9 ספרות

המדף הריק / יותם שווימר

על היעדר תרגומים לעברית של יצירות מאת מוריס סנדק

ספטמבר 7, 2011  

אם נרצה להצביע על קאנון ספרות הילדים העברית, נוכל ודאי לעשות זאת בקלות רבה. קשה יותר יהיה להכריע באשר לקאנון הספרות המתורגמת. כלומר, ספרים שתורגמו לעברית והפכו לקלאסיקה גם (או רק) בישראל.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

9 תגובות:

  1. איריס קובליו הגיב:

    תודה על המאמר. מסכימה איתך לגמרי.
    מוריס סנדק הוא אמן רב תחומי. זה לא אופייני לכותבים לילדים או למאיירים לילדים, ישנם כאלה, אבל אצלו במיוחד אי אפשר להפריד בין הויזואליה לטקסט. הקשר הדוק מאד ואולי זו הסיבה שלא רואים את ספריו כאן. לי אישית אוסף של כל ספריו מזה שנים, מקומם על מדפי האמנות שלי. אין לו ספר אחד שאני יכולה להגדיר כ"ספר ילדים" כי הוא חוצה גבולות בנוכחות כזו שאולי מביכה את המו"לים כאן ואת הקהל שחונך על ברכי המ"ולים ויחצניהם, לצערי.
    ומוזר, הוא דווקא יהודי ודיוקנותיו, המפלצות ואלו שאינן מפלצות, מבוססים על דימויים ודמויות מהעולם היהודי מברוקלין לתוכו גדל.

  2. המאמר שלך החזיר אותי לתהליך מייגע שעברתי לפני כשלוש שנים אחרי שתרגמתי את In the Night Kitchen, קיבלתי את ברכתו של דורי מנור שהיה מורה שלי לעריכת תרגום ופניתי בעקבות המלצתו להוצאת הספרים "אחוזת בית". התשובה הראשונית הייתה שמהסוכנות של סנדק נמסר כי הוא איננו מעוניין שיתרגמו את ספריו לעברית עוד. אני לא התייאשתי ואחרי תכתובת אימיילים קצרה עם סוכנותו, כתבתי מכתב (כן, כן על נייר ממשי), במילים ובאיורים ושלחתי לסוכנות כדי שיעבירו אותו אליו. לא ציפיתי לתגובה אולם להפתעתי אחרי פחות משבועיים קבלתי תשובה מהעוזרת האישית שלו (נראה שהאיורים והנוסח המרגש של מכתבי עשו את העבודה….) שזכויות התרגום הם בידי ההוצאה "Harper Collins" ושההוצאה בישראל צריכה לפנות אליהם. חזרתי אל "אחוזת-בית" והם החלו במשא ומתן על זכויות התרגום. אינני יודעת מה קרה מאחורי הקלעים אולם אחרי כמה חודשים (שבמהלכם הייתי בקשר עם ההוצאה אך לא שותפתי באמת בסוד העניינים) הודיעו לי מ"אחוזת בית" שהחליטו לא להוציא את הספר לאור בגלל "אי גמישות מצד המייצגים של סנדק בחו"ל"
    זו הייתה אכזבה גדולה בשבילי. לספרים של סנדק היה מקום מרכזי בילדות שלי, אבי הביא אותם באנגלית לארץ והיה "מקריא" (בתרגום סימולטני) אותם לי ולאחיי , בעיקר אהבתי את "במטבח הלילה" (לא הפריע לי ולשמחתי גם לא להוריי, הערום… ואני גדלתי בבית דתי!) . אני חושבת שהוא אחת הסיבות שבגללן החלטתי להיות מאיירת. כ"כ רציתי שילדיי יוכלו להנות מהספר בעברית אך נראה שמסורת התרגום הסימולטני תמשיך. כשניגשתי לתרגם את הספר עשיתי מחקר די רציני עליו והוא חשף אותי לכל כך הרבה רבדים. בזכותו הכרתי את Winsor McCay עוד לפני שנחשפתי אליו בשעור אנימציה בבצלאל (או בכיתה של רותו).
    במאמר מוסגר אני רוצה לציין שכששמעתי שסנדק איננו רוצה שיוציאו לאור את ספריו בעברית, לא יכולתי שלא לחשוב כי אולי זה קשור בעיצוב הקלוקל ועבודת הטיפוגרפיה המרושלת שנעשו בגרסה העברית של "ארץ יצורי הפרא". זה צורם מאוד כשמשווים למקור (זו הסיבה שאף על פי שיש לי את הספר בכמה מהדורות שונות באנגלית, מעולם לא הכנסתי הביתה עותק מתורגם)

