10 ספרות

כמו דרקון בחנות חרסינה / ליאור גרנות

קריאה פסיכולוגית בספר "דרקון –אין דבר כזה" מאת ג'ק קנט

יולי 4, 2012  

הסיפור הזה הוא, כמובן, סיפור על תשומת לב: כאשר בילי מלטף לדרקון את הראש – הדרקון מכשכש בזנב לאות שמחה, וכאשר מתעלמים מקיומו הוא גדל וגדל עד שאי אפשר שלא לשים לב אליו. אבל בעיני, הסיפור הזה מדבר על דבר עמוק הרבה יותר מכך: הוא מנכיח את הצורך העמוק והראשוני שנמצא מאחורי הכמיהה לתשומת לב: הצורך הראשוני בנראוּת. והוא עוסק בהכחשה; ומתאר את התהליך שמתרחש כאשר במקום לראות ולהתבונן –מוחקים ומעלימים.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

10 תגובות:

  1. יופי של ביקורת, שמנו לכם קישור בעמוד הספר באתר שלנו
    http://www.pjisrael.org/book.aspx?id=45

  2. מאת ליאת:

    מאמר מרתק. עושה חשק ללמוד ביבלותרפיה.
    כן ירבו כמוהו.
    תודה

  3. מאת אביגיל:

    נהנתי מאוד לקרוא את דברייך היפים, וגם הסכמתי מאוד עם הפרשנות. חשבתי להוסיף או לחדד משהו קטן בניחוח קלייניאני. על פי קריאה זו, הילד בסיפור מפצל את חלקיו ה"דרקוניים".הוא מוציא אותם מקירבו ומשליך אותם על הדרקון. האם שמסרבת להכיל/לשרוד את חלקיו הדרקוניים של בנה, מכירה רק בבנה ה"טוב" ומכחישה את קיומו של הדרקון ההרסני וה"רע". הילד מתעקש שאימו תכיר בדרקון (שבו) ותאהב אותו למרותו. בסופו של דבר, המציאות (הבדיונית) מאלצת את האם לערוך אינטגרציה, ולהכיר בדרקון. רק אז הוא יכול לקטון.
    מניסיוני כביבליותרפיסטית ועוד יותר – כאם לשלוש בנות, למדתי שהדרך היחידה להקטין דרקונים היא להכיר בהם וללטף אותם.

  4. תודה רבה, ליאת וספריית פיז'מה, על התגובות מחממות הלב. אביגיל – תודה! אני מאד מסכימה עם הקריאה הקלייניאנית שאת מציעה, שמחזקת אף יותר את זה שהדרך היחידה להקטין את הדרקון היא באמת ללטף אותו ולהכיר לא רק בחלקים ה"טובים" והמרַצים אלא גם באלו התוקפניים. ובאמת, כמו שאת כותבת, רק ברגע שהאם (או ההורה, או הזולת המטפל) יכול לשרוד גם את החלקים ה"דרקוניים" – הילד יכול לשאת אותם בנפשו ואז מימדיהם מקבלים פרופורציה אחרת. תודה על התוספת הזאת :-)

  5. מאת דינה:

    תודה על הרשימה המצוינת. גם אני חושבת שהדרקון הוא מטאפורה לדברים מפחידים, אם כי לא עלה על דעתי לקשר אותו לפחדיה של האם, גם אלה שאינם קשורים לבילי. זה מעניין מאוד! לדעתי, אחד הדברים היפים בספר הוא שהפחדים, מהם מתעלמת האם, נשארים עד סופו של הספר פחדים מופשטים בלי לפרש אותם ולקרוא בשמם. דווקא משום כך הספר פתוח לכל פירוש או תחושה של הילד המקשיב לסיפור. זאת אחת הסיבות לאיכותו של הספר.

  6. תודה לך דינה. אני מסכימה אתך שהמופשטות היא עוד אחת מהאיכויות של הספר היפה הזה.

  7. מאת מיכל פז-קלפ:

    ניתוח מרתק. כיף למצוא התייחסות רעננה ליצירה ותיקה כ"כ.

  8. […] ומתבדה בקול ענות חלושה בסוף הסיפור. ליאור גרנות, ברשימתה, מבארת את סיבת גדילתו של הדרקון בתוך הבית, כמטאפורה […]

  9. מאת רבקה כהן:

    מאוד אוהבת את הניתוח, זה ספר שהשתמשתי בו הרבה בגיל הרך של בני, דווקא בעבודה איתו.

  10. תודה רבה רבקה.
    מעניין לשמוע כיצד השתמשת בספר עם בנך, אם תרצי לשתף כמובן (כאן או במייל פרטי).

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.