12 ספרות

ויהי בוקר שמש בהיר / עדנה אברמסון

רשימת ביקורת על ספרן של טלי כוכבי וליאורה גרוסמן, "ביום שמש בהיר"

נובמבר 18, 2013  

לא קל להוציא לאור ספר ילדים ראשון, על אחת כמה וכמה כשיצירת הביכורים שלך שולחת זרועות אל קלאסיקה ישראלית מוכרת ביותר. טלי כוכבי, עורכת ומתרגמת הכותבת גם בבימה זו, עושה זאת בצורה מסקרנת בספרה החדש "ביום שמש בהיר" (איגואנה וכנרת), המהווה מחווה מוצהרת ל"ויהי ערב" של פניה ברגשטיין המלווה אותנו זה יותר משישה עשורים. למלאכת היצירה חברה המאיירת ליאורה גרוסמן, זוכת עיטור אנדרסן לאיור. גרוסמן העידה על עצמה שכילידת ליטא קראה לראשונה את סיפורה של ברגשטיין רק כאשר בתה הייתה בת חמש, מה שמאפשר לה אולי מרחק בריא מן המקור וכר פורה לפרשנות עצמאית באיור.

כיוון שכוכבי ממסגרת את הספר מלכתחילה כ"הומאז' ל'ויהי ערב'" – כך על פי גב הספר – עלינו לקרוא אותו קריאה כפולה: מול המקור שאליו הוא מתייחס, וכיצירה חדשה העומדת בפני עצמה. בדרך נצטרך לגלות אם וכיצד הרפרנסים הטקסטואליים והוויזואליים של כוכבי ושל גרוסמן מחזקים את המשמעויות העולות מן המקור או דווקא הופכים אותן, ולהבנות את מערכת היחסים שבין שתי היצירות.

עטיפת הספר (יח"צ)

עטיפת הספר (יח"צ)

אך ראשית, מה מתרחש בין הדפים של "ביום שמש בהיר"? בקצרה, ילדה צועדת לה בלב הרחוב ביום שמש בהיר, כשלפתע היא מזהה גור חתולים קטנטן שמתחבא מפוחד מתחת לגלגלי משאית גדולה. הנהג מתקרב ורוצה לנסוע, ומעמיד בכך כמובן את הגור בסכנת חיים. הילדה מנסה לפתות אותו לצאת אליה החוצה, אך הגור מבוהל מרעש הרחוב ונאחז במקומו. ברגע זה שומעת השמש את תחינת הילדה ומתערבת במתרחש – היא שולחת קרן קטנה המשתקפת בשבר מראה. הגור נמשך אל נצנוצי הזוהר ויוצא צעד אחרי צעד מטווח סכנה. או אז מגיעה החתולה הגדולה ומביטה באיום על הילדה, שמא התכוונה לפגועה בגור שלה. כמו הילדה ב"ויהי ערב", גם בספר שלפנינו מנסה הילדה להסביר כי כוונותיה היו טובות: "היה מסוכן בשבילו שם למטה. את לא מבינה, חתולה? אז הצלתי אותו, שיחזור כבר הביתה אל אמא שלו הגדולה". החתולה מבינה את הנאמר, האם מגיעה ומחבקת את הילדה – והגור ואמו מחייכים ומגרגרים לה לאות פרידה. ברגע זה הכול בא על מקומו בשלום.

מחווה, תיקון או ביקורת?

כבר בפרטיו הטכניים הראשונים של הספר אנו מבינים שמוצגת לנו תמונת ראי כמעט של המתרחש ב"ויהי ערב": הילדה צועדת באור יום מלא ולא בלילה, בלבו של רחוב עירוני ולא בכפר, דמות המבוגר בסיפור היא האם ולא האב, והילדה אינה יוצאת למסע לבדה אלא מלווה מרחוק על ידי אמה כאמור, השומרת על פער פיזי המאפשר לה להשגיח על בתה ולהניח לה לחוות את עצמאותה בו בזמן. את מקום הירח המביט כעוס מלמעלה מחליפה השמש, אשר נוכחותה פזורה על פני האיורים כאור מפושט ורק בסוף הספר היא מוגשמת בתצורת האיור השגורה לה בדרך כלל בציורי ילדים (כמעט, ועל כך בהמשך הרשימה).

