1 ספרות

ילדי בית העץ / רן כהן-אהרונוב

בלעדי - פרסום פרק ראשון מתוך "ילדי בית העץ"

יולי 8, 2016  

"ילדי בית העץ" הוא פרויקט המשלב ספר, אותו כתב רן כהן-אהרונוב ואייר יניב שמעוני, ואלבום מוזיקלי עליו אחראים האחים רן ויאיא אהרונוב ומשתתפים בו זמרות וזמרים כמו קרולינה ואברהם טל. הסיפור "ילדי בית העץ" עוקב אחר מעלליהם של שלושה חברים המשחקים וחולמים בבית העץ שלהם. אך כאשר העץ עומד בסכנה נוכח בניית שכונה חדשה, הם יוצאים למאבק להצילו. 

הספר ראה אור לאחרונה בהוצאת "התו השמיני", ואנו שמחים להציג בפניכם את הפרק הראשון של הספר.

עטיפת הספר (יח"צ)

עטיפת הספר (יח"צ)

פֶּרֶק א

בֵּית-הָעֵץ

מַאיָה שָׁמְעָה אֶת יוֹאָב וְעֵרָן מִתְקָרְבִים וְנִגְּבָה אֶת שְׁאֵרִית הַדְּמָעוֹת מִלְּחָיֶיהָ. מַמָּשׁ לֹא בָּא לָהּ שֶׁהַחֲבֵרִים שֶׁלָּהּ יַעֲשׂוּ מִזֶּה עִנְיָן.

חֲצִי שָׁעָה קֹדֶם לָכֵן הִיא חָזְרָה עִם הַהוֹרִים מִבֵּית-הַסֵּפֶר. שׁוּב הָיְתָה אֲסֵפַת הוֹרִים, וְשׁוּב הַמּוֹרָה אוֹרְנָה הִתְלוֹנְנָה שֶׁמַּאיָה לֹא עוֹשָׂה שִׁעוּרִים וּ"מַפְרִיעָה לַמַּהֲלָךְ הַתַּקִּין שֶׁל הַשִּׁעוּר". הַקּוֹל הַמְּעַצְבֵּן שֶׁל אוֹרְנָה הַמּוֹרָה עֲדַיִן הִדְהֵד בְּרֹאשָׁהּ.

בְּאֵיזֶשֶׁהוּ שָׁלָב בַּשִּׂיחָה הִפְסִיקָה מַאיָה לְהַקְשִׁיב, וְכָל מָה שֶׁשָּׁמְעָה הָיָה אֶת הַטִּרְטוּר שֶׁל הַמַּזְגָן הַיָּשָׁן בַּכִּתָּה. כָּכָה גַּם קוֹרֶה לָהּ בַּשִּׁעוּרִים, וְאָז נוֹפֵל עָלֶיהָ הַשִּׁעֲמוּם, וְהִיא מַרְגִּישָׁה שֶׁתֶּכֶף תֵּרָדֵם, וְהַיָּדַיִם שֶׁלָּהּ מַתְחִילוֹת לְתוֹפֵף מֵעַצְמָן עַל הַשֻּׁלְחָן…

בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה קִבְּלָה כַּמּוּבָן שְׁטִיפָה מֵהַהוֹרִים: "מָה יִהְיֶה, מַאיָה? מָתַי נִשְׁמַע מֵהַמּוֹרָה דְּבָרִים טוֹבִים עָלַיִךְ? מָתַי תִּהְיִי קְצָת כְּמוֹ אֲחוֹתֵךְ?"

מַאיָה חָשְׁבָה שֶׁכְּבָר הִתְרַגְּלָה לְשִׂיחוֹת הָ"עִידוּד" הָאֵלּוּ שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ, אֲבָל הַדְּמָעוֹת שֶׁהֵחֵלּוּ לִזְלֹג מֵעַצְמָן הוֹכִיחוּ לָהּ אַחֶרֶת.

"לוּקָה, שֶׁקֶט!"

לוּקָה, הַכַּלְבָּה הָאֲהוּבָה שֶׁלָּהּ, נָעָה מִצַּד לְצַד בְּהִתְרַגְּשׁוּת וּזְנָבָהּ תּוֹפֵף עַל רִצְפַּת בֵּית-הָעֵץ. עֵרָן וְיוֹאָב טִפְּסוּ בַּסֻּלָּם מַעְלָה. כְּשֶׁכְּבָר הִתְקָרְבוּ לַשְּׁלַבִּים הָאַחֲרוֹנִים בַּסֻּלָּם לֹא יָכְלָה לוּקָה לַעֲצֹר בְּעַצְמָהּ, וּלְתִיפוּף זְנָבָהּ נוֹסְפוּ גַּם נְבִיחוֹת צְרוּדוֹת.

