17 ספרות

חתרנות קטנטנה / ערן שחר

רשמים מספר שירה לפעוטות, ובעקבותיהם – מחשבות על ייצוג הורות אלטרנטיבית בספרות ילדים

אפריל 27, 2011  

לא אחת אני נדרש להמליץ על ספרים טובים לקטנטנים. המשימה אינה קלה כלל כאשר הדרישה היא לספרים חדשים שיצאו לאחרונה, כאלה שאין סיכוי שהפעוט ירש מאחיו הגדולים. אכן אתגר לא קטן, שכן הופעתם של ספרים איכותיים לפעוטות אינה דבר שכיח.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

17 תגובות:

  1. טלי הגיב:

    מרתק ומקסים!

    אני עוד לא מכירה את "קטנטנה בגינה" למרות שכבר שמעתי עליו דברים טובים ובהחלט נראה ונשמע שמדובר בספר משובח.

    נדמה לי שההנקה כמעט לא נוכחת בספרות ילדים משתי סיבות מרכזיות – גם בושה/מבוכה/הסתרה של כל מה שמזכיר (למבוגרים) מין ומכאן – העדפה שלא להתמודד עם חזה נשי חשוף (כמו שמופיע אצל אלונה פרנקל).

    הסיבה השניה שאני חושבת עליה היא שהבקבוק נוכח בהרבה ספרי תינוקות שאינם ספרות, ספרים הכוללים רק תמונות של חפצים, שם הבקבוק מככב בתוקף היותו דומם שנתפס כחלק מעולם הילדים.

    ברמה המורכבת יותר, "מגדל של קוביות בניתי" ו"הנשיקה שהלכה לאיבוד" הם אמנם אכן קלאסיקה ישראלית, אבל אני לא בטוחה עד כמה הם מייצגים, הם ספרים מאוד דידקטיים, במתכוון, שכוללים, למיטב זכרוני, הוראות להורים איך לגדל את ילדיהם ופנייה ישירה להורים, ספרים שנכתבו בשיתוף עם פסיכולוגים והיו מעין "טיפת חלב", במובן של גוף פורמאלי שמנסה "לחנך את העם" בסוגיות של גידול ילדים.

    מובן שענייני הבקבוק/מוצץ/גן/שינה עצמאית וכו' הם חלק מהאג'נדה הממסדית שרווחה במשך הרבה שנים ושהיו לה שלל תפקידים סוציולוגיים שחורגים מהדיון הזה (כחלק מהפטרונות האשכנזית ה"מהוגנת" כלפי המזרחים ה"פרימיטיבים", למשל), והספרים האלה של דבורה עומר הם יותר "סוכני חיברות" בשירות האג'נדה הזאת, מאשר יצירות ספרותיות של ממש (מבלי לפגוע באיכותן של יצירות אחרות שלה או בנוסטלגיה שלי עצמי כלפי הספרים האלה).

    ובכל זאת, אני רוצה להציע קריאה חתרנית של הטקסט שהבאת כאן, לגבי ירון והמיטה שבה הוא ישן.אם מורידים את שני המשפטים האחרונים, הרי שלפנינו מניפסט מוחלט התומך בשינה משפחתית משותפת, גם אם לא לכך התכוונה הסופרת…(-:

    והערה אחרונה, לצד עוד התפעלות מנקודת המבט המקורית של המאמר וגם מהביצוע, ההורות המדוברת כאן היא לגמרי הורות טבעית, אבל בעיניי לא נכון לכנות אותה אלטרנטיבית. אמנם חלק גדול ממיישמיה נוטים גם אחרי רפואה אלטרנטיבית וחינוך אלטרנטיבי, אבל אין שום דבר אלטרנטיבי, או לפחות לא צריך להיות, בגישה ההורית הזו.

  2. עינת הגיב:

    ראיתי את הספר בחנות והוא מקסים ביותר, מזמין לפתוח. האיורים משגעים. כשראיתי אותו, אכן מייד עלה בדעתי הספר "ניסע אל השדה". איור הכריכה מזכיר דווקא מעט את האיורים של אורה איתן.

  3. דורון הגיב:

    האיורים של ולי נהדרים.

  4. עינת הגיב:

    אני רוצה עוד לומר שדווקא בקטע השיר שהבאת אין משהו ייחודי להנקה. גם תינוק שלא יונק עושה את אותן פעולות. אני חושבת שהסיפור כפי שמציגה אותו אלונה פרנקל הרבה יותר נכון בדרך ההגשה שלו. התינוק יונק…זה לא חד צדדי…ואני, אמא שלו מניקה אותו. זה חסר ומתחמק מאד דווקא אצל גלית ראב"ד.

  5. רחל סטולרו הגיב:

    גם אני ראיתי את הספר בחנות והוקסמתי, בעיקר מהעיצוב והאיורים.
    ביחס ללינה המשותפת – אני דווקא מזדהה מאד עם האיור של ולי. עפ"י נסיוני האישי והכרותי עם הורים אחרים, הלינה המשותפת לרוב לא נעשית מבחירה או מתוך אידאולוגיה. המצב הנפוץ יותר הוא זה שבו במהלך הלילה, כולם נערמים לאיטם על המיטה ומצטופפים לאיטם :-). וגם זה בסדר.