מלבד השינויים האמורים בזירת האירוע, ניתן לזהות שלושה "תיקונים" עיקריים שעושה כוכבי לסיפור ב"ויהי ערב", המיישבים את התוגה העולה מהטקסט של ברגשטיין ומביאים את הדברים לסיום רגשי אחר לחלוטין.

ראשית, אם אצל ברגשטיין הילדה אינה מספיקה לבקש סליחה מהתרנגולת ולהבהיר לה מה רצתה לעשות כיוון שהיא נתפסת על ידי אביה, הרי שאצל כוכבי ההצלחה כפולה: הילדה מצילה את הגור הקטן ואז מצליחה גם לשוחח עם החתולה-האם ב"שפה חתולית" ולהסביר לה את כוונותיה הטובות. החתולה רואה את הדמעה הנוצצת על פני הילדה, אותה דמעה שנצצה על פני הילדה מול אביה ב"ויהי ערב", ו"מגרגרת לאות כי הבינה כל מה ששמעה". מערכת היחסים עם בעלי החיים, העומדת במוקד הספר ומהווה ביטוי לרגישות העמוקה של הילדה לסובב אותה, באה בספר הנוכחי על תיקונה ללא צורך בהתערבות אנושית וללא קטיעה מלאכותית של הסיטואציה על ידה.

שנית, בניגוד לאב התופס את הילדה בקלקלתה וגוער בה במשפט "ילדה לא טובה!", שהותיר צלקת ספרותית בלא מעט קוראים, אצל כוכבי מתערבת האם לראשונה רק לאחר שהילדה הצליחה לפתור בעצמה את המשבר, והיא מיד עוטפת אותה בחיבוק אוהב ומשבחת אותה: "את כל כך אמיצה, ילדונת שלי, גיבורה, אחראית וטובה!". כל מה שלא אמר האב ב"ויהי ערב" נמסר כאן בקול רם וברור, ללא צורך בחרטה של הילדה, ומנכיח את ההורה בתפקידו המחזק והמעצים.

טקסט: טלי כוכבי, איור: ליאורה גרוסמן

טקסט: טלי כוכבי, איור: ליאורה גרוסמן

שלישית, הירח הכועס כאמור ב"ויהי ערב" מתחלף בקרן שמש חמה, אשר אינה נותרת הפעם פסיבית בתפקידה אלא ממלאת תפקיד מפתח בעלילה ומצליחה לפתות את גור החתולים הקטן לצאת ממקום הסכנה שבחר לו למסתור – "ומלמעלה השמש שומעת הכל ושולחת לה קרן קטנה". ב"ויהי ערב" הירח רק "דומם הסתכל", וכאן השמש אינה מחרישה אלא בוחרת לסייע לילדה. גם כאן נושקת השמש לילדה בסוף הסיפור, אך לאורכו היא משמשת כשותפה ולא כמעין שלוחה רואת-כל וכועסת-כל של האב.

לקרוא ללא ידיעה מוקדמת

משקל הכתיבה של כוכבי נשען במידה רבה על טון המסירה של ברגשטיין, והיא מבטאת באוצר המילים שלה בדרך הטובה ביותר את השילוב בין ישן וחדש, בין מחווה לעבר לטקסט המודרני. נמצא כאן את "סעודת שחרית", "משנה זהירות", "בלאט", "פסיעותיים" ו"לְאוֹת כי הבינה", ולעומת זאת את "סנדוויץ' טונה", "בָּלָטָה", "לָחוּץ", "וּפַרְפֶּרֶת כתומה" (חידוש של המחברת, שהרי צורת הנקבה של פַּרְפַּר היא פַּרְפָּרִית). היא מצליחה אף לייצר מתח ודרמה באמצעות השימוש בזמן הווה ואימוץ נקודת המבט של הילדה: "ולפתע, מולה – 'מה ראית?' 'משאית!' כבדה, אימתנית וגדולה", ומעט לאחר מכן: "ורואה הקטנה: הנהג מתקרב! הוא רוצה לעלות ולנסוע! ולמטה הגור המסכן… סכנה! הילדה מתחילה כבר לדמוע".