אַבָּא שֶׁל עֵרָן בָּנָה אֶת בֵּית-הָעֵץ עוֹד כְּשֶׁהָיוּ בְּגַן חוֹבָה. וּמֵאָז זֶה הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, שֶׁל יוֹאָב וְשֶׁל עֵרָן וְשֶׁלָּהּ.

דֶּלֶת הָעֵץ הַחוֹרֶקֶת הִתְרוֹמְמָה בְּמֶרְכַּז רִצְפַּת הַבַּיִת, וְרֹאשׁ עִם בְּלוֹרִית שֵׂעָר צְהַבְהַבָּה הוֹפִיעָה בַּפֶּתַח..

"הַי, מַאיָה," אָמַר יוֹאָב.

"הַי," עָנְתָה מַאיָה, "אֵיפֹה עֵרָן?"

"הוּא כְּבָר עוֹלֶה. הַכֹּל בְּסֵדֶר?" שָׁאַל יוֹאָב. הוּא שָׂם לֵב שֶׁהָעֵינַיִם שֶׁל מַאיָה אֲדֻמּוֹת. הֵם חֲבֵרִים כְּבָר חָמֵשׁ שָׁנִים, וְהוּא מַכִּיר אֶת מַאיָה מַמָּשׁ טוֹב וְיוֹדֵעַ כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ קוֹרֶה לָהּ.

"עֲזֹב, עִנְיְנֵי בֵּית-סֵפֶר וְהוֹרִים מְעַצְבְּנִים, שׁוּם דָּבָר חָדָשׁ," נִפְנְפָה אוֹתוֹ מַאיָה בְּקוֹל קְצָת מְיֹאָשׁ.

"אַי, מִי הַדָּפוּק…" נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת מִלְּמַטָּה.

יוֹאָב וּמַאיָה הֵצִיצוּ מִפֶּתַח הַכְּנִיסָה וְרָאוּ אֶת עֵרָן שׁוֹכֵב עַל הָרִצְפָּה וּמַחְזִיק בְּיָדוֹ חֲתִיכַת קֶרֶשׁ-בִּנְיָן שָׁבוּר שֶׁהָיָה שָׁלָב שֶׁל הַסֻּלָּם.

"אַתָּה בְּסֵדֶר?" שָׁאֲלָה מַאיָה בִּדְאָגָה.

"כֵּן, אֲנִי חוֹשֵׁב. קִבַּלְתִּי מַכָּה קְטַנָּה בַּגַּב," הוּא עָנָה. "נִרְאֶה לִי שֶׁמִּישֶׁהוּ חִבֵּל לָנוּ בַּסֻּלָּם."

"מָה פִּתְאוֹם, אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ עַל בֵּית-הָעֵץ שֶׁלָּנוּ," עָנְתָה מַאיָה בְּתַקִּיפוּת.

"אַחֲרֵי שֶׁאַבָּא שֶׁלָּךְ הָיָה פֹּה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה הוּא הִבְטִיחַ שֶׁיָּבוֹא לְחַזֵּק אֶת הַסֻּלָּם," אָמַר יוֹאָב.

"נוּ, בְּסֵדֶר, אַתָּה הֲרֵי יוֹדֵעַ שֶׁמֵּאָז שֶׁנּוֹלְדָה לוֹ הַתִּינֹקֶת הַחֲדָשָׁה הוּא נֶעֱלַם," אָמַר עֵרָן בְּעַצְבָּנוּת וְהֵחֵל לָקוּם וּלְנַעֵר מֵעַצְמוֹ אֶת הֶעָלִים וּקְלִפּוֹת הַבַּלּוּטִים שֶׁל הָאַלּוֹן שֶׁעָלָיו נִבְנָה בֵּית-הָעֵץ. "טוֹב, יָא מְעַצְבְּנִים, תּוֹרִידוּ לִי בַּסַּל שֶׁל לוּקָה פַּטִּישׁ וּמַסְמְרִים וַאֲנִי אֲנַסֶּה לְתַקֵּן אֶת הַסֻּלָּם."

מַאיָה הֵחֵלָּה לְחַפֵּשׂ בְּמִזְוֶדֶת הַהַפְתָּעוֹת שֶׁלָּהּ. הָיוּ שָׁם מַצְפֵּן יָשָׁן, חֶבֶל עָבֶה, זוּג מַכְשִׁירֵי-קֶשֶׁר, קוֹרֵא-תְּדָרִים וְעוֹד כָּל מִינֵי סוֹלְלוֹת, חוּטֵי חַשְׁמַל וּמִינֵי אֲבִיזָרִים. "הִנֵּה, מָצָאתִי!" הִיא קָרְאָה בְּשִׂמְחָה.

