כללי

חזרה לעידן ההרפתקאות

ראיון עם אסף וחגי ברקת, מו"ל הוצאת "אוקיינוס" ועורכי סדרת "הרפתקה", לרגל צאת מדריך לספרות נוער

ינואר 9, 2020  

לפני עשור הקימו האחים חגי ואסף ברקת את הוצאת "אוקיינוס", שסדרת הדגל שלה – "הרפתקה – סופרים מתרגמים קלאסיקה" הגישה תרגומים חדשים או ראשונים ליצירות קלאסיות מהעולם המערבי. כעת הם מוציאים לאור את "מדריך הרפתקה לספרי הנוער", הכולל ערכים על ספרים וסופרים מרכזיים שהפכו כבר לקלאסיקה. לרגל המאורע שוחחנו – עורכי "הפנקס" – עם אסף וחגי, בניסיון להבין את המהלך יוצא הדופן, ואת גישתם המו"לית לגבי ספרות נוער.

שתפו אותנו בהחלטה להוציא לאור את "מדריך הרפתקה לספרי נוער". מה מטרתו, למי הוא מיועד?

השנה אנחנו מציינים עשור לסדרת "הרפתקה", שבה אנחנו מחזירים למדפים את קלאסיקות הנוער בתרגומים חדשים ועכשוויים, ולכבוד זה החלטנו לצאת עם הפרויקט החדש – מדריך הרפתקה לספרי נוער.

המדריך כולל שמונים ערכים על שמונים ספרי הנוער הטובים, האהובים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים, וכל ערך מביא מידע מעמיק ומעניין על הספר, על הסופר ועל התקופה בה הספר נכתב. הערכים נכתבו על ידי אנשי הספר הטובים בארץ – סופרים, עורכים, מתרגמים, חוקרי ספרות – כל אחד הביא לערך את סגנונו המיוחד ואת תובנותיו האישיות והמרתקות.

כריכת הספר (יח"צ)

המדריך מלווה את סדרת "הרפתקה", אך גם עומד בפני עצמו. מטרתו היא לעצב את הקאנון הספרותי העכשווי לבני הנוער, ובהזדמנות זו להכיר להם את הספרים האהובים והחשובים ביותר ולגרות אותם לקרוא אותם. הספר מיועד גם לכל מי שאוהב ספרים בכלל, וספרות נוער בפרט, ויכול לשמש גם כלי עבודה מצוין עבור מורים, תלמידים, חוקרי ספרות וסטודנטים העוסקים בתחום תרבות הילדים והנוער.

בעידן הנוכחי – הגלובלי והאינטרנטי – מה הערך שאתם מוצאים במדריך מודפס וכרוך, על פני, נאמר, רשימת המלצות של ספרות קלאסית שניתן למצוא במרשתת?

לאינטרנט ולכתיבה בו יש יתרונות רבים, אבל גם חסרונות. רשימות שמתפרסמות באתרים הן בעלות אופי מתומצת יחסית וחיי מדף קצרים, שמתאימים לקשב המוגבל ולתחלופה הגבוהה שמאפיינים את המדיה הזאת. ברשימות כאלה בדרך כלל חסרה העמקה והתבוננות כוללת ומקיפה על תחום היצירה.

מתוך הערך של עמיחי שלו על "במבי"

קריאה בספר מודפס היא קריאה מעמיקה שמאפשרת ליצור תוכן מלא ועשיר יותר, שגם נשאר לאורך זמן רב. מכיוון שבמדריך אנחנו עוסקים בכינונו של קאנון שאמור להישאר רלוונטי לאורך זמן, פורמט מודפס מתאים לו יותר. בנוסף, המדריך מודפס בכריכה קשה ובפורמט אלבומי. הוא מאויר כולו ומעוצב באופן שמזמין "צלילה" פנימה – ספר שמתאים מאוד לקנות כמתנה לחובבי ספרות, שבדרך כלל אוהבים את המתנות שלהם מוחשיות ועם ריח של דפוס.

ברובו, המדריך הוא מיידעי, אנציקלופדי, ולצד זאת כותבי הערכים הם אנשי ספר מגוונים, המגיעים מתחומי עשיה רבים – מה היה הקו המנחה בעבודה עם כותבי הערכים, והאם כתיבתם או תחום עיסוקם בא לידי ביטוי בטקסטים?