  6. תמר אגמון הגיב:

    מקסים ונחוץ!
    איור הלינה המשפחתית מדויק ומקסים, כולל החתול והבובה ותנוחת השינה האולטימטיבית: ראש על אמא, רגליים בצלעות של אבא.
    ובכלל, כל מה שנורית זרחי חתומה עליו, יהיה חתרני במקצת. וטוב שכך.
    תודה

  7. רוני הגיב:

    השירים הקטנטנים אכן מעודנים ויפים מאוד, אבל לבי נשבה באיורים של ולי מינצי. את המיטה המשפחתית המסוימת הזאת מכירים גם אצלנו, מפני שזו אכן לא הורות אלטרנטיבית אלא הורות רגילה למדי היום. קצת רצף, קצת הארכה של חודשי ההנקה וליברליות מסוימת באשר להסדרי השינה המשפחתיים.

  8. תמר הגיב:

    מצטרפת למתפעלים מן האיורים הנהדרים, ספר מזמין מאוד. תודה על הרשימה המקסימה!

  9. ליאת הגיב:

    רשימה מרתקת מעצם העלאת הנושא. ובכלל, הרבה נושאים נעדרים מספרות הילדים. וראוי לבדוק מדוע.
    סתם לשם הדיוק – יש עוד לפחות שני ספרי ילדים שמציגים בצורה ויזואלית הנקה: "ספר האוכל" של גווידו ון גנכטן ו"זה לא היום של יולי" של יוטה באואר (שם הההצבה של האם המינקה נראית טבעית יותר).

  10. דינה הגיב:

    תודה על הרשימה המעניינת והלא שגרתית.
    מעניין שתיאורי תינוקות יונקים או שותים מבקבוק מופיעים הרבה פעמים ובאופן מובן לגמרי דווקא מנקודת הראות של האח הגדול המקנא.
    שתי דוגמאות לכך:
    מתוך "הממלכה שמתחת לשולחן" של חוה חבושי: "אמא ואבא כל הזמן הסתובבו סביב התינוקת, האכילו, חיתלו, רחצו, הרדימו…
    ונוסף לכל החדר שלו התמלא בבקבוקים, מוצצים, טיטולים.זה בכלל לא נראה כמו החדר שלו."

    ומתוך "אחלה אח" של יונתן יבין:

    "ובכלל
    היה נדמה לי שהוא מקולקל
    כי הוא לא עשה כלום, אפילו לא זחל,
    רק בכה ואכל
    ואפילו את זה הוא לא היה מסוגל!
    רק לינוק.
    כי הוא תינוק.
    ולצעוק, ולירוק ורק קצת-קצת לצחוק."

  11. ערן שחר הגיב:

    טלי, ראשית זו הזדמנות לומר שאני קורא בהנאה ובאדיקות את רשימותייך ותגובותייך.
    לגבי "מגדל של קוביות" ו"הנשיקה שהלכה לאיבוד" – בחרתי להדגמה בכוונה ספרים קלאסיים וקאנוניים. כאלה שנמצאים בבתים רבים. שימו לב: אני כותב 'נמצאים' ולא 'נמצאו'. שני הספרים הנ"ל ממשיכים להימכר יפה מאד, תופתעו לגלות עד כמה. בואו להמר: כמה עותקים לדעתכם נמכרו מהשניים בשנה שחלפה? זרקו מספר – 100? 500? 1000? ובכן, ב"צומת ספרים" בלבד נמכרו יותר מ5500 עותקים. הם עדיין מאד רלוונטיים ומבוקשים מאד (בצדק או שלא – זה לא רלוונטי לדיון) ואפילו נצבעו מחדש בשנים האחרונות.

    לגבי המלה "אלטרנטיבית" – אני משתמש בה במובן המילולי והכוונה לתפיסה הורית שונה או אחרת מזו המקובלת בקונצנזוס. אני יותר ממסכים שלא צריך להיות שום דבר אלטרנטיבי בגישה הורית כזו, אבל מה לעשות – זה לא המיינסטרים. נסו לא לשלוח ילד מעל גיל שנתיים לגן ותראו כמה צקצוקים תקבלו מסביב…

    ליאת, תודה על ההערה החשובה שמעשירה את הדיון. באמת שכחתי לציין את ספרו של ון גנכטן. הוא נקרא "טעים טעים" ואכן יש שם איור של הנקה (חבל שאי אפשר לסרוק תמונות לתגובות…) את "זה לא היום של יולי" איני מכיר ולצערי הוא אזל מהשוק. אני בטוח שיש עוד דוגמאות ויזואליות להורות טבעית, כאלה ששכחתי וכאלה שאיני מכיר אך שכיחותן בספרות הילדים קטנה ונדירה ממה שראוי שיהיה.

