2 ספרות

"העצמאות מאפשרת עשייה ויצירה" – ראיון עם אפרת שהם ויובל ישראלי

ראיון משותף עם סופרת ומאייר על תהליך העבודה על ספרי ילדים באנגלית

מרץ 13, 2017  

אפרת שהם היא סופרת ומו"לית. מספריה שראו אור בהוצאות ממוסדות: "מעשה בחוסר מעשה או הסיפור על גרשון כלום" (איירה: יאנה בוקלר, הוצאת קרן) ו"מסיבת ירח בננה" (איירה: נטלי וקסמן-שנקר, הוצאת מודן). יובל ישראלי הוא צייר ומאייר, שמתמחה באיור דיוקנאות. יחד הם יצרו מספר ספרי ילדים שנכתבו באנגלית ושווקו והופצו על ידי "אמזון" לקהל בינלאומי. לכבוד פרסום הספר החדש של השניים, שוחחנו אתם על יצירה משותפת, מו"לות עצמאית, ועל ההחלטה לבחור בדרך פחות מסורתית אבל פופולרית מאוד.

עטיפת הספר החדש (יח"צ)

עטיפת הספר החדש (יח"צ)

הספר "15Ways to Say I Love You" הוא שיתוף הפעולה השלישי ביניכם. ספרו לנו איך נוצר החיבור, ואיך החלה העבודה המשותפת ביניכם, שממשיכה כבר שלושה ספרים – מקרה יחסית יוצא דופן בספרות הישראלית העכשווית.

יובל: הכרנו דרך חברים, ומהמפגש הראשון נוצר חיבור. אפרת פשוט יזמית מדבקת בנשמתה, מלאה רעיונות וסיפורים. כך, שכשהיא החליטה להקים הוצאת ספרים עצמאית, היה ברור לשנינו שאאייר ספר אחד. הדיאלוג המפרה והדרך המהנה שבה הוא נוצר גרמו לנו לרצות לעשות יחד עוד פרויקטים משותפים.

אפרת: אנחנו מכירים מהשכונה, מהחיים. נפגשנו לראשונה לפני כשנתיים. ואז התחלתי לראות עבודות של יובל והבנתי שחוץ מזה שהוא אדם מקסים, הוא גם מוכשר מאוד והוא כמו מעיין יצירתי גועש שלא מפסיק לבעבע, ומאוד רציתי לעבוד אתו. התחלנו לעבוד יחד על סיפור בעברית, שדורש עבודת איור רבה. וכשהקמתי את הוצאת "הגמל הורוד", שפניה ל"אמזון" ולעולם, היה לי ברור שליובל יהיה בה מקום מרכזי. זנחנו באופן זמני את העבודה על הסיפור בעברית, והתחלנו לעבוד יחד באופן נמרץ, פורה ומשמח מאוד על ספרים משותפים שכתובים באנגלית.

אפרת – הספר החדש הוא השני בסדרה. ספרי לנו מעט על הרעיון שעומד בבסיס הסדרה, האם היתה כוונה לכתוב סדרת ספרים בעלי חוט מקשר, או שההחלטה נבעה אחרי הספר הראשון? כמו כן, האם ככותבת יש השפעה לעובדה שמדובר בסדרת ספרים?

הוצאתי לאור השנה מספר ספרים בהוצאה שלי – "הגמל הורוד", חלקם בסדרות. הרעיון שעמד מאחורי ולפני העבודה על הסדרות היא לתת במה וויזואלית לפרשנויות אישיות של כמה מאיירים לאותו נושא. כך גם בסדרת הספרים "15Ways to Say Good Night", שמלבד יובל, שאייר את הספר הראשון בסדרה, שלומית הילר איירה את הספר השני ועדן וייץ איירה את הספר השלישי. בכל ספר ישנן 15 ברכות לילה טוב בשפות שונות בעולם. כך גם בסדרה  15Ways to say I Love You שספר נוסף בה לזה שאייר יובל, אויר על ידי נועה פאראן. ויצאו לאור גם שני ספרים שאינם חלק מסדרות, "Let's Hug" שאייר יובל, ו- "The Unusualasauruses", שאיירה לילך רמתי.

c9dfe994640388bbcfde293012260fe2

יובל – אנא שתף אותנו בתהליך העבודה על הספר החדש.