כוכבי חורזת בחן את הסיפור, מרבה בשמות תואר ליצירת מבע עשיר ואינה מהססת ללהטט בין שני העולמות כדי לייצר טקסט שיוכל לעמוד במבחן הזמן במין ניחוח "של פעם". קורא שייגש אל הספר ללא ידיעה מוקדמת יבחין בעיקר בזירת ההתרחשות העירונית המודרנית ובדמות הילדה ההרפתקנית והרגישה, ויוכל ליהנות ממנו הנאה שלמה גם ללא ההקשר התרבותי הרחב. בכך נוצר ב"ביום שמש בהיר" סיפור חדש המתקיים בזכות עצמו מחד גיסא – ואשר מציע מרפא לפצעים ספרותיים שנפערו לפני 64 שנים מאידך גיסא. כמו האם המלווה את בתה בסיפור, הוא מצליח לשמור על מרחק בטוח מן המקור שאליו התייחסה המחברת, ולהתוות לו מסלול עצמאי.

טקסט: טלי כוכבי, איור: ליאורה גרוסמן

טקסט: טלי כוכבי, איור: ליאורה גרוסמן

 הרחוב הישראלי מול הכפר הגלובלי

ומה קרה לתפאורה בעשרות השנים שחלפו? בניגוד לסביבה הכפרית שבה מתרחש "ויהי ערב", הבוקר השמשי של כוכבי – ואין דרך להתחמק מהפואטיות שנכפתה על המשפט האחרון – מביא אותנו למרכזו של רחוב ישראלי מובהק וסואן. האיור של גרוסמן מייצר ערבוביה של בתים פרטיים ובתים משותפים נמוכי קומה, ומוסיף עליהם חנויות ותנועה ערה של כלי רכב ואנשים מכל המינים: ילדים, מבוגרים ואף עיוורים וקשישים בכיסא גלגלים.

הרחוב מזמן לא מעט נקודות עניין הן עבור הילדה הן עבור הקוראים, ואף שהעיר הגדולה משמשת לעתים קרובות מסגרת הדוחפת לתחושת בדידות דווקא בין המון האנשים, הרי שכאן נראה שהילדה נהנית משיטוטה העצמאי ומחקירת ההתרחשויות העירוניות: הנה חתולים שחולקים ארוחת שאריות עם עורבים, ושם גדר נמוכה שאפשר לטפס עליה ולצעוד, למשל. המקל שבידה, המלווה אותה לאורך רוב כפולות הספר, כמו גם הפלסטר שעל ברכה מוכיחים לנו שהרפתקאות אינן זרות לה, אך הגנדרנות המסוימת שבלבושה – נעלי הלכה השחורות, הגרביים הלבנים המתוחים, הסרט בשערה הפזור – מוכיחים מצד שני כי היא עודנה ילדה עירונית מתוחכמת. פריטי הלבוש האלה אף מהווים רפרנסים ברורים ללבוש הילדה ב"ויהי ערב", בגרסת האיורים של חיים האוזמן ולא של אלזה קנטור, שם היא עוטה מטפחת ונדמית כפרית יותר.