  3. חגית הגיב:

    כל כך נכון! מה חבל שאין תרגומים נוספים של ספרי נוריס סנדק הנפלאים! יש עוד יוצרים נהדרים בעולם שאינם מתורגמים לעברית, או שמעולם לא תורגמו. (אני יכולה לספק לפחות עוד חמישה שמות של יוצרים נהדרים שספריהם הפכו לקלאסיקות מעבר לים ומעולם לא תורגמו לעברית) חלק מיצירות אלו יצאו לפני שנים ונראה שהיום אין רצון לתרגם ספרים אלו לעברית. כפי שכתבת, רב המכר התורן הוא הספר שיתורגם גם אם הוא לא תמיד מוצלח, ויפה הבאת את ג'וליה דונלדסון כדוגמה.
    היתי מצפה מהוצאות הספרים בארץ להיות קצת יותר פתוחים ולהביא לקהל קוראי הפיקצ' בוקס, מגוון רחב יותר.

  4. רחלה זנדבנק הגיב:

    עורכים רבים בהוצאות ספרים בארץ מכירים היטב את סנדק, את מכלול עבודתו ואת חשיבותו העצומה, ויהיו מאושרים להוציא לאור ספרים נוספים שלו בעברית. בהמשך לסיפור שסופר כאן (בתגובות) על קשיי ההוצאה של In the Night Kitchen – גם בהוצאה שאני עובדת בה עברנו מסכת יסורים מול סוכניו של סנדק, ואני ממש בטוחה שאנחנו לא שתי ההוצאות היחידות שניסו להוציא לאור את הספר. ובכלל, בין ההוצאות בישראל מסתובבים סיפורים למכביר על אינסוף הקשיים שסוכניו מערימים. בסופו של דבר הם מציבים תנאים כל כך דרקוניים, שרוב ההוצאות אינן יכולות לעמוד בהם.

  5. עינת הגיב:

    אכן, חבל שאין יותר תרגומים בעברית של כתבי סנדק לילדים. יחד עם זאת, אני מאושרת שיש לי בבית אוסף מקסים של ספרים אלו באנגלית. אני מקריאה אותם לילדיי באנגלית ומתרגמת בתרגום חופשי. חלק מזה הם מבינים לבד בזכות האיורים. חברת סקולסטיק האמריקאית, שמעבדת ספרי מופת לילדים לאנימציות וידאו, אף הוציאה די.וי.די עם שלל יצירות של סנדק, חלקן מולחנות ומושרות ע"י קרול קינג הנפלאה וחלקן מוקראות בחן רב ע"י פטר סצ'יקל. גיבוריו של סנדק מתעוררים לחיים ונעים במרחב מבלי לפגוע באיורים המקוריים של סנדק. מדוע גם אין די.וי.די שמקבילים לזה בישראל.
    אני תמהה קצת בעניין הסברה כי המלך בבר, ונילס הולגרסון אינם בקנון הספרות שלנו. אני חושבת שספרים אלו, גם אם אינם רבי מכר הסטריים כמו בילבי, מצויים בבתים רבים. אותו דבר גם לגבי זרע של גזר, אשר בתרגומו הראשון לעברית תורגם לזרע של צנונית. בדור שלנו מכירים אותו היטב. והייתי מוסיפה גם את אהרון והעיפרון הסגול.
    לגבי סנדק, נדמה לי ששאלת וענית. ספריו מעט חתרניים, שוברים מוסכמות וקשים לעיתים לעיכול. אולי ההוצאות מנסות, (בכ"ז), להתנחמד לרוכש הפוטנציאלי.
    תודה על כל המאמרים המעניינים. אולי תפתחו את פרוייקט סנדק במקביל לפרוייקט לינדגרן. הוא ראוי לכך!

