2 ספרות

אל הקצפת ומעבר לה! / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרם של פיליפ ריב ושרה מקינטייר, "עוגות בחלל"

יולי 27, 2015  

"עוגות בחלל" של פיליפ ריב ושרה מקינטייר הוא ספר מוצלח בזכות החוויה שהוא מעביר את הקוראים והקוראות, יותר מאשר שמדובר בטקסט ספרותי מעולה. הסיפור מלא החן והשובבות מתאר מה קרה לילדה בשם אסטרה, שיחד עם משפחתה יצאה למסע בחללית אל עבר הכוכב נובה מונדי כדי להקים שם מושבה אנושית חדשה. כיוון שמדובר במרחק של שנות אור רבות, בני האדם מורדמים בתאים מיוחדים, ולמעשה מוקפאים כך שיגיעו לכוכב החדש בחיים. אבל כמו שקורה לפעמים – אסטרה מתעוררת באמצע הטיסה, ומגלה שעקב תקלה שהיא אחראית לה בשגגה, נוצרו עוגות מפלצתיות מאיימות, והחללית סטתה ממסלולה. אם לא די בכך, היא גם נחטפת על ידי חייזרים שמנסים להשתלט על החללית; ובקיצור – עסק ביש בסדר גודל אסטרונומי!

עטיפה-עוגות-בחלל

עטיפת הספר (יח"צ)

ההרפתקה המסעירה ורבת התהפוכות הזו נמסרת בקצב מוצלח מאוד – לא מהיר מדי ויחד עם זאת, ללא השתהות מיותרת ומלל עודף. דמותה החביבה והתמימה של אסטרה מובילה את הסיפור בחינניות ובמידה רבה היא מעוררת הזדהות משום שהקוראים והקוראות שותפים לתחושות הפליאה, ההשתאות והחשש שהיא עצמה חווה. ארסנל של דמויות משונות ומפתיעות מאכלסות את עלילת הסיפור – כיאה למרחב החללי; המבנה העלילתי מוצלח – גם אם לא מקורי במיוחד – משום שהוא מציג מגוון אירועים דרמטיים ואת תוצאותיהם עד הסוף הטוב, ומערכות היחסים שנרקמות בין הדמויות מעוררות צחוק והנאה לצד חמלה ורגש, בעיקר בהקשר של דמות מסתורית בשם "האימה".

אולם הטקסט עצמו, מהנה ככל שיהיה, הוא לא יצירה ספרותית מעולה, ומה שהופך את הספר הזה לחגיגה של ממש הוא החוויה שהספר מספק לקוראים והקוראות. חוויה זו מתקבלת בזכות האיור, העיצוב, הפורמט והסוגה הספרותית. "עוגות בחלל" מיועד לגיל ביניים, המכונה במו"לות Middle Grade – בהכללה ניתן לומר שקהל היעד הוא ילדים בגיל הכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי. מרבית הספרים שמתפרסים בארץ לגילים הללו הם ספרים ראליסטיים או ראליסטיים-קומיים, ולא ספרי הרפתקה או ספרי מדע בדיוני כמו "עוגות בחלל". בדרך כלל איורים לא יהיו רכיב משמעותי בספרים אלו מתוך תפיסה – שייתכן ולאט-לאט מתחילה להיסדק – שאין צורך בפן וויזואלי-אמנותי בטקסטים לגילים הללו. על מנת שהילדים ירגישו שהם קוראים ספר "של גדולים", מדירים את האיורים כאילו הם סממן של ספרים ילדותיים. זוהי כמובן טעות מרה, ודאי בעידן וויזואלי כמו זה שאנו חיים בו, בין השאר משום שטקסטים בוגרים יותר מזמנים אפשרויות איוריות מלהיבות ומהלכים איוריים ועיצוביים מקוריים וייחודים.

איור: שרה מקינטייר

איור: שרה מקינטייר

כך קורה ב"עוגות בחלל": הפורמט הקטן, היוצא דופן במחוזותינו – מושלם לקהל היעד. הוא מקנה תחושה של ספר של גדולים ויחד עם זאת – מתאים מאוד למימדים הפיזיים של הקוראים. על אף שמדובר בספר ארוך יחסית (יותר ממאתיים עמודים), נעדרת ממנו תחושה של עומס ודחיסות, והדפדוף בו נוח ומעודד קריאה – שוב, בזכות הפורמט המוצלח. כך שאין ספק כי יציאה מהסטנדרט של פורמט ועיצוב בספרים בכלל, וודאי לגילים אלו, מזמן חוויית קריאה משמעותית ומקנה לספר נוכחות אל מול ספרים אחרים.

