14 ספרות

חיתול ישן-חדש / רן כהן-אהרונוב וליאורה גרוסמן

ראיון משולב עם סופר ומאיירת על ההוצאה המחודשת של הספר "לא רוצה חיתול"

ספטמבר 28, 2011  

לאחרונה ראה אור במהדורה מחודשת הספר "לא רוצה חיתול", שכתב רן כהן-אהרונוב ואיירה ליאורה גרוסמן (הוצאת כתר, עריכה: רחלה זנדבנק). הספר ראה אור לראשונה בשנת 1996 וזכה להצלחה רבה.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

14 תגובות:

  1. מאת רוני:

    איזה צמד יוצרים מוכשר, יצירתי ובעיקר אנושי

  2. מאת רוני:

    ספר גדול שפונה לאנשים קטנים

  3. מאת חיים:

    דרך יצירתית ומעולה להתחיל לעבוד עם הילדה על גמילה מחיתול. עד עכשיו היה אפשר לדבר על זה ולנסות מדי פעם – עכשיו אפשר להקריא על זה סיפור : ) נפלא ביותר, איורים מסקרנים וסוחפים וסיפור הרמוני ומשעשע שעורר בי צחוק של הזדהות.
    תודה.

  4. מאת עינב גואטה:

    אני בדיוק בשלב הזה של הבן שלי,הוא כבר היה בתהליך מתקדם של הגמילה ואז הגיעה הרגרסיה,אני מכורה ומוקירה את הספר ולשמחתי בזכות הכתבה הזו נזכרתי בו ואני רצה לקנות אותו דחוףףףףףף עם עוד כמה ספרים שאני חייבת של רן. תודה רבה לשני היוצרים המוכשרים והמדהימים.

  5. מאת איריס:

    הראיון מרתק, מלא הומור וגם מלמד משהו על תהליך האיור.
    אני מאוד אוהבת את הדרקון

  6. בטח יש לי עותק של הספר הראשון איפשהו, כי אני בהחלט זוכרת את עצמי מדקלמת יומבות-קומבות לפני 15 שנה בערך. הי ליאורה, והי רן ומזלטוף

  7. מאת דינה:

    אינני מכירה לא את הספר המקורי ולא את החדש (עניין זה יתוקן בקרוב!) אך נהניתי מאוד מהטעימות ומהראיון. האיורים הראשונים נראים לי מלאי חן,תום ופשטות, אך החדשים פשוט מרהיבים!
    ברכות לשני היוצרים !

  8. ומאחר שהגיבה פה נעה סמלסון, זה הזמן להגיד שהיא זו שקיבלה את הספר "לא רוצה חיתול" הראשון, היא זו שערכה אותו (בכשרון גדול), היא זו שנתנה לי את הצ'אנס הראשון שלי כמאיירת ולרן כסופר, אני חושבת שהגיע הזמן להגיד תודה.
    בלעדיך, נעה, הייתי עדיין מציירת למגירה.

  9. מאת נעמי:

    ליאורה,הראיון איתך נפלא,חכם,מלא הומור!זו את!ברכות לך ולרן כהן אהרונוב.

  10. מאת גליה:

    יופי של ספר, והאיורים החדשים נהדרים. תענוג לעקוב אחרי ההתפתחות של המאיירת הזאת.

  11. התמוגגתי לקרוא על תהליך היצירה, על החשיבה על הפרטים הקטנים, על הצמיחה של ליאורה כאמא ויוצרת.
    על שיתןף הפעולה.
    אני מאמינה שאפשר ליצור עבור ילדים גם בלי להיות הורים
    ואני בטוחה שההורות משביחה אותנו כאנשים וכיוצרים. במיוחד עבור ולמען ילדים!
    אהבתי מאד את הגירסה הראשונה ( יומבה קומבה!)
    עכשיו אחכה לנכדים, כדי להשתדרג לגירסה החדשה…..
    תודה!

  12. מאת רן כהן אהרונוב:

    תודה לכולם על הברכות, ולנעה סמלסון מצטרף לתודות של ליאורה על ההזדמנות הראשונה שניתנה לנו. תודה

  13. מאת עדה:

    לרן שלום רב,
    ראיתי הבקר את הראיון ב"חיים הטובים" מאד התרשמתי וחיפשתי אותך באינטרנט, לצערי אתה מפעיל גנים בירושלים וכמטפלת הייתי שמחה לעבוד איתך בגנים בתל-אביב (במרכז). לא מזמן עבדתי שבועיים בגנים בבלי ומאד לא אהבתי שם את השיטה. אני מאד מזדהה עם מה שאמרת בראיון. כל ילד הוא אינדיבידואלי בפני עצמו וכך צריך להתייחס אליו. לצערי היום אני רואה הורים שמחייבים את הילדים בניגוד לרצונם, כמו ללכת לגן, בגיל כה צעיר, וזה תמיד זה מתאים לכולם. צריך תמיד להסתכל על הילד ולעשות את מה שטוב לילד, ללא כל קשר לזה ש"כל החברות שלי שולחות את הילד מוקדם"…ובגנים גם כן צריך ללכת עם הילד ולא נגדו, נגד הטבע שלו, בוודאי שלא לצעוק על ילדים, לסחוט ילדים, לגרור ילדים בכוח בידיים, להעניש ילדים ובקיצור להוציא את כל העצבים על ילדים. בגנים של בבלי היה גנן אחד מדליק, שכול הילדים אהבו אותו כי הוא ידע ללכת איתם, לקרוא אותם, להבין אותם , להיכנס להם לראש וזה יצר מחלוקות עם הסייעות במקום שהתנגדו לו. אנו מגדלים דור חדש ורצוי שזה יתחיל מהבית, מהמטפלת, מהפעוטון, הגן ובית הספר – זה תלוי בשיטות החינוך המתאימות והשיטות חייבות ללכת לדעתי האישית עם הילד ולא נגד הילד.

  14. מאת רן כהן אהרונוב:

    הי עדה,
    מוזמנת ליצור עימי קשר
    Randacoh@gmail.com
    בהצלחה
    רן

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.