  6. הדר הגיב:

    אביטל, הייתי ממש שמחה לשמוע (ולא בציניות!) מה הרבדים שמצאת ב In the Night Kitchen – אני מצאתי אותו תמוה ביותר. אשמח גם אם תוכלי להאיר את עייני לגבי "העבודה המרושלת שנעשתה בגריסה העברית"- של ארץ יצורי הפרא -לי יש בבית הן עותק באנגלית והן בעברית, ולא ממש שמתי לב להבדלים- אבל אני לא אשת מקצוע. לעומת זאת אני מסכימה עם חגית- גם אני מכירה הרבה ספרי ילדים מופלאים באנגלית שלא תורגמו לעברית- וחבל מאד שכך.

  7. איריס אליה הגיב:

    מאמר חשוב, ובכלל, בזמן האחרון אני כל הזמן מקווה שהמולים נכנסים לאתר המצוין הזה. ואני מסכימה עם הדר, גם לגבי התמיהה על הרישול הטיפוגרפי בארץ יצורי הפרא, וגם לגבי תרגום ספרים מופלאיםםםםם מאנגלית וגם מגרמנית. שאני לא יודעת לקרוא, אבל תמיד קונה שם ספרים בגלל הציורים, כי יש להם מאיירים בחסד. ורק בקטנה. אני ממש לא אהבתי את התרגום של אוריאל אופק.

  8. ערן שחר הגיב:

    רחלה, הערתך חשובה מאד מאד לדיון ומאירה אותו ממקום אחר וחשוב.

    זה מעורר אותי לחשוב על כך שלא פעם אני משתומם נוכח שתיקת העורכות הספרותיות בדיונים שבהם מתבקש שישברו שתיקתן ויביעו את עמדותיהן ודעותיהן.

    הייתי רוצה לראות ב"הפנקס" לא רק במה שבה מתפרסמות רשימות וביקורות, אלא גם מרחב שבו פועלים האנשים העוסקים במלאכה. מרחב שבו מתקיים דיון ער שיכיל ויכוחים, סיעור מוחות, התלבטויות והרהורים. מן מעבדה או לב פועם וחי לא רק של שוחרי ספרות ותרבות הילדים, אלא גם של המעצבים אותה.

    אסביר דרך דוגמה: נניח שיום יבוא והעורכים היקרים יהיו מעוניינים להוציא לאור ספר שיקבץ מבחר מהרשימות שהתפרסמו לאורך השנים, הייתי רוצה שיהיה להם קושי במלאכת העריכה, קושי שינבע מהעובדה שהתגובות שבאו לאחר הרשימות הפכו לחלק בלתי נפרד מהרשימות עצמן.

    לצערי, חוץ ממספר צדיקים בודדים – הסופרים, המאיירים, ואולי הכי חשוב – העורכות הספרותיות מסתפקים בלהיות קוראים שקטים, ודווקא נקודת המבט של כל אלה נראית בעיני משמעותית מאד להעשרת הדיונים

    שבת שלום לכם

  9. אבישי הגיב:

    ספרים נוספים שסנדק אייר ותורגמו לעברית הם: מר ארנב והמתנה הנהדרת (שרלוט זולוטוב), מה אתה יכול לעשות עם נעל (ביאטריס שנק דה רנייה) ומשפחת החיות (רנדל ג'ארל). לגבי הקאנוניות של ספרים אחרים (מומינים, נילס, קרלסון המעופף ובבר) חלק מהקושי הוא היעדר תרגומים עדכניים (התרגומים החדשים של אחד מספרי המומינים ושל "בילבי" הם בגדר חדשות טובות) או עיבוד קולנועי או טלוויזיוני חדש שעשוי לחדש את העניין במקור. לא תמיד זה מספיק. לפעמים ה"קלאסי" מתיישן. למשל, ספרי אלפונס של ברגסטרום שזכו לתרגום חדש (בתרגום הישן קראו לו אליהו), אבל אולי כבר פג תוקפם.

כתיבת תגובה