    לסיכום ניקח עוד דוגמה נראית של הורות טבעית: כמה ספרים אתם מכירים שיש שם איור של תינוק במנשא ולא בעגלה? אני בטוח שאלה יתרבו באיורי הספרים בשנים הקרובות. יש כבר כמה סנוניות. האיור האהוב עלי הוא זה שמופיע בשיר "ריח של שוקולד" מתוך הכבש הששה עשר,במהדורה האחרונה המאוירת להפליא בידי פולונסקי (עורכים, נסו בבקשה לצרף תמונה).
    אני יודע שלא מעט מאיירים ועורכים קוראים ב"הפנקס" – אני מקווה שרשימתי זו העלתה מס' עניינים למודע ותזרז תהליכים שיקרו בינכה בספרות הילדים.

    ועוד משהו קצת עצוב: בקושי חודש מאז ש"קטנטנה בגינה" יצא לאור וכבר ראיתי לא פעם כיצד דוחים את הספר בטענה המופרכת שהוא אינו מתאים לבנים. לא ארחיב בנושא, כתבתי על כך בעבר באריכות כאן: http://ha-pinkas.co.il/?p=1475

  12. יותם הגיב:

    תודה על מאמר מעניין, ועל המלצה על ספר שנראה שארצה שיהיה לי ולילדי. אני מצטרף למי שדיברה על השימוש במילה אלטרנטיבי. אני מודה שקצת קשה לי שמצד אחד אתה מדבר על הדרה של היניקה מספרות הילדים, ומצד שני לא מזכיר את ההדרה, החברתית-תרבותית וכלכלית, שכרוכה בהורות "טבעית", בהנקה וכדומה – בעיניי המאבק הפמיניסטי הוא על זכותן של נשים (וגברים) להחליט ולבחור באיזה מודל הן רוצות לגדל את ילדיהן, וגם להתחרט ולהחליט מחדש ולשנות בחירה, ולאו דווקא ללכת על בחירה אחת מסוימת שהיא מנוגדת למיינסטרים (של תקופתה). שלא לדבר על הדרתנו, כגברים, מן האלטרנטיביות הזו, שהמקום היחיד שיש לנו בה היא הלינה המשפחתית. אבל שוב, אלו תהיות שעלו בי תוך כדי קריאה ומתכתבות כמובן לא רק עם הטקסט המרתק שלך (והספר) אלא עם המציאות שאני חי בה.
    שלך
    יותם

  13. טלי הגיב:

    ערן – ראשית, תודה רבה על שלל המחמאות! 🙂

    לא הייתי ערה לנתוני המכירה העדכניים של "מגדל של קוביות" ו"הנשיקה שהלכה לאיבוד", ואני מודה שהם תפסו אותי בהפתעה אבל אני לגמרי מסכימה איתך לגבי חשיבות הבחינה של ספרים שמצויים על המדף העכשווי ולאו דוקא של ספרים חדשים שרואים אור לראשונה.

    אני מבינה, בצער, את כוונתך לגבי השימוש במונח "אלטרנטיבי", למרות שאני עדיין לא חושבת שהיא מדויקת – יש בה משהו מטעה, כשראיתי את הכותרת חשבתי שהכוונה למשפחות עם מבנה משפחתי לא מסורתי או משהו כזה והופתעתי מהנושא. וגם מבחינה "חינוכית", אם מטרתך להאיר את ההורות הטבעית באור חיובי (ואני לגמרי בעד), כשאתה מכנה אותה אלטרנטיבית אתה למעשה "משתף פעולה" עם אלה שמוציאים אותה אל מחוץ לגדר…

    דברתי אתמול עם חברה על הרשימה הזו שלך והיא סיפרה לי אנקדוטה מצחיקה- עצובה על אדם מבוגר שראה תינוק יונק והתפעל, באמת, מהחידוש והמקוריות שבבחירה לתת לו לינוק "במקום מטרנה"….

    ואין לי אלא להצטער על שאתה מתאר רתיעה של קונים מרכישת "קנטנטנה בגינה" לבנים.אני זוכרת היטב את מאמרך המרתק והמדכדך בנושא, וגם עכשיו זה עצוב ומתסכל מאוד, ואולי בהקשר דוקא טוב ("טוב" צרכנית גם אם לא ערכית) שאתה מצטט פה דוקא שיר שגיבורו הוא בן…

  14. ערן שחר הגיב:

    יותם, הגבלתי את עצמי ברשימה לשיח הספרותי בלבד ולצומת בו נפגשים החיים וספרות הילדים. מעניין אותי האם ועד כמה ייצוגים תימטיים וויזואליים בספרות הילדים מבטאים מציאות חברתית קיימת.
    אתה מושך אותי לכיוונים מעניינים שיש לי הרבה מה לומר בהם, אבל אני לא בטוח שהזירה של "הפנקס" מתאימה לכך.

  15. […] זה, הסגנון משתנה ומזכיר במידת מה את עבודתה על הספר "קטנטנה בגינה". האיורים, המופיעים בסטריפ העליון, קטנים יותר, […]

  16. […] קטנטנה בגינה: שירים לפעוטות / גלית […]

כתיבת תגובה