבשת האבודה אטלנטיס. לא ברור מה חשב אודל על הפרשנות מרחיקת הלכת הזו לספר שלו.

הפרשנות הזאת ספגה ככל הנראה השראה מתיאוריות פופולריות בקרב שרלטנים וחובבי העל-טבעי למיניהם, שמפעלי הבניה האדירים של הילידים בדרום אמריקה תמיד הציתו את דמיונם והם שמחו לייחס את הקמתם לחייזרים, תושבי אטלנטיס ומה לא. אבל מקור השראה חשוב נוסף הגיע ככל הנראה מהאנימטורים שעבדו על הסדרה בקצהו השני של העולם – ביפן. שלופן ואנשי DIC היו בין הראשונים בתעשיית האנימציה המערבית לזהות את הפוטנציאל של אולפני האנימציה ביפן, לא רק כ-"בתי חרושת" בהם ניתן לזרז את ההפקה בעלויות נמוכות יחסית, אלא גם כמקור שופע של יצירתיות. בעשור שקדם להפקת "ערי הזהב הנסתרות", מרבית אנשי הצוות היפנים שגויסו על ידי DIC לעבוד על הסדרה התנסו בשני סוגים שונים מאוד של הפקות: עיבודים ליצירות מופת של ספרות הילדים העולמית (במסגרת שנקראה "World Masterpiece Theatre" ורבות מההפקות שלה שודרו בישראל – "הלב", "נילס הולגרסן", "האסופית") וסדרות מדע בדיוני דוגמת "סיירת החלל ימאטו" ו"גאנדאם" בז'אנר שזכה לכינוי Mecha ושם דגש על טכנולוגיה עתידנית מעוצבת. "ערי הזהב הנסתרות" התיכה את שני הז'אנרים האלה ביחד: לעיבוד לספרו הראליסטי של אודל היא הוסיפה מגוון צעצועים טכנולוגיים-פנטסטיים, כיד הדמיון הטובה.

"ערי הזהב הנסתרות" לא הייתה הסדרה הראשונה להציג שילוב כזה; שלוש שנים לפני שהסדרה עלתה לשידור הופקה ביפן הסדרה המעולה "נער העתיד קונאן" שהייתה גם היא עיבוד לספר של סופר ילדים אמריקני מצליח דאז (אבל נשכח למדי כיום), אלכסנדר קי, והציגה מגוון של צעצועים טכנולוגיים עתידניים. "נער העתיד קונאן" זכורה כיום בעיקר כאחת מעבודות הבימוי הראשונות של הייאו מיאזאקי, לימים זוכה האוסקר על סרטו "המסע המופלא". מיאזאקי לא היה מעורב בהפקת "ערי הזהב הנסתרות", אבל חלק גדול מהצוות שעבד אתו על "נער העתיד קונאן", ובראשם התסריטאי סוג'י יושיקוואה, גויסו על ידי שלופן לעבודה על הסדרה. בסופו של דבר, "ערי הזהב הנסתרות" שאבה לא פחות השראה מ"נער העתיד קונאן" מאשר מספרו המקורי של אודל, בעיקר  בהצגת חבורת הגיבורים הצעירים המונה שני נערים ונערה (עם חלוקת תפקידים זהה, פחות או יותר, במהלך עלילת שתי הסדרות), שיוצאים לחיפוש אחר יעד מסתורי תוך הסתמכות על דמות מבוגרת יותר שמניעיה אינם ברורים.

המרכיבים הטכנולוגיים-פנטסטיים שנוספו ל-"ערי הזהב הנסתרות" אמנם הרחיקו אותה מהמקור הספרותי של אודל, אבל במישור האידאולוגי הסדרה לא רק שמרה על נאמנות למקור אלא אף התעלתה עליו. הכובשים הלבנים של אמריקה הוצגו בספרו של אודל כחבורה חמדנית ולעתים קרובות אלימה, אבל לא יוחס לה רוע של ממש. בסדרת הטלוויזיה, לעומת זאת, הוצגו מרבית אותם כובשים כטיפוסים מושחתים ומרושעים ששואבים הנאה מהתעללות באוכלוסיה המקומית. הדוגמה הבולטת ביותר ליחס זה מופיעה בסצנה קצרה אך מצמררת מאחד הפרקים המוקדמים שבמהלכה נפגשים הגיבורים עם מושל פרו, פרנסיסקו פיסארו (אחת הדמויות ההיסטוריות המעטות שהופיעו בסדרה), שהוצג כפסיכופת של ממש. "ערי הזהב הנסתרות" בהחלט ראויה לציון בזכות הביקורת הנוקבת אותה העבירה לצופיה הצעירים על הקולוניאליזם באמריקה.