מדובר אמנם במדריך מיידעי, אך ניסינו להימנע מסגנון אקדמי יתר על המידע ולהוציא ספר ששם דגש גם על החוויה הספרותית, שיהיה נגיש לכולם, עכשווי ולא מיושן. לכן ביקשנו מהכותבים להתנסח בסגנון פחות כבד-ראש ויותר "בגובה העיניים". כל הכותבים עוסקים בספרות באופן כללי, ובספרות ילדים ונוער בפרט, וכל אחד הביא את הזווית המיוחדת שלו לערכים שאותם כתב. למשל, הערכים של אנשי התיאוריה דוד רפ ועמרי הרצוג שמים דגש רב יחסית על ניתוח ספרותי.

בנוסף, כל אחד מהכותבים בחר את הספרים שעליהם הוא רוצה לכתוב, ואפשר לראות את השוני בין הכותבים בבחירת הספרים. למשל, נועה מנהיים, שהיא חובבת ידועה של פנטזיה ומדע בדיוני, בחרה לכתוב בין היתר על "ההוביט", "האריה, המכשפה וארון הבגדים" ו"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה". כותבים אחרים כתבו על ספרים שיש להם קשר מיוחד אליהם, כמו יהודה אטלס שכתב על הספר האהוב עליו, "הקומדיה האנושית", מיכל פז-קלפ שכתבה על "ניקולא הקטן" שלו הקדישה את המחקר שלה, ודנה אלעזר-הלוי שכתבה על "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" שאותו תרגמה.

מתוך הערך של דפנה בן צבי על "מרי פופינס"

המדריך ממשיך, כאמור, את העיסוק רב השנים שלכם בספרות קלאסית לילדים ולנוער. מה הסיבה לכך שהתחלתם בפרויקט הספרותי-מו"לי הזה, והאם אתם עדיין מוצאים עניין בהיצמדות לנישה הקלאסית?

הוצאת "אוקיינוס" היא עסק משפחתי שהתחיל לפני עשר שנים, כאשר אמרנו לעצמנו שחסרים על המדף הרבה ספרי נוער קלאסיים שאהבנו בילדותנו, ומצד שני מתפרסמים יותר מדי ספרים בינוניים, כאלה שלא יצליחו להישאר לאורך זמן. רצינו לחלוק את האהבה שלנו לספרות עם הדור החדש ולהחזיר אל לבו ואל מדפי הספרים שלו את אותן קלאסיקות שאנחנו והורינו גדלנו עליהן, לא מתוך רגש של נוסטלגיה, אלא מתוך הבנה שאלו פשוט ספרים טובים.

עשר שנים ויותר מארבעים ספרים אחר כך, אנחנו שמחים להיווכח שהתחושה שלנו התגלתה כנכונה. הסדרה תפסה מקום של כבוד על מדף ספרי הנוער, ואנחנו מקבלים כל הזמן תגובות נלהבות מילדים ומבוגרים לגבי הספרים שהוצאנו, ובקשות לתרגם ספרים קלאסיים נוספים.

חגי ואסף ברקת

כמו"לים, כיצד אתם בוחרים אלו ספרים קלאסיים לתרגם, וכיצד מתמודדים עם העובדה שספרות קלאסית ממשיכה להתפרסם במהדורות חדשות או בתרגומים חדשים, במיוחד כאשר מדובר בספרים שאין עליהם זכויות תרגום ויכולים להופיע בהוצאה אחרת בכל רגע נתון?

אנחנו בוחרים את הספרים לסדרה בהתאם להעדפות האישיות שלנו, בשילוב חשיבה אם הספר עדיין רלוונטי לימינו ואם בני הנוער עדיין יתחברו אל העלילה ואל הגיבורים שלו. יש ספרים שהתיישנו עם הזמן ויש כאלה שנשארים רעננים גם אחרי שנים כה רבות. אנחנו מכירים את הסיכון בכך שהספרים הנמצאים ברשות הכלל יכולים לצאת גם בהוצאות אחרות, אך אנו משתדלים לבדל את הסדרה שלנו ברמת ההפקה הגבוהה, בהתעקשות על תרגומים משובחים ובחוסר ההתפשרות שלנו על איכות הספרים באופן כללי.

בעבר נשמעו טענות על כך שמדף ספרות הילדים והנוער הקלאסית מצומצם יחסית, ושאותם ספרים מודפסים שוב ושוב. כיוון שפרסמתם גם ספרים כאלו (כמו "סוד הגן הנעלם" ו"פיטר פן") לצד ספרים פחות מוכרים (כמו "ג'ני", "החצוצרה של לואי") – האם אתם רואים הבדל בהתעניינות של הקהל בספרות קלאסית מוכרת פחות בישראל לעומת הלהיטים הידועים?

