2 ספרות

טור הרחוב – השמיים הם הגבול / איריס ארגמן

בחלקו התשעה-עשר של הטור - הרהורים בעקבות הספר "מדלנקה" לפיטר סיס

מאי 13, 2013  

הספר "מדלנקה" שכתב ואייר פיטר סיס (כנרת זב"מ) הוא פיקצ'רבוק קלאסי: ספר שבו האיורים הם אלו המקדמים את העלילה. תחילתו של הספר במלים: "ביקום, בכדור הארץ, ביבשת, בארץ, בעיר, ברחוב, בבית, בחלון, בגשם, ילדה קטנה …."  כלומר, היוצר מכניס את הקורא לעלילה ממצב של זום-אאוט לזום-אין; מהרחוק (רחוק מאוד), לקרוב – לרחוב, לשכונה, לבית. למדלנקה, גיבורת הסיפור, מתנדנדת שן והיא משתוקקת לספר על כך לכולם, לכל האנשים הסובבים את הבלוק שבו היא גרה.

כאמור, הספר מתחיל במלים : ביקום, בכדור הארץ, ביבשת… בעיר, ברחוב… – בעמוד זה, בחר סיס לתאר את הבלוק מנקודת מבט הפוכה (מלמטה למעלה) ומתעתעת. הבניינים מתנשאים לגובה, אפרוריים ומנוכרים, החלונות המעטרים את הבתים ריקים מאדם, נטולי אפיון. הבתים נראים כגוש אחד, חוסם, מעיק ואף מחניק. אך אם מתבוננים בשימת לב אפשר לראות כי מאחד החלונות מציצה דמות קטנה : שיער זהוב וחולצה ורודה. הדמות נראית קטנה ולא ידוע עדיין מיהי הדמות. זוהי דמותה של מדלנקה! דמותה, המציצה מאחד החלונות "שוברת" את האפור הסוגר והחותם, פורצת את גבולות האנונימיות, צובעת בנקודה קטנה וצבעונית את גוש הבתים.

טקסט ואיור: פיטר סיס

בעמוד הבא ישנו מעבר חד ומהיר לחלון של הילדה ומתחת מלה יחידה ורבת עוצמה: "מדלנקה". היוצר עובר מציור כללי המתאר גוש בתים עצום לציור קטן, המפרט פרט אחד מתוך התמונה הקודמת: החלון של מדלנקה ממנו נשקפת דמותה המתוקה. בציור זה הילדה לא נראית שמחה. להפך, פניה מביעות עצב קל. דמותה עדיין חתומה בתוך מסגרת של בטון אפור, סגורה בתוך חלון.

בעמוד הבא נפרש על פניה של מדלנקה חיוך, כאשר היא מגלה שהשן שלה מתנדנדת. והיא, הילדה הקטנה בתוך הבניין הגדול והאפור מחליטה לספר על כך לכולם : "היא חייבת לספר לכולם…" בכפולה הבאה, בעמוד הימני מצויר ציור זהה לציור הפותח את הספר: גוש הבניין האפור מאותה נקודת מבט, אך הפעם מדלנקה נראית עומדת מחוץ לבניינים, דמותה יוצאת מתוך הפריים, מתוך הציור, והיא נראית כצופה בסביבה מן החוץ, כאילו אינה קשורה לעולם זה.

טקסט ואיור: פיטר סיס

השן הנופלת היא התירוץ ליציאה לרחוב, למפגש עם האנשים, להקשבה לאנשים ולטיפוסים השונים המתגוררים בקרבת מקום. אך לכל אחד מהם עולם משלו, זיכרונות אחרים ובעיקר – סיפורים מרתקים.

סיפורה של מדלנקה מזכיר לי את המסה של וירגי'ניה וולף, "שוטטות ברחובות", עליה כתב דר' עודד מנדה לוי בספרו "על קצה המקום" : "וירגי'ניה וולף יוצאת בשעת ערב של חורף לונדוני צלול כדי לקנות עיפרון. העיפרון הוא ודאי תירוץ לכתיבת המלים הבאות ושוטטות ברחובות. השוטטות בחורף היא הגדולה בהרפתקאות, והסביבה הבנויה היא מאגר של סיפורים. ההתבוננות ברחובות, ההצטרפות אל כל אותם הולכי רגל אלמוניים, החדירה מעט לחייהם של עוברים ושבים, די בהם, בלשונה של וולף, 'כדי שתהיה לך האשליה שאינך כבולה לנשמה אחת, אלא יכולה להלביש עצמך למשך רגעים ספורים על גופם ונשמותיהם של אחרים…'" (עמוד 21-22).

ממש כמו מדלנקה, המחפשת תירוץ ליציאה לרחוב כך גם וירגיניה וולף : יוצאת לרחוב כדי לקנות עיפרון פשוט אך פוגשת אנשים, ולרגעים ספורים יכולה להיכנס לנשמותיהם של האנשים ברחוב, לגלות את עולמם ולו לרגע קט, שבריר חולף במציאות מנוכרת.

