2 ספרות

הרהורים על הקלסיקה העברית / יחיעם פדן

על קלסיקה לילדים וקלסיקונים בעקבות ספר חדש של פרופסור יעל דר

אוגוסט 20, 2014  

ספר הנוער הראשון בעברית, "אהבת ציון" מאת אברהם מאפו, נזכר בספר שלפנינו רק בתוך ציטוט מדברי המשוררת מרים ילן-שטקליס. תמהני: "אהבת ציון" ראה אור לפני כמאה וחמישים שנה והוא ספרות במיטבה; האם אינו קלסיקה? מדוע, רק מפני שלא נדפס מחדש בשנים האחרונות? אם כן, מתעוררות שתי קושיות: האחת, האם קרבתו של סופר למו"ל בעל אמצעים תקבע מה יהיה קלסי ומה לא? דוגמה בעין: אנדה עמיר-פינקרפלד; שיריה החביבים דהו עם השנים והיו זכורים לנו רק בדוחק, לדעתי, אלמלא השתמרו ספריה בזכות העובדה שהוצאת "דביר" ממשיכה להתקיים בתוך הוצאת "זמורה" בתוך הוצאת "כנרת".

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

2 תגובות:

  1. מאת יותם שווימר:

    מעניין מאוד, במיוחד עניין היצירה (או היצירות) שבזכותה ראוי לכנות יוצר/ת קלסיקון. אני לא מסכים עם כל הטיעונים (למשל, ש"תנינה" של זרחי לא מרכזית מספיק ביצירתה של זרחי כדי להיכלל בספר של פרופסור יעל דר), ואני תוהה לגבי "מעשה בחמישה בלונים". האם חמש שנים נוספות מעתה אכן יקבעו אם מדובר בקלאסיקה או לא? נדמה לי שהספר כבר מיצב עצמו כקלאסיקה בספרות הילדים המקומית.

  2. מאת יחיעם פדן:

    יותם, תודה על השגותיך. נראה לי שאנשים נוטים לבלבל "פופולריות" עם "קלסיקה". היום 'מעשה בחמישה בלונים' עדיין פופולרי, אבל מה עושה אותו קנוני? ספרים שהלהיבו את הקוראים בעבר מאבדים ממעמדם, נעשים פופולריים-פחות, ואם אין בהם גרעין של סיפור מצוין ושאר מעלות, הם לא ייחשבו לקלסיקה. עם כל אהבתי העמוקה ל'תנינה' האנרכיסטית, יש סיבות שבגללן אני מעדיף על פניה ספרים אחרים שכתבה נורית זרחי, ושהייתה להם השפעה רבה על מי שכתבו בעקבות קריאה בהם, אך ברור כי מרגע שנסכים שהיא "קלסיקונית" – 'תנינה' יהיה ראוי לצד אחיו; אבל לא לבדו, ולא בתור 'ה'דוגמה המייצגת לכתיבתה המעולה.

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.