הקהל הרחב אכן מכיר יותר את הקלאסיקות הישנות ופחות את הספרים החדשים יחסית. אבל מבחינתנו יש חשיבות לא רק לכמות העותקים שנמכרת, אלא גם לאיכות הספרים, ולכן אנחנו מוציאים גם ספרים הנחשבים לקלאסיקות מודרניות וכאלה שטרם תורגמו לעברית, כמו למשל "ממלכת טרביתיה", "ערי הזהב הנסתרות" ו"המסמכים הסודיים של גברת פרנקווילר", כי מדובר בספרים נפלאים שחשוב לנו להביא לנוער של ימינו. הוצאת "אוקיינוס" מפרסמת גם ספרים חדשים יותר שלא במסגרת סדרת הרפתקה, כמו יצירת המופת העכשווית "7 דקות אחרי חצות".

דימויים מתוך ערכים על "הקוסם מארץ עוץ" ו"עליסה בארץ הפלאות"

הספרים המצליחים ביותר בסדרה הם "נסיכה קטנה", "סוד הגן הנעלם", "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", "הטירה הקסומה" ו"פנג הלבן" – הספרים הקלאסיים הישנים והמוכרים לכולם. יוצא דופן הוא "משפחתי וחיות אחרות", שאהוב מאוד על הקוראים והצליח יפה אף שהוא יותר חדש.

האם לדעתכם ומניסיונכם, לקהל הצעיר יש עניין בספרות קלאסית או שהיא נשענת לחלוטין על נוסטלגיה של המבוגרים? האם יש בכוחה לדבר גם אל הקהל הצעיר העכשווי, ומדוע?

ספרות קלאסית הופכת לכזאת לא במקרה. ספרים שנכתבו לפני מאתיים ושלוש מאות שנים נקראים מחדש דור אחר דור על ידי בני הנוער בכל העולם בגלל שהם נותרים רלוונטיים – הגיבורים שלהם מרגשים ואהובים על ידי הנוער, והם עוסקים בנושאים שמעניינים את הקוראים בגיל הזה. יש בהם ריגוש, עוצמה ואנרגיה בלתי נדלים, גם אם הגיבורים רוכבים על סוסים ולא טסים בחלליות.

הפן הנוסטלגי שמלווה את התהליך של מעבר הספר בין דור ההורים לדור הילדים הוא נחמד ויש לו יתרונות לכל הכיוונים, אבל אם הספר עצמו לא יהיה טוב ואהוב, זה לא יספיק.

בעוד בארצות אחרות ישנו שפע (גם אם יחסי) של ספרי מידע על ספרות ילדים ונוער ומדריכי קריאה למיניהם, במו"לות הישראלית ההיצע קטן. מה אתם מבקשים להשיג עם פרסום המדריך החדש?

זה נכון, בארץ התחום באמת מצומצם מאוד, וזו אחת הסיבות ליצירת המדריך. תפקידו של המדריך מהבחינה הזאת הוא להיות מקום מרוכז שבו אפשר לקבל טעימות מהספרים הגדולים לנוער. אנחנו מקווים שהמדריך שלנו יהפוך לאבן דרך בספרות המידע בתחום הילדים והנוער, כמו כמה מהספרים החשובים שיצאו בעבר בתחום – לקסיקון אוריאל אופק, סדרת הספרים "ילדים גדולים" של יהודה אטלס, ו"מדריך מפה לספרי ילדים" של יעל דר.

מתוך הערך של דפנה בן צבי על "מרי פופינס"

בעידן התקינות הפוליטית, כיצד אתם מתייחסים ומגיבים כמו"לים ועורכים לתכנים וביטויים בספרים קלאסיים שהיום עלולים להיתפס כבעייתיים?

כל הקלאסיקות בסדרה שלנו מתורגמות במלואן, ללא קיצורים ועיבודים למיניהם. אנחנו חושבים שיש לתת כבוד לספר כפי שהוא נכתב במקור, בתקופה שבה הוא נכתב, ושאין לנו המנדט לשנותו. אם בספר מופיעים תכנים שעלולים להיות בעייתיים או פוגעניים בימינו, המתרגמים לרוב מתייחסים לכך באחרית הדבר שהם כותבים ושמלווה את כל הספרים בסדרה.

האם המדריך מהווה נקודת סיכום של עבודתכם עד כה? האם הוא מרמז על תכניות ההוצאה לעתיד?

יותר מאשר נקודת סיכום (כי הרי הסדרה שלנו עדיין במלוא כוחה), המדריך מהווה ציון דרך שמלווה את הסדרה ומעניק לה ערך מוסף שבעזרתו יכולים הקוראים להעמיק לחקור, להכיר ספרים חדשים, לחזור אל הספרים הישנים שאהבו ולהתענג על כל אותן קלאסיקות נפלאות שמלוות אותנו כל כך הרבה שנים.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה