12 איור

כשמציירים אותיות