4 במה ומסך

הרוח החיה בין פריים לפריים / יוני שלמון

נקודת מבט נוספת על הסרט "הוגו": על פוטוריזם, מכניזם ופנטזיה

מאי 3, 2012  

כילד, לכבוד יום הנישואין של הוריי, קניתי להם מנגנון של תיבת נגינה. מאוד התרגשתי מזה, זה היה קסום בעיניי. הם דווקא ממש לא התלהבו, המנגנון לא עניין אותם. אנשים רגילים שתיבת נגינה היא קודם כל תיבה, מעוטרת, יפה ואילו המנגנון, הוא גוף מכני מתכתי קטן עם ידית, מכניזם שצריך להסתיר. כשאנו רואים את מליאס נכנס לקולנוע בפעם הראשונה בחייו, הוא לא הסתכל על המסך כמו כולם, אלא על המקרן. עבורו, שם מתרחש הקסם.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

4 תגובות:

  1. עדי דוד הגיב:

    כתבה מעולה שגורמת לי להפסיק הכל ולרוץ לראות.
    תודה יוני!

  2. מאיה הגיב:

    כתבה נפלאה ומלאת הקשרים עמוקים ובלתי רגילים.
    יישכוח יוני!

  3. הקישור לתמונה של באלה מקסים, וגם אתה כמוני, עושה הנחות לפוטוריסטים (מעבר למכונות ולטיפוגרפיה, הם אהבו אלימות ומלחמה. הם יצרו כוריאוגרפיות צוהלות למכונות ירייה.). לא ראיתי את הסרט אבל הצירוף הזה של קסם ומנגנונים ובובות מכניות שאולי קמות לחיים מצלצל גם כמו רומנטיקה גרמנית (הנה שוב הגענו לגרמנים), א. ת. א. הופמן למשל.

  4. יוני הגיב:

    הנחות? קראתי להם פשיסטים וכתבתי שהם נרמסו על ידי מכונת המלחמה שהם אהבו. 🙂

כתיבת תגובה