2 יצירה מקורית

הציור האחרון / זוהר טשרטוק

ספטמבר 27, 2013  

הציור של מיקי ניצב על הכן באולם המתנ"ס השכונתי והיה מוקד המשיכה המרכזי בתערוכת הציורים של תלמידי הסדנא.

    בסיום הלימודים בסדנא הזמינו את תושבי השכונה לתערוכה מסכמת ,שבה כל ילד הציג את הנושא האהוב עליו ביותר: תוכי ענק, שחקן כדורגל מבקיע שער, טירה מכושפת, מרוץ מכוניות וספינת פיראטים בים סוער. התלמידים הציירים הצעירים, לבושים בבגדים חגיגיים, התרוצצו חסרי מנוחה בין הציורים, ומרוב התרגשות והתלהבות היה קשה למדריך להציב אותם – כל אחד ליד כן הציור שלו.

   מהרגע הראשון בלטה יכולת הציור המופלאה  של מיקי מעל כולם. נראה היה כאילו הוא מצייר מהסוף להתחלה. בהתחלה הופיע הצוף על בד הקנבס, ואחר כך – בשכבה נפרדת – עלי הכותרת של הפרח. הוא צייר את הדגים ואחר כך את הגלים בים שבו שחו; את הפרות הבשלים ולבסוף את ענפי העצים שנשאו אותם. השכבות הרבות על הבד גרמו לכך שכתמי הצבע כאילו התחרו ביניהם על מקום בפני השטח של הציור.

  הפרטים בציור הנוף של מיקי נראו כל כך מוחשיים עד שכל אחד מבאי התערוכה נשבה מיד בקסמו וחש כאילו הוא עצמו חלק מהציור, גם אם התבונן בו לזמן קצר בלבד. קווי הציור המשיכו מעבר למסגרת, עוטפים ונושאים אותו בדמיונו אל תמונת הנוף, אל עבר השדה הפורח, עצי הפרי וגלי הים; אל זיכרונות עבר, הרחק מאולם המתנ"ס.

   ביום האחרון של הצגת התערוכה, עמד צייר נרגש ליד כל כן – מוכן שוב להציג את ציורו בפני המבקרים בה. ליד כל כן, למעט הציור של מיקי. מכיוון שעדיין לא היה מרוצה מציורו, חמק מיקי בזריזות מעיניו המשגיחות של המדריך אל השדה הפורח שליד המתנ"ס.

   המבקרים שרצו להביע בפניו את התפעלותם מהציור, גילו למרבה הפליאה שהצייר המוכשר לא נמצא באולם התערוכה. החיפושים אחריו במתנ"ס רק הוסיפו סקרנות על המתרחש. מיקי, שרצה להזדרז ולסיים את ציורו לפני שהתערוכה ננעלת, חיפש בין הפרחים הרבים בשדה אחר הדבר שישלים את יצירתו.

  האורחים הנלהבים הביעו את התרשמותם בספר המבקרים שהוצב בכניסה לאולם: "לא פחות ממושלם!", "כל הכבוד לצייר הצעיר!", "הבאת גאווה גדולה לשכונה שלנו, "התרשמתי מאוד מהטכניקה שבה אתה מצייר…" פניהם הקורנות בשעה שהביטו בציור הביעו הרבה יותר מכך.

  אחרי שמצא את שחיפש בשדה מיקי הביט מהצד במתרחש, חיכה להזדמנות להיכנס לאולם התערוכה ולחזור לציור שלו. שעת נעילת התערוכה הגיעה. המדריך ביקש את תשומת הלב של האורחים ופתח בדברי הסיכום. ברגע זה מיקי ניגש בזריזות אל ציורו, הוציא קופסת גפרורים מכיסו ובזהירות רבה פתח את המכסה ליד כן הציור.

    פרפר שהיה סגור בקופסה ניצל את הזדמנות לצאת שוב לחופשי, רפרף בכנפיו ליד הציור; כנפיו נוגעות-לא נוגעות בבד הקנבס, מסתכל בפליאה על השדה הפורח שבציור ומחפש את הפרחים שעד לפני רגע היו ביתו. מיקי הביט במעוף הפרפר וקיווה שהפרחים הצבעוניים ימשכו אותו אליהם. אילו רק היה יכול להעביר אל הציור את ריח הפרחים וגם את טעמו של הצוף! לבסוף, כאילו קרא את מחשבותיו, הפרפר החווה בכנפיו אל עבר מיקי לציון שביעות רצונו מהציור, ונח על עלי הכותרת של אחד הפרחים שבשדה הפורח.

       מיקי הביט על ציורו האחרון. הוא היה מרוצה. הוציא את המכחול וחתם את שמו בתחתית הציור.

Frederic Kohli

 

זוהר טשרטוק – יליד 1977, נשוי ליעל. אב לשקד. בוגר תואר ראשון בספרות עם ישראל, אומנות יהודית ולימודי מידע מאוניברסיטת בר- אילן. סיפוריו הקצרים הופיעו בכתבי-העת 'מסע"י' של אוניברסיטת בר-אילן; 'החוטם' לשירה, ספרות ואמנות. תרגומים לסיפוריו ניתן לקרוא ב Ygdrasil – a Journal of the Poetic Arts, וכן ב- The Penniless Press on-line.

כתיבת תגובה

2 תגובות:

  1. מאת דני:

    סיפור מאוד לא מוצלח ומלא בקלישאות. לא ברור מדוע החלטתם לפרסם אותו.

  2. מאת נווה:

    סיפור יפה מאוד התחברתי

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.