2 ספרות

טקסט דידקטי, טקסט אמנותי ומה שביניהם / גלית חזק

הצצה לתהליך היצירה של הסדרה "אני קורא"

נובמבר 5, 2014  

עורך שעבר על הטקסטים בשלב כלשהו אמר לי, "הרעיון טוב, זו נישה כמעט ריקה, אבל הטקסטים לא תופסים. תנסי לתמצת אגדות או משלים". אז זהו, אחת התובנות הכי חשובות שהיו לי לאורך הדרך הייתה שאת זה לא ניתן לעשות בתנועות מוגבלות ושמונה משפטים! מה שיישאר בסוף התמצות יהיה טקסט חסר ערך; כמו חליפה ענקית שמנסים להלביש לאיש קטן ורזה. מה כן יכול לעבוד? חליפה זעירה, הדוקה, סיפור מאוד-מאוד קטן, עלילה פשוטה, על דמות אחת ברגע אחד. סיפור כזה יכול לעבור בצורה אמתית ומשכנעת.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

2 תגובות:

  1. שהם סמיט הגיב:

    בביתנו נחלה הסדרה המשובבת הצלחה ע-צו-מה!
    לא רק בת השש (דאז) אלא גם אחיה, נער בן שלוש-עשרה , מצא בספרונים שלל רב. הוא נהג לקרוא אותם בקול, קריאה תיאטרלית.
    אכן, יש פה הישג גדול של התמודדות עם מגבלות ושימוש ביצירתיות ובהומור.
    גם מן ההיבט של תקינות מגדרית הסידרה מוצלחת, ובאיור – באפיון הדמויות.
    זהו מיזם מרגש המוכיח שניתן להפיח רוח חיים גם בטקסטים דידקטיים.
    בראוו!

  2. שהם סמיט הגיב:

    אופס, התגובה ברחה לפני שהספקתי להזכיר את סדרת המכשפות הנפלאה של רונית חכם ואורה איל שהייתה החלוצה בתחום זה.

כתיבת תגובה