הקורא-המתבונן מוזמן לטיול הרחוב של מדלנקה. בתחילה אנו רואים את הרחוב, הבלוק ממבט על, ממעוף הציפור: גוש בניינים אפרורי וקודר, אך במעבר לדפים הבאים נגלים דברים חדשים ומרתקים, בכל עמוד "מואר" קטע אחר של הבלוק שבו גרה מדלנקה, ובקטע זה הקורא מגלה ומתוודע לדמות מעניינת, הפורשת בפניו מחוזות אחרים. דרך "חלון" חתוך במרכז הדף אנו נכנסים לעולמן של כל אחת מהדמויות השוכנות בבלוק: אדון גסטון שהגיע מצרפת; אדון סינג, מוכר העיתונים שהגיע מהודו; מוכר הגלידה מאיטליה; זמרת אופרה מגרמניה; אדוארדו הירקן מדרום אמריקה; גברת קאהם מאסיה וחברה בת גילה, אפרו- אמריקנית.

בכפולה הראשונה אנו פוגשים את הדמות ומכירים את העולם שממנו היא באה דרך מאפיינים כלליים, אך בשעה ש"עוברים דרך החלון הגזור", אנו "מחליקים: אל עולמה הפנימי של הדמות: לזיכרונות, לתרבות, לסיפורים, לנופי הארץ . לדוגמא, כאשר אנו מציצים לעולמה של זמרת האופרה מגרמניה דרך החלון הגזור, אנו מגלים את התרבות הגרמנית: סיפורי האחים גרים ("הנזל וגרטל", "שלגיה ושבעת הגמדים"), סיפורי הברון מינכהאוזן, "יהושע פרוע", וכל זאת על רקע כפולה מצוירת בצבעים פסטליים בעלי גוון אגדתי ופנטסטי.

איור: פיטר סיס

פיטר סיס יוצר הנגדה בין העולם "האמתי" לבין העולם "הפנטסטי" באמצעות הצבעים וטכניקות הציור השונות. את העולם האמתי, הבלוק שבו גרה מדלנקה, הוא מצייר בצבעים אפרוריים וקודרים, בשחור-לבן, ואילו את העולם האחר של הדמויות, את העולם ממנו הן באו, הוא מתאר בצבעים חזקים יותר, והפלטה שלו הופך לצבעונית. באמצעות השוני בצבעוניות הוא פורש בפני הקורא את עולמן העשיר של הדמויות, את הכניסה לעולמן הנפשי, המכיל בתוכו כל כך הרבה מורכבויות ורבדים.

מדלנקה פוגשת דמויות שונות, כל אחת מרתקת ומעניינת בדרכה הייחודית והמיוחדת, כל דמות אוצרת בתוכה עולם שלם, מלא מסתורין, הרפתקאות, סיפורים וזיכרונות. המפגש האקראי ברחוב, בשכונה, מאפשר למדלנקה "לצאת" מתוך הבלוק האפרורי ולהגיע למחוזות אחרים, להגיע אל העולם הגדול. ואכן, בסופו של הספר, כשהיא שבה לביתה, היא נשאלת על ידי הוריה: "מדלנקה! איפה היית?" והיא עונה: "אני… טיילתי מסביב לעולם." העמוד החותם את הספר מציג את דמותה של מדלנקה שמחה ועליזה, ידיה פשוטות לצדדים והיא אומרת: "השן שלי נפלה!" כלומר, בתום מסע ההרפתקאות והגילויים מסביב לבלוק מגיע גם סופו של הסיפור: השן נופלת, תם ונשלם סיפור המעשה.

וגם אני, כמו מדלנקה ווירגיניה וולף, מחפשת "תירוצים" לצאת אל הרחוב. בטיולי הרחוב שלי אני פוגשת אנשים, ולעתים בשיחת חולין קצרה, בשאלת "מה שלומך?" כה קטנה, אני שומעת סיפורים, חלומות, תשוקות, כאבים, זיכרונות ועוד דברים רבים. כאשר אני שבה לביתי, אני פוסעת ומהרהרת בדברי המכר או המכרה שפגשתי וחושבת לעצמי שאילולא יצאתי אל הרחוב לא הייתי מגלה את העולם, לא הייתי יודעת את נפשם של האנשים הגרים בקרבתי.

"מדלנקה" – כתב ואייר: פיטר סיס, תרגום: תמי הראל, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009.

איריס ארגמן – מנהלת תכנית ספרות ילדים בתכנית קרב למעורבות בחינוך, בעלת תואר שני בספרות (אוניברסיטת תל אביב) ותואר ראשון בספרות השוואתית וחינוך (האוניברסיטה העברית). סופרת ילדים בשעות הפנאי ("דובון ולישון", "קונכיית הסיפורים", "הרפתקה בחולות", "בכיסים של גילי", "פנס, מצפן וילד", "רוזלינדה"). מנחת מועדוני קריאה וסדנאות כתיבה לילדים ונוער. אוהבת לאסוף מילים ומציאות , בעלי חיים (ולא בצלחת), קוראת וכותבת, משוטטת ומתבוננת ובזמן שקצת נותר- מתרגלת יוגה.

כתיבת תגובה

2 תגובות:

  1. מאת עינה:

    הספר נהדר, קניתי אותו לבת שלי כשנפלה לה השן הראשונה. בחנויות ספרים משומשים אפשר למצוא את הספרים המיוחדים ביותר. דבר שאני מאד אוהבת בספר, הוא האוניברסליות שלו, ההכרות הקרובה והקשר היומיומי עם בני עמים שונים ותרבויות שונות. זה ספר נדיר בנוף הלאומי שלנו.

  2. מאת איריס ארגמן:

    תודה לך עינה על תגובתך. את צודקת, זהו ספר נדיר מבחינת האיכויות הויזואליות שלו. ולדעתי, ניתן להשיגו לא רק בחנויות לספרים משומשים.

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.