יוֹאָב שִׁלְשֵׁל אֶת הַסַּל שֶׁל לוּקָה לְמַטָּה וּבְתוֹכוֹ פַּטִּישׁ וּמַסְמְרִים קְצָת עֲקֻמִּים, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאוֹתָהּ פַּעַם שֶׁהֵם מָצְאוּ כַּמָּה דְּלָתוֹת שֶׁל אֲרוֹן מִטְבָּח יָשָׁן זְרוּקוֹת בַּכְּנִיסָה לַבִּנְיָן שֶׁלָּהֶם, וּמַאיָה הִצִּיעָה שֶׁיִּבְנוּ מֵהֶן שֻׁלְחָן לְבֵית-הָעֵץ. כָּל כַּמָּה זְמַן הֵם מוֹסִיפִים מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ לַבַּיִת, וְהַדָּבָר הָאַחֲרוֹן הָיָה הַשֻּׁלְחָן הַיָּרֹק שֶׁעוֹמֵד עַכְשָׁו בִּמְלוֹא הֲדָרוֹ בַּמֶּרְכָּז.

עֵרָן סִיֵּם לְתַקֵּן אֶת הַסֻּלָּם. "יֵשׁ לְךָ יְדֵי זָהָב," מַאיָה אוֹמֶרֶת לוֹ תָּמִיד, וְהוּא שָׂמֵחַ לִשְׁמֹעַ וּמַסְמִיק בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ.

"נוּ, אֵיךְ יָצָא?" שָׁאֲלָה מַאיָה אַחֲרֵי שֶׁטִּפֵּס לְמַעְלָה.

"בְּסֵדֶר, אֲבָל אֲנִי עֲדַיִן בָּטוּחַ שֶׁמִּישֶׁהוּ הָיָה כָּאן," סִנֵּן עֵרָן.

"הֵי, יוֹאָב, נִזְכַּרְתִּי – אֵיךְ הָיְתָה תַּחֲרוּת הַשְּׂחִיָּה?" שָׁאֲלָה מַאיָה.

"אָה, לֹא מַשֶּׁהוּ, הִגַּעְתִּי בְּמָקוֹם חֲמִישִׁי ," הוּא עָנָה.

"טוֹב, לְפָחוֹת לֹא מָקוֹם אַחֲרוֹן. הֲכִי בָּאסָה זֶה לִהְיוֹת אַחֲרוֹן," אָמַר עֵרָן. "אֲנִי הֲכִי שׂוֹנֵא כְּשֶׁבּוֹחֲרִים קְבוּצוֹת בַּכַּדּוּרְסַל. בִּגְלַל שֶׁאֲנִי נָמוּךְ בּוֹחֲרִים אוֹתִי אַחֲרוֹן," הוּא הִמְשִׁיךְ.

"וּבַגִּיטָרָה אַתָּה תָּמִיד רִאשׁוֹן," נִסְּתָה מַאיָה לְנַחֵם אוֹתוֹ בְּחִיּוּךְ. "כָּכָה זֶה בַּחַיִּים: פַּעַם אַתָּה בַּנֹּמֶךְ וּפַעַם בַּגֹּבַהּ," הוֹסִיפָה בְּעוֹדָהּ מְנַסָּה לְהָזִיז אֶת הָאַרְגָּז הַכָּבֵד.

עֵרָן וְיוֹאָב הַמְּשָׁעֳשָׁעִים כְּבָר הָיוּ שְׁקוּעִים בְּרִקּוּד, עוֹלִים עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת כְּשֶׁיּוֹאָב מְמַלְמֵל: "פַּעַם בַּגֹּבַהּ", וְיוֹרְדִים בְּכִיפוּף בִּרְכַּיִם כְּשֶׁעֵרָן לוֹחֵשׁ: "וּפַעַם לַנֹּמֶךְ!"

"הָלוֹ-הָלוֹ, כַּדּוּר הָאָרֶץ לִמְעוֹפְפֵי הַגָּלַקְסְיָה: מִישֶׁהוּ מוּכָן לַעֲזֹר לִי לְהָזִיז אֶת הָאַרְגָּז לַפִּנָּה?! הוּא תָּקוּעַ בָּאֶמְצַע וּמַמָּשׁ מַפְרִיעַ," בִּקְּשָׁה מַאיָה.

יוֹאָב וְעֵרָן הִפְסִיקוּ לִרְקֹד. כָּל אֶחָד מֵהֶם תָּפַס קָצֶה שֶׁל אַרְגָּז, וְיַחַד הֵרִימוּ הַשְּׁלוֹשָׁה אוֹתוֹ

לְפֶתַע הִנִּיחַ עֵרָן אֶת הָאַרְגָּז" וְקָרָא בְּהַפְתָּעָה: "הֵי, מָה זֶה?" וְהִצְבִּיעַ עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁבִּצְבֵּץ מִתַּחַת לַקָּצֶה שֶׁל הַשָּׁטִיחַ הָאָדֹם.

כתיבת תגובה

תגובה אחת:

  1. לי מרגלית הגיב:

    קצת "קוקוריקו" שאף אחד לפני לא כתב לזה תגובה..
    אז הנה: זה מושלם!
    לא! זה PERFEKT!
    לא ולא! זה PERFEKTO!

כתיבת תגובה