2 ספרות

"לא הייתה מאה שכל כך מקדשת ילדים כמו המאה העשרים ואחת" – ראיון עם פרופסור זהר שביט

ראיון לרגל יציאתה לגמלאות וכנס חגיגי על תרומתה

מאי 24, 2019  

בעיני אחד הכשלים הכי גדולים היום במערכת החינוך הוא התחום שנקרא 'עידוד קריאה"'. המדינה פרשה מהמימון של מפעלים חשובים והטילה את קידום הקריאה על מצנט שמממן את 'ספריית פיג'מה' – מיזם שתהליך הבחירה שלו בספרים בעייתי ביותר, וכל זאת בחסות משרד החינוך

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

2 תגובות:

  1. דפנה חיימוביץ' הגיב:

    שמחתי לקרוא את הריאיון המרתק והחשוב עם פרופ' זהר שביט. המפעל המבורך שיזמה, הקימה וערכה בשנות השמונים לעידוד קריאה הייתה הסדרה- 'שעת קריאה', בהוצאת 'מסדה'. זכיתי שספרי "סיפורים במספריים" היה אחד מהם, בחברת סופרים כעוזי בן כנען (עם ספרו "ילד אחד רגיל"), נורית זרחי, חגית בנזימן, נירה הראל, רות אלמוג ואחרים. לגבי עידוד קריאה בביה"ס, אני חוששת שאכן כיום לא נעשה מספיק בתחום. בשנים בהן הייתי מורה ומדריכה בבתי"ס יסודיים בירושלים, עודדתי יוזמות בית ספריות כמו: הקמת ספריות כיתתיות, מפגשים עם סופרים (יהודה אטלס היה בין הראשונים שהוזמנו), התמקדות ב"ייחודו של יוצר", פתיחת יום הלימודים בקריאה, קריאה קולית בהמשכים באוזני התלמידים, שיתוף הורים וכד'. מי ייתן ויוצע או יידרש מתמידי התיכון להיבחן בחמש יחידות בעברית. ולגבי הוצאות הספרים-מקווה ש'ירימו את הכפפה' ויזמו הוצאה לאור של ספרים איכותיים המיועדים לשלב ראשית קריאה. (מעוררי עניין וסקרנות, משעשעים, כתובים היטב ולאו דווקא דידקטיים)

  2. שהם סמיט הגיב:

    ראיון חשוב וכמה יפה ששביט רבת הפעלים, תחת שתעטור לעצמה זר דפנה, תישען אחורה בסיפוק ותמנה את הישגיה, לא חוששת לצאת 'חמוצה' ומונה, בזו אחר זו, את הבעיות המרכזיות בתרבות ובספרות הילדים, בבחינת 'לטיפול הדור הבא' (והרי הם, למען האמל"קים).
    1. הספרות לא נחלצה מן הפדגוגיה וזו עדיין נותנת בה את הטון.
    2. לסוכני התרבות – מו"לים, עורכים, מורים, והורים – יש חלק מרכזי בתהליך.
    3. הטקסט הכתוב ניגף בפני המסכים.
    4. נוצר מצב אבסורדי בתרבות: הילד מקודש, כחלק מעידן 'האני' אך תרבות הילדים מזולזלת.
    5. ההורים הישראלים הינם שמרנים וחוששים מטקסטים אלטרנטיביים.
    6. ספרי ילדים רבים הנחשבים לאוונגרד אינם כאלה.
    7. מערכת החינוך אינה עושה דיה או אינה פועלת נכון כדי לעודד קריאה. ( וכאן, ולפני האשמת 'פיג'מה' – הגם שזו סוייגה בהוגנות – הייתי מוסיפה את אותו מיזם רב שנים ובעייתי שאיש אינו יודע כיצד למעשה הוא מתנהל ועל פי אלו אינטרסים ולחצים – מצעד הספרים של משרד החינוך).
    8. לא מספיק לקרוא 'ספרים'. יש להיחשף לספרות מאתגרת. אי החשיפה לספרות מאתגרת מביאה לירידה מתמדת ברמת האוריינות והשפה.
    9. לצד הכלכלי של התחום – תמלוגים נמוכים, קושי להתפרנס מכתיבה – ויש להוסיף, גם לפיחות במעמדה של הספרות – השפעה שלילית על הספרות העכשווית והעתידית.
    10 עם הספר אינו אלא כינוי ריק מתוכן.

    יש לקוות שההבחנות החשובות האלה יטלטלו את כל הראויים לטלטול.
    תודה לשביט על מפעלה, ובאופן אישי : תודה על היכרות עם כמה וכמה סופרים נפלאים ובראשם פטר הרטלינג (לילדים וגם למבוגרים) .

כתיבת תגובה