תהליך העבודה מתחיל בשרבוטים ורעיונות וויזואליים שעולים מן הטקסט. בספר האחרון המשותף חשבתי על מחוות אהבה וביטוייה באופנים מגוונים – אבא ובן ששכוב עליו, זוג מבוגרים רומנטי, שני ילדים מתאהבים, וכדומה.

book80

כשסיימתי את האיורים היתה תחושה של "נחמד אבל לא מספיק". אפרת אמרה: "תראה את שני הילדים האלה, הם משגעים, ואפשר לעשות אתם ספר שלם". מיד הבנתי שהיא צודקת ושמעבר להקשר הסיפורי נוצרה הזדמנות לשפר את האיורים. בכלל, בספרים שעשינו יחד אני רואה את הדיאלוג המפרה ואת הנכונות של שנינו להתנסות.

סקיצות

סקיצות

שלושת הספרים שיצרתם יחד ראו אור כספרים באנגלית שניתנים להורדה ב"אמזון". נשמח אם תפרטו על המהלך הזה ומשמעותו. אפרת – פרסמת בעבר ספרים (גם לילדים) שראו אור בהוצאות בארץ, מדוע החלטת לפנות לאפיק הזה, ומהם היתרונות שלו מבחינתך ככותבת? יובל – האם הזירה הזו (הבינלאומית, הדיגיטלית) מהווה יתרון עבורך כמאייר, לעומת עבודה בהוצאה לאור בישראל?

אפרת: "אמזון" היא זירת המסחר הגדולה בעולם, ויש משהו מרגש, מפתה ומאתגר בהחלטה לחשוף את הספרים שלנו לקהל עולמי ולדעת שהם נקראים על ידי ילדים והורים ברחבי הגלובוס. יש כבר לא מעט כותבים ישראליים שפעילים ב"אמזון" ומשתמשים בפלטפורמה הזו ואנחנו לא הראשונים בה. "אמזון" מאפשרת העלאת ספרים דיגיטליים, ובמקביל להם, כרגע, ספרים בכריכה רכה, במודל של print on demand, כלומר – "אמזון" מדפיסים כל ספר לפי דרישה, להבדיל מהוצאות לאור שהספרים שבהן נמכרים אחרי שהם מודפסים ונחים במחסנים. זה מהלך חדשני שלא זהה לתפקוד המסורתי של הוצאות הספרים כפי שאנחנו מכירים אותן. באופן כללי, "אמזון" מעודדת כותבים עצמאיים ומספקת להם במה וקהל.

יובל: לא יצא לי עדיין לעבוד מול הוצאות לאור בארץ, ולמעשה, זו ההתנסות הראשונה שלי בתחום. כילד שאהב איורים וציורים בספרי ילדים ושקע בהם בחלומותיו, זה כבוד עצום להיות חלק מעולם התרבות והדמיון שהילד נכנס אליו. וזה כמובן מרגש במיוחד שילדים בארצות הברית, אינדונזיה או אנגליה קוראים בספר ונהנים מהאיורים.

ske1

האם הז'אנר הספרותי והסגנון האיורי של שניכם מתאימים, לדעתכם, יותר לקהל בינלאומי מאשר לקהל המקומי? 

יובל: אני מרגיש שהיה לי חופש יצירתי מלא ועידוד לעשות עבודות מינימליסטיות יותר באופיין. בכלל קשה לי לדעת מה יאהבו אבל אני זוכר את ההיקסמות שלי כילד ממגוון רחב של סגנונות איוריים. נראה לי שילדים פתוחים בהרבה ממה שחושבים ומסוגלים להכיל שפע של כיוונים.

אפרת: אני חושבת שכמו שאין מדינה לאהבה, אין מדינה לאיור. כלומר, איור בעיני הוא שפה בפני עצמה שקשה להתנבא מראש מי יאהב אותו, והוא חסר גבולות גם באופן שבו משתמשים בו, וגם מבחינת קהל היעד שלו.

מתוך הספר "Let's Hug"

מתוך הספר "Let's Hug"

מה חשוב לכם במיוחד שילדים וילדות יקבלו מהסיפורים שיצרתם?

אפרת: סקרנות בריאה כלפי העולם שאנחנו חיים בו, הבנה שהעולם הוא גדול ורחב ופתוח, הזדמנות להרבות אהבה בעולם, הדהוד לעולם הפנימי של הילדים עצמם, הנאה רבה מהאיורים, אפשרות להמריא ולהפליג עם הדמיון, וגם הזדמנות לדיאלוג חי וער של הילדים עם ההורים או המבוגרים שמתווכים להם את הספרים הללו. וגם אם יקבלו רק טיפהל'ה מזה, זה ממש יופי.

יובל: אשמח אם יראו את ההומור באיורים, יתחברו ויאהבו את הדמויות והמקומות המאוירים.

unnamed (21)

על אלו ספרים גדלתם בילדותכם, והאם יש סופרים או אמנים שהשפיעו עליכם ועל יצירתכם עד היום?