אור שמש בהיר מציף את הרחוב של גרוסמן וממלא אותו חמימות וצבעוניות עזה. ייצוגי הרחוב הישראלי המודרני אינם רבים בספרות הילדים של היום, וגרוסמן מוסיפה חבר מכובד לוועדה בהיותה סלחנית לאסתטיקה האורבנית המצויה במקומותינו ובהפיכת העיר לירוקה, עמוסת צמחייה ובעלי חיים וגם אינטראקציה אנושית. ברקע האיור, בפרטיהם הקטנים, משוחחים אנשים זה עם זה ומסייעים זה לזה ומפיגים כל חשש לניכור שהעיר הגדולה עלולה להשרות על המתגוררים בין גבולותיה.

טקסט: טלי כוכבי, איור: ליאורה גרוסמן

טקסט: טלי כוכבי, איור: ליאורה גרוסמן

השליט הרשמי: חתול

ואי אפשר לדבר עוד על האיורים של גרוסמן בלי להתייחס לאלמנט הבולט ביותר בהם – חתולים. הם בהחלט מופיעים בכל פינה בין דפי הספר, ומלבד המקום המרכזי שהם תופסים בעלילה הם גם השליטים הבלתי מעורערים של הרחוב שבו הוא מתרחש, שנקרא "סמטת חתול" ולאחר מכן "מיאו" מספר 12. החתולים מופיעים בשלטי הרחוב, הם מנמנמים במרפסות, הם בפחי הזבל, הם על הגדרות והם גם בפורזץ של הספר. טביעת הרגל של חתול מופיעה על תמרור "עצור" במשמרות הזה"ב, והשמש והענן המופיעים בסוף הספר לובשים גם הם צורה חתולית. לא התאפקתי, וספרתי לא פחות מ-93 (!) חתולים בגדלים ובצבעים שונים, 40 מהם בפורזץ ושניים כאמור בדמות השמש והענן.

הכלבים, לעומת זאת, הם מיעוט נרדף עם 12 מופעים בלבד. ולא רק זאת: בשונה מהחופש שזוכים לו החתולים ב"ביום שמש בהיר", הכלבים תמיד קשורים ברצועה סתם כך או ככלבי נחייה, הם נעולים באוטו או סגורים במרפסת, ואף פעם לא רובצים בהנאה בפינת רחוב שמשית.

טקסט: טלי כוכבי, איור: ליאורה גרוסמן

טקסט: טלי כוכבי, איור: ליאורה גרוסמן

הופעתם של כמעט מאה חתולים בספר אחד, מלבד היותה מוגזמת לטעמי ומכבידה, דורשת לשאול: למה? אפשר לנסות להציע הנמקות פסיכולוגיסטיות ולקשור את אהבת החתול לתכונות כמו בדידות ועצמאות, מאפיינים שהופיעו ב"ויהי ערב" ובהחלט נטועים גם בסיפור של כוכבי בשוטטות החופשית של הילדה לבדה ובקשר המיוחד והרגיש שהיא יוצרת עם בעלי החיים דווקא, בעודה מטיילת בין אנשים רבים. אפשר גם לומר שמדובר פשוט במאפיין פיזי של הרחוב הישראלי, שחתולי הרחוב משוטטים בו בעשרות, אך נדמה שה"אמת" הספרותית קרובה יותר אל האפשרות הראשונה. מה שלא יהיה, אוהבי החתולים וגם אחרים המגלים רגישות לסבל בסביבתם ואמפתיה לטוב-לב יַלדִי בסיסי ייהנו במיוחד מהספר הזה על סיומו השלם ויגלו בו קרן שמש מאירה חדשה על המדף.

"ביום שמש בהיר" מאת טלי כוכבי, איורים: ליאורה גרוסמן, עריכה: ליאורה פרידן. הוצאות איגואנה וכנרת, 2013.

עדנה אברמסון – עורכת ב-ynet ומבקרת ספרי ילדים, בעלת תואר שני בהצטיינות בספרות כללית ותעודה בעריכה, כותבת על ספרים ועל ספרות בבלוג הרפובליקה הספרותית, אמא ליעלה ולנדב.