כאמור, לאיור תפקיד מכריע בחוויה. איוריה של מקינטייר מוצלחים מאוד. היא בחרה פלטת צבעים מצומצמת: כתום, שחור ובז' – לא צבעים סטנדרטיים בספרי ילדים, אבל כאלו שהולמים מאוד את העלילה החללית, המדע-בדיונית של הספר. בפלטה זו היא מצליחה מצד אחד להעביר את המכאניות והסינטטיות שמתאימים לחלל, ומצד שני – מכניסה רגש ותנועה רבה באיורים (שוב, כיאה לעלילה שבה הדמויות נעות בהיעדר כוח משיכה), כאשר הצורה הבולטת היא עיגול, ולא זוויות חדות – כפי שאולי היינו מצפים בסיפור כזה.

איור: שרה מקינטייר

איור: שרה מקינטייר

היופי הגדול הוא שבשונה מספרים אחרים לילדים שכבר קוראים לבד, כמעט בכל עמוד ישנם איורים – איורים קטנים בודדים לצד כפולות מלאות מאוירות ועמודים מאוירים. מקינטייר התייחסה לאיור הספר כמו שמאיירים פיקצ'רבוק – היא אינה מקשטת את הטקסט או מספקת מעת לעת הדגמה וויזואלית של הכתוב, כי אם יוצרת נרטיב וויזואלי המקביל לזה הטקסטואלי, וגם אם הוא אינו מוסיף בהכרח רבדים לסיפור המעשה, הנוכחות העזה שלו הופכת אותו לחלק אינטגרלי ומהותי מהספר כולו. זהו לא רק טקסט אלא טקסט ואיור יחד, כמו בספרים מאוירים לילדים קטנים.

ישנן דוגמאות קודמות לכך, כמובן, בעיקר בספרים וסדרות ספרים שיש בהם אלמנטים פנטסטיים או עולמות בדיוניים, אבל דומה כי "עוגות בחלל" לוקח את המהלך הנהדר הזה צעד אחד קדימה בהבניית מערך אחיד של טקסט ואיור מבחינת עיצוב האווירה, הקצב, ההומור והמתח. כל האלמנטים הללו חוברים יחד ויוצרים חוויית קריאה מהנה מאוד, מבדרת ומשכנעת. פעמים רבות ההומור, הרגש והדרמה עוברים טוב יותר באיורים מאשר בטקסט, או לכל הפחות – אלו מחזקים את הסיפור, ומוכיחים כי לפן הוויזואלי תפקיד מכריע בקריאה את הספר.

איור: שרה מקינטייר (דוגמה יפה לחשיבות של האיור ולטבעיות שבה מוצגת משפחה מעורבת ודמויות שחורות עור)

איור: שרה מקינטייר (דוגמה יפה לחשיבות של האיור ולטבעיות שבה מוצגת משפחה מעורבת ודמויות שחורות עור)

ההוצאה לאור של "עוגות בחלל" התאפשרה בזכות מימון המונים שערכה המו"לית של הוצאת "עוץ" ומתרגמת הספר, גילי בר-הלל סמו – שתרגומה לספר מוצלח, קולח ואינו מתחמק ממילים קשות, מביטויים לא מוכרים ומשילובים ייחודים. ואולי יש בכך הוכחה שהקהל מעוניין ביצירות כאלו, שהן יקרות יחסית להפקה, אבל מוסיפות משהו שבאמת יש לו ערך למדף הספרים. דווקא נוכח ההצלחה לה זוכים בשנים האחרונות ספרי קומיקס משעשעים (כמו "קפטן תחתונים") או קודרים ומותחים (כמו "הקמע") – וב"עוגות בחלל" נמצא שילוב של שעשוע, קדרות פילוסופית מסוימת ומתח – וספרים ריאליסטיים שהפן הוויזואלי שבהם דומיננטי (כמו "יומנו של חנון"), כדאי וראוי להגיש לילדים ולילדות ספרים שמכוננים חוויה משמעותית מתוקף החיבור בין התוכן הטקסטואלי והוויזואלי והפן החיצוני – הפורמט והעיצוב.

"עוגות בחלל" מאת פיליפ ריב, איורים: שרה מקינטייר, תרגום: גילי בר-הלל סמו. הוצאת עוץ, 2015

 

 יותם שווימר – עורך ומבקר. כותב על ספרות ותרבות, בעיקר זו הממוענת לילדים. עורך ראשי של הוצאת טל-מאי.

כתיבת תגובה

2 תגובות:

  1. […] ל"עוגות בחלל", ספרם הקודם של ריב ומקינטייר, גם "אוליבר והאיים […]

  2. […] בסיפור העלילה והנעתה, כפי שניתן לראות בספרים דוגמת "עוגות בחלל" ו"אוליבר והאיים הנודדים" שיצרו פיליפ ריב […]

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.