5 ספרות

וגר זאב עם כבש / ליאור גרנות

קריאה פסיכולוגית בספר "הכבשה שבאה לארוחת ערב" מאת סטיב סמולמן

יוני 24, 2013  

אם נתבונן על התהליך שעובר הזאב באמצעות התאוריה של מלאני קליין, ניתן לראות בפחד של הזאב פן יזיק לכבשה מעבר שלו מהעמדה המפצלת – הסכיזו-פרנואידית – לעמדה הדפרסיבית, בה הפחד הוא לא מפגיעתו של האובייקט בעצמי אלא חשש מתוקפנות העצמי המופנית כלפי האחר. זוהי עמדה שבה ניתן לראות הן את העצמי והן את האחר כמורכבים ולא רק כאובייקטים מספקי צרכים או מעוררי תסכול (כפי שראה הזאב את הכבשה בהתחלה: מקור לסיפוק צרכיו ותו לא).

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

5 תגובות:

  1. ליבי דאון הגיב:

    תודה רבה, נשמע יופי של ספר

  2. רווית חיימסון הגיב:

    ספר מצויין!!!!

    כתוב בהומור, בגובה העיניים, אך לא בשפה ירודה.

    ציורים מקסימים ומזמינים.

    מסר יוצא מן הכלל : ))))

    ממליצה בחום

  3. גיא פרל הגיב:

    נשמע יופי של ספר ואהבתי את הניתוח!
    עלה בדעתי גם ההקשר של אלימות כנגד נשים בזוגיות…

  4. סיגלית אבירם בריל הגיב:

    ניתוח מעניין מאד, נהניתי לקרוא!

  5. איתי הגיב:

    ניתוח מעניין מאוד, אך לעניות דעתי, ניתן עוד קצת להרחיב אותו:
    את מציינת את המעבר מהעמדה המפוצלת (בה הזאב מפחד להזיק לאובייקט) לעמדה מגוננת (בה האובייקט האמיתי הוא הפחד שמקשר בין שני סובייקטים- זאביק ושווארמה). אני חושב שאולי בשלב הראשון יש יותר מאובייקט אחד (=שווארמה): זאביק תופש גם את עצמו כאובייקט שכמו "אוטומט"- הוא למעשה "מתוכנת" לפגוע בכבשים כשהוא רעב. העמדה הזאת "מנקה" מאחריות את זאביק היות ואין לו ממש שליטה על "התוכנה" שלו. הוא למעשה המתפקד ומתנהג כ"חפץ" של עצמו. הוא אסיר עולם בביתו שלו, בלי שתהיה לו זכות בחירה. כאן הטרגדיה האמיתית שלו באה לידי ביטוי היות וכ"אוטומט", הוא ימשיך לפגוע כל פעם שייווצר מצב דומה. בראייה זו, העמדה המגוננת מאפשרת, ע"י קבלת הפחד כאובייקט, גם את השחרור של זאביק ממעגל הקסמים הרע שנוצר. הוא שוב חופשי לדון ביתרונות ובחסרונות של מעשיו ולבחור מה ברצונו לעשות. הוא גם יוכל לקבל את עצמו ולחיות עם עצמו בשלום גם אם הוא ייכשל במעשיו. עמדה זו מאפשרת תיקון ו"כפרה". עמדה זו מציעה עושר גדול יותר בכך שהיא מעניקה יחס שיוויני לשני בני הזוג מתוך מורכבות פנימית וחופש בחירה: שניהם סובייקטים מורכבים ושניהם מהווים יותר מאשר "פונקציה" חד-ממידית ביחס להסתכלות של זאביק.

כתיבת תגובה