כתיבת תגובה

12 תגובות:

  1. מאת ליאורה גרוסמן:

    תודה ענקית עדנה על ביקורת נפלאה. אני רוצה להסביר כמה דברים שהתייחסת אליהם: הרחוב הישראלי "המיופה" לכאורה – מבוסס באופן ריאליסטי כמעט על רחובותיה האמיתיים מאד של שכונת נוה שאנן בחיפה – שכונה שלדעתי איש לא צייר עדיין, כי היא פשוט "לא מעניינת" ובטח "לא מספיק חיפאית". אני חשבתי שילדה סקרנית, תראה משהו מעניין בכל מקום. לגבי החתולים – חשבתי על הסיפור כנקודת מפגש בין שני מסלולים – הילדה (והאמא בעקבותיה) עד שהיא פוגשת את החתלתול, והאמא של החתלתול (אמהות חתולות נותנות גם הן עצמאות לגוריהן אחרי כמה חודשים, ואהבתי את ההקבלה) – עד שהיא מוצאת את הגור שלה. לכן יצרתי שני עולמות, מקבילים בגודלם, המשתלבים זה בזה – העולם של האנשים והעולם של החתולים. זה היה ההגיון מאחורי ריבוי החתולים בספר. ולגבי מיעוט הכלבים, והעדר החופש שלהם – הוא בא מטעמי עיקרון ומצפון דווקא: הכלב שלי, עד שקשרתי אותו, תקף והרג שני גורי חתולים. מאז אני לא משחררת אותו "לרבוץ בשמש", אלא מאחורי שער נעול ולא בעונת ההמלטה. באופן כללי, ביחוד לאחר מקרים בהם כלבים תקפו ילדים, כלבים אחרים (מעשה שבשגרה) ובטח חתולים – אני מאמינה שצריך להתחשב בציבור, מה גם שיש חוקים ברורים בנושא. אז כן, הכנסתי אלמנט חינוכי שאני מאמינה בו (ואני בעלת כלבים בלבד). גם מאייר רוצה להגיד לפעמים את האמת שלו מאחורי הקלעים של היצירה הספרותית… ואגב, הכלב במרפסת הוא הכלב שלי שלג. הוא יישאר במרפסת עד שהוא ילמד להתנהג. חצוף.

  2. מאת רונית:

    נהנתי לקרוא אודות הספר ועל האיורים ועוד יותר נהנתי לקרוא את תגובתך ליאורה.
    רונית י.ל.

  3. […] תורי". לאחרונה ראה אור ספר הביכורים שלה, "ביום שמש בהיר" (הוצאת איגואנה […]

  4. […] מצוינים, ומגוללת סיפור מעניין ומלא דרמה. כפי שצוין ברשימת ביקורת על הספר, "ביום שמש בהיר" הוא יצירה העומדת בפני […]

  5. […] תורי". לאחרונה ראה אור ספר הביכורים שלה, "ביום שמש בהיר" (הוצאת איגואנה […]

  6. […] תורי". לאחרונה ראה אור ספר הביכורים שלה, "ביום שמש בהיר" (הוצאת איגואנה […]

  7. […] תורי". לאחרונה ראה אור ספר הביכורים שלה, "ביום שמש בהיר" (הוצאת איגואנה […]

  8. […] כותבת את הבלוג "עכשיו תורי". ספר הביכורים שלה, "ביום שמש בהיר" ראה אור בהוצאת איגואנה […]

  9. […] תורי". לאחרונה ראה אור ספר הביכורים שלה, "ביום שמש בהיר" (הוצאת איגואנה […]

  10. […] תורי". לאחרונה ראה אור ספר הביכורים שלה, "ביום שמש בהיר" (הוצאת איגואנה […]

  11. […] תורי". לאחרונה ראה אור ספר הביכורים שלה, "ביום שמש בהיר" (הוצאת איגואנה […]

  12. […] תורי". לאחרונה ראה אור ספר הביכורים שלה, "ביום שמש בהיר" (הוצאת איגואנה […]

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.