יובל: גדלתי על מגוון ספרים, קלאסיקות עבריות, ואני בעיקר זוכר מעשיות עם וסיפורים מהתנ"ך שחיים נחמן ביאליק עיבד ונחום גוטמן אייר. זה היה חסכני בשפה ושונה, ולמדתי לאהוב את זה. לשמחתי, לאמא שלי היתה יוזמה ומעורבות וגם חברות מחו"ל ששלחו לה המון ספרים. מגרמניה היו פיקצ'רבוקס מהממים של אתרי סקי מושלגים ונמל הומה עם הרבה דמויות וסיפורונים משעשעים. וגם ליאו ליאוני, שאמא שלי ואני אוהבים כל כך, עם פרדריק העכבר ו"דג הוא דג", ועוד המון סיפורים נפלאים. אני אוהב גם את "הטיול של רוזי", התרנגולת שרודף אחריה שועל שנחבט כל הספר עד שהיא שבה ללול, ואת "ברמלי" המפחיד והמצחיק ואת "ארץ יצורי הפרא" המופלא.

ליאו ליאוני

ליאו ליאוני

אפרת: אני גדלתי על "ויהי ערב" של פניה ברגשטיין עם האיורים של חיים האוזמן, ובכיתי בכל פעם שהאבא כעס על הילדה. וגם על הספרים של לאה גולדברג, "איה פלוטו" שאייר ארי רון, ו"מה עושות האיילות" עם האיורים של אריה נבון, וגם "המפוזר מכפר אז"ר" שכילדה נרתעתי מהאיורים שלו. חזותית, מבחינת איורים שכבשו אותי, גדלתי על אלה שהופיעו באנציקלופדיית "תרבות". והיום בילדותי השנייה, עם בתי בת החמש וחצי, אני גדלה על עוד הרבה סופרים ומאיירים. עכשיו בראש רשימת הקריאה נמצאים "התנין מצרים" שכתבה שולמית לפיד ואיירה ברכה אלחסיד גרומר, ו"אח זה לא דבר שזורקים לפח" שכתבה ננו שבתאי ואיירה רחלי שלו.

לאה גולדברג ואריה נבון

לאה גולדברג ואריה נבון

מה דעתכם על מו"לות עצמאית, האם בעידן הנוכחי זוהי אפשרות מוצלחת יותר?

יובל: לא צריך להשוות בין הוצאה גדולה והוצאות קטנות. מעבר לשורת הרווח, נדמה לי שבהוצאות הקטנות יש יותר מקום לקולות אחרים והנגשה של יצירות וכותבים פחות מוכרים ומבוססים. זה נפלא, זה מגוון את ההיצע ומשמח שזה קורה.

אפרת: אני כמובן בעד מו"לות עצמאית. בדיוק בגלל העצמאות. זה גם היתרון שבה וגם החיסרון. לגבי מוצלחת יותר – קשה לדעת, ואולי לא צריך לשים את שני סוגי המו"לות הללו בכלל בתחרות. יש כל כך הרבה הבדלים ביניהן. אנחנו נמצאים בעידן שהאופן שבו אנשים צורכים ונחשפים לספרות, למוזיקה, לאמנות, לרעיונות, לטקסטים, לדימויים, מרחיב ופורץ כל הזמן את הגבולות המוכרים. יש בזה קסם לצד לא מעט אתגרים. עכשיו, למשל, ספר שערכתי שנקרא "ביקור בבית של הדר", שכתבה דנה רייך ואיירה שחר לייבוביץ, נמצא בשלב גיוס המון לקראת ההוצאה לאור, וגם הוא יוצא לעולם בדרך עצמאית. העצמאות מאפשרת עשייה ויצירה שצומחות באופן טבעי בזכות מפגש בין אנשים יוצרים, וזה דבר נהדר בעיני.

scan0036

האם מתוכננים ספרים נוספים משותפים, ומהו פרויקט החלומות שלכם?

יובל: אני משוכנע שעם אפרת עוד נגלה סיפורים חדשים לספר ולאייר. אני אשמח לצאת מאזור הנוחות שלי לעוד דרך יצירתית מלאה הרפתקאות.

אפרת: מבחינתי, הרומן היצירתי שלי עם יובל רק בתחילתו, ומהרגע שהתחלנו לעבוד יחד אנחנו כל הזמן מגשימים כל מיני חלומות.

כתיבת תגובה

2 תגובות:

  1. מאת דנה:

    מקסים!
    אשמח לקישורים כיצד ניתן להגיע לספרים…

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.