16 יצירה מקורית

הר נפוליאון / מאת: איריס ארגמן, איור: כנרת גילדר

בחלקו העשרים ואחד של הטור - על מסע מופלא, קרוב מאוד לרחוב

ינואר 6, 2014  

בסוף כל הרחובות והכבישים / במקום / שנגמרת העיר / מתנשא הר גבוה / לפעמים, / בלי לגלות לאמא / שלא מרשה לי ללכת לשם לבד / אני הולך אל ההר עם הכלבה שלי./ אני מטפס בין השיחים והאבנים / עד שאני מגיע / אל פסגת ההר.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

16 תגובות:

  1. מאת רונית רוקאס:

    השיר יפה כל כך, וכרגיל הסוף מצליח להפתיע. והאיור, אין מילים ממש. כנרת את הכי מוכשרת.

  2. מאת איריס ארגמן:

    רונית, תודה רבה על תגובתך. אני מסכימה איתך שהאיור של כנרת נהדר.

  3. שיר ילדי . נותן תחושה כאילו אתה שם אותו הילד ניר .שותף לרגשותיו וחוויותיו.מרגש

  4. מאת כנרת:

    תודה איריס הנפלאה.
    ותודה רונית. איזה כיף לקבל ממך מחמאה כזו!

  5. מאת איריס ארגמן:

    עדנה, אדווה ואיריס תודה רבה על קריאתכן ועל התגובה.

  6. מאת ליל:

    מופלא. הכל ביחד. האיור והטקסט. מלא רבדים ותופס רגע פשוט אחד של ילד שהוא אדם. תודה

  7. מאת איריס ארגמן:

    תודה לך ליל, איזו תגובה יפה ונוגעת ללב. ממש!

  8. מאת נעה סמלסון:

    איריס יפתי, שוב אני אגיד לך שאת כותבת פנטסטי, במלוא מובן המילה. והאיור משגע. אין כמוך, איריס

  9. מאת איריס ארגמן:

    תודה נעה יקרה ומקסימה, מחמאה ענקית מעורכת מוכשרת!

  10. מאת דורית צלטנר:

    איזה מתוק. איריס ממש בא לי לטפס שם… כתבת מקסים ומרגש. מייד ניזכרתי בניר שהיה בן 4 והתעקש לקטוף עוד ועוד לימונים מהעץ ליים אצלינו בחצר. גם הוא טייל לו על הר משלו: מצד אחד בית אמא וחברה (אני), מפטפטות ושותות תה עם ירוקים ומצד אחר עץ הדרים בלב גינה קטנה, טייל וחשב איך להביא עוד לימון במתנה לאמא – שבטוח תכעס.

  11. מאת איריס ארגמן:

    הי דוריתי מקסימה,
    העלית חיוך על שפתיי. נזכרתי באותם ימים יפים : אנחנו עסוקות בעולמנו ובינתיים ניר קוטף את כל הלימונים בחצר שלך, שמח וצוהל מציג לי ולך את השלל שהצליח בעמל רב לקטוף מהעצים שלך.
    ותודה על קריאתך:)

  12. מאת ליבי דאון:

    איזה יופי. ריככתן לי את הבוקר.

  13. מאת איריס ארגמן:

    תודה ליבי

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.