19 יצירה מקורית

טור הרחוב – "לוח מודעות" / מאת: איריס ארגמן, איור: תמר הוכשטטר

בחלקו השביעי של הטור - סיפור ואיור מקוריים, הממשיכים את מסע ההתבוננות ברחוב

מאי 4, 2011  

איריס ארגמן – מנהלת תכנית ספרות ילדים בתכנית קרב למעורבות בחינוך, בעלת תואר שני בספרות (אוניברסיטת תל אביב) ותואר ראשון בספרות השוואתית וחינוך (האוניברסיטה העברית). סופרת ילדים בשעות הפנאי (:דובון ולישון", "קונכיית הסיפורים", "הרפתקה בחולות", "בכיסים של גילי", "פנס, מצפן וילד".). מנחת מועדוני קריאה וסדנאות כתיבה לילדים ונוער. אוהבת לאסוף מילים ומציאות , בעלי חיים (ולא…

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

19 תגובות:

  1. מאת איריס ארגמן:

    תמר,
    האיור מקסים!

  2. מאת נדב:

    יש בשיר הזה הרבה מעבר לשיר ילדים, בגלל ההבחנה הדקה שבו. בכלל, כל כך הרבה שירה יש ביומיום המקיף אותנו, עד שאיננו רואים אותה. הרי דוד גרוסמן כתב את שירת הסטיקר, ומדוע לא אלך כעת להסתובב ברחוב אורבני סואן, כדי לכתוב את "שירת המודעות"?

  3. מאת נעה סמלסון:

    יפה יפה.

  4. מאת עינת:

    הרעיון נפלא, אבל זהו שיר ילדים לילדים שסיימו את הבגרות בספרות. האיור משגע!
    בכלל חשבתי שלוח המודעות מת מזמן. אולי בתל אביב עוד יש לו קצת חיים.

  5. מאת איריס ארגמן:

    עינת,
    תודה על התגובה, העלית צחוק וחיוך על שפתיי. לוח מודעות קיים בכל עיר וכמעט בכל ישוב. למרבה הפלא, הוא עדיין נמצא.

  6. מאת עינת:

    אז זהו…במושב שאני גרה בו, לוח המודעות מזכיר גודלו של לוח שעם במשרד. לא ממש אטרקטיבי ואני לא בטוחה שילדים בכלל זוכים להגיע אליו בגובה. תמיד אמרתי שבעיר הרבה יותר מעניין…

  7. מאת madmi:

    איזה יופי. איריס, את מצליחה ליצור הפתעות בתוך השירים כל פעם מחדש וזה כיף!

  8. מאת טלי:

    יופי של רעיון! אני בטוחה שעכשיו אשתעשע בו במחשבתי בפעם הבאה שאראה מקבץ של כמה מודעות…:-)

  9. מאת אילת:

    כמה פשטות וכמה קסם.. ואיך כל השיר הזה מצליח לקבל חיים אצלי בדמיון… תודה איריס!

  10. מאת טלי מנשס:

    הטור נהדר כרגיל…

  11. סליחה, אבל כל הזכויות שמורות לפצפונת במספרה:

    "ועכשיו החלה, לשם שינוי, לקרוא בקול רם את המודעות התלויות בחנות. מדי פעם גם בלבלה בכוונה את הכתוב. 'השתמשו בחומר המיוחד לתספורות … אנחנו מנקים את היבלות לפני שאנחנו מסירים אותן, אין מטרד גדול יותר מסכיני גילוח, הימנעו מאבנית בשיניים.' היא קראה את הכל בקול כל כך משועמם, כאילו היא קוראת שירה."

    אצל פצפונת אמנם, זה יותר שיר דאדא מאשר פנטזיה…

  12. מאת איריס זילברמן:

    מקסים כמו תמיד….
    דרך הכתיבה שלך אפשר לציר את המילים ולחוש את התמונה…
    אני גם אוהבת לקרוא מודעות בלוח הודעות, אפשר למצוא שם טקסטים הזויים לחלוטין.

  13. מאת איריס:

    מרית,
    לא הבנתי מדוע כל הזכויות שמורות לפצפונת ואנטון.מה הקשר בין ילד הקורא מודעות לבין פצפונת שקוראת מודעות בחנות.
    רבות מילים נשפכו וזרמו על כל נושא שבעולם …
    ותודה על האיזכור היפה.

  14. איריס, זה יצא יותר תוקפני ממה שהתכוונתי. פצפונת היא משורש נשמתי http://wp.me/pSKif-fDg ואני קצת קנאית לזכויות שלה, כולל זכות ראשונים על ערבוב מודעות… אבל את צודקת שאין חדש תחת שמש, ובעוד שפצפונת נהנית מהשטות והניהיליזם, שלך מנסה לארוג הכל לשלמות אחת. וזה באמת הבדל של שמים וארץ.

  15. מאת איריס:

    תודה מרית, הכל בסדר. שמחה תמיד לקרוא אותך!

  16. מאת ינאי זלצר:

    מקסים

  17. אהבתי את תחושת ה'מעגליות' והמחזוריות שנוצרת בשיר-סיפור:
    בתחילה- מתערבבים צבעי השקיעה. לקראת סיום השיר- מתערבבות המילים שעל לוח המודעות. בנוסף, ישנה ההסתובבות 'מסביב ללוח' שמגבירה את התחושה.
    וכשנסגר מעגל היום שהתחיל בשקיעה והסתיים בחשיכה, וכשמסתיים ה'מסע' בחזרה לבית ממנו יצא, נסגר גם השיר היפה.

  18. מאת איריס ארגמן:

    תודה דפנה על תגובתך היפה והעדינה

  19. מאת ליבי:

    איזה יופי!

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.