שלופן ומפיקי הסדרה רצו שאותם צופים לא רק ייהנו מצפייה בסיפור הרפתקאות מרתק, אלא גם ילמדו משהו על ההיסטוריה והגאוגרפיה האמתיים שמאחוריו, מעבר למסר האמור. לכן, בסופו של כל פרק בסדרה נכלל סרטון תיעודי קצר (מצולם) העוסק במקום אליו הגיעו הגיבורים באותו פרק. מן הסתם, סרטונים אלה היו אחד הגורמים העיקריים שנתנו לצופי הסדרה בישראל השראה כאשר הם יצאו למסעות משלהם בדרום אמריקה – הם המחישו לאותם צופים שהמציאות יכולה להיות לא פחות מרתקת מהסיפור הפנטסטי שבו הם צפו.

ערי הזהב בארץ הקודש

ואם כבר חזרנו לישראל, חשוב להזכיר גם את הנקודה הישראלית בהפקת הסדרה. פסקול הסדרה הולחן על ידי צמד המוסיקאים הישראלים חיים סבן ושוקי לוי. ושיר הנושא שלה, שהפך גם הוא למזוהה עם הילדות של רבים בישראל בשנות ה-80, הולחן על ידי סבן ולוי ובוצע על ידי הזמר הישראלי נועם קניאל. היה זה אחד משיתופי הפעולה הראשונים והמצליחים בין סבן ולוי לאולפן DIC, שיתוף פעולה שעודד את סבן להיכנס בעצמו לתחום האנימציה כמפיק ויבואן של סדרות מצליחות. כיום סבן הוא אחד מאנשי העסקים הישראלים המצליחים ביותר בעולם.

יתכן שלמעורבותו של סבן בהפקה היה קשר לעובדה שילדי ישראל קיבלו את הסדרה במידה רבה ב"אריזה מקורית" – בדיבוב הצרפתי, ובלוויית הסרטונים התיעודיים בסוף כל פרק. בצפון אמריקה, בריטניה ואוסטרליה, הסדרה שודרה בדיבוב אנגלי וללא הסרטונים התיעודיים, ולא זכתה להצלחה גדולה מדי בהשוואה לסדרות מצוירות אחרות משנות ה-80. כנראה שסדרת הרפתקאות היסטורית, גם כשהיא מגיעה במעטה פנטסטי כבד, פשוט לא משכה את הילדים בעולם דובר האנגלית באותו עשור.

אך באירופה וביפן, כמו בישראל, זכתה "ערי הזהב הנסתרות" למעמד של קלאסיקת ילדות עבור רבים. מאז סוף שנות ה-90 נעשו מספר ניסיונות כושלים להחיות את הסדרה, בין אם בגרסה חדשה לסיפור המקורי באנימציה, או בניסיון להפיק על פיה סרט מצולם באורך מלא. בשנת 2012 הופקה לבסוף סדרה חדשה, הממשיכה את עלילת הסדרה המקורית. בסדרה זו יוצאים הגיבורים לחפש עוד ערי זהב, הפעם ביבשת אסיה. הסדרה החדשה מציגה הנפשה מרהיבה בהתאם לסטנדרטים העכשוויים, וסיפור העלילה שלה מרתק בהחלט, אך ניכר כי מרבית היומרה החינוכית שליוותה את מפיקי הסדרה המקורית לא קיימת בה. רוב הזמן, הסדרה החדשה נראית כמו חיקוי ללהיטי אנימציה עכשוויים דוגמת "אווטאר" (שיש יסוד סביר לחשד שהושפעה דווקא מ"ערי הזהב הנסתרות" המקורית). הסדרה החדשה של "ערי הזהב הנסתרות" תשודר בקרוב גם בישראל, ונותר לתהות אם גם היא תעודד גל של תרמילאים נלהבים בקרב דור חדש של צופים.

רז גרינברג – קיבל לאחרונה את הדוקטורט שלו מהאוניברסיטה העברית, בנושא אנימציה כטקסט. הוא כותב ומרצה אודות אנימציה, קומיקס, קולנוע וטלוויזיה במגוון במות ומנהל את קהילת הפייסבוק "מעריצי הייאו מיאזאקי בישראל".

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.