6 ספרות

טקסט מתחמק / יותם שווימר

רשימת ביקורת על ספרה של נורית זרחי, "התרנגולת שהלכה אחורה"

מאי 31, 2012  

הנטייה לקטלג ספרי ילדים על פי הנושא בהם הם עוסקים, מטעמי נוחות וסדר (של המבוגרים, כמובן), היא תופעה שכיחה למדי. אולם טקסט ספרותי טוב מעורר קריאות שונות, ומתחמק מהרצון של הקוראים לתחום אותו בהגדרות ספציפיות כ"טקסט שמדבר על…" ספריה של נורית זרחי הם דוגמא מצוינת לטקסטים ספרותיים מתחמקים. בין אם הם אניגמאטיים ובין אם הם ברורים למדי, הפרשנות אותם תהא מגוונת, ויהיה קשה להצביע על תמה אחת ויחידה בה עוסקת זרחי בספר זה או אחר.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

6 תגובות:

  1. לי עברון-ועקנין הגיב:

    "את זה שאם היה לי"!!!
    זו הגאונות של זרחי. אין עוד מישהו שמסוגל לכתוב משפט כזה.
    ותודה יותם על ביקורת מרתקת, מאוד אהבתי את המחשבה הזאת על טקסט מתחמק.

  2. מאירה פירון הגיב:

    נהדר.

  3. ערן שחר הגיב:

    באמת ספר מיוחד וחד פעמי. טרם הקראתי לילדים אבל אותי הוא כבר שבה.
    מאד אהבתי את הדברים הקטנים באיורים: את דוגמת השמלה של התרנגולת שעליה מצויירות ביצי עין, את העובדה שבכפולה שבה בעל הבית קורא לתרנגולת "שלום סופיה" (שיותם היטיב להצביע על מדרש השם: חכמה) מופיע השלט "דע את עצמך" שהיה תלוי במקדש האורקל מדלפי ומאוחר יותר מעל שער האקדמיה של אפלטון (ומאוחר הרבה יותר בביתה של האורקל ב"מטריקס"). אגב, בכפולה זו נראה שבעל הבית עומד לאכול את ארוחת הבוקר שלו שמורכבת מביצה קשה, כך שייתכן שלא רק מפני הנביחות נסוגה התרנגולת. בכפולה אחרת אהבתי את לוחיות הרישוי של המכוניות: http://www.ofot, אהבתי את הגרפיטי ברוח המחאה החברתית של הקיץ ההוא, על הביצה שאליה נכנסת התרנגולת בסוף הספר: "ב זה בית", אהבתי שמצוייר שם גלובוס שנראה הפוך ממה שמקובל לראות בד"כ (או שזה רק נדמה לי…), אהבתי את האופן שבו מאורגנת כותרת הספר על הכריכה.
    מחר בלילה נקרא שלושה ספרים: כל אחד מהילדים יבחר את הסיפור התורן שלו, ואני אכיר להם את הספר היפה הזה.

  4. תמר הוכשטטר הגיב:

    נדמה שהתרנגולת לא רק מוכשרת לבצע את תהליך האנליזה על עצמה בעצמה, היא גם אינה מעוניינת בכל הפרעה בתהליך הזה. הילדה כמעט נדחפת לסיפור על ידי האיורים ונתינת עצה רפה מפעם לפעם בטקסט, אך בטחונה של התרנגולת ברזי ההליכה אחורה (כפי שניתוח יותם: האנליזה) לא מותיר מקום לתהיות. במידה מסוימת נדמה לי הדבר כהערה על החברה הטיפולית שהפכנו מאז שלטונו של פרויד במאה ה-20 וגם על היחידים רבי הידע שיודעים לספק לעצמם גם את הטראומה וגם את הטיפול בה ולא מתחייבים לומר מה היה קודם, הטראומה או הטיפול, הביצה או התרנגולת.

  5. נגה הגיב:

    קראתי אותו ונשביתי בקסמו. אהבתי במיוחד את הנפילה לבור והאמירה "כבר נפלתי בור הזה אז אני יודעת שיש כאן סולם" שמבטאת גם את החזרה אחורה לרגע המשבר אבל גם את הנביטה של יכולת השליטה והתיקון. ראיתי בסיפור משל עמוק מאוד על הפאשרות לתקן, להתחיל מחדש, לקבל הזדמנות נוספת.
    וכל זה עם ההומור, החדות והכתיבה המושחזת של זרחי.
    ספר נהדר ונדיר.
    תודה יותם על הביקורת החכמה.

  6. יותם שווימר הגיב:

    תודה לכולם על התוספות המעשירות.
    תמר – לא חשבתי על כך, זה ניתוח מעניין מאוד. בעיקר מוצלחת בעיני האבחנה שמקשרת בין תמת הביצה והתרנגולת לטראומה והטיפול. זאת כיוון שקל מאוד לייחס את הממרה השגורה למהלך הסיפורי שמתאר תרנגולת שחוזרת אחורה עד שמגיעה לביצה. אבל הרי זרחי לא כותבת על המובן מאליו, כי אין זה מעניין כלל. לפיכך, הקשר שטווית משכנע מאוד, לדעתי.

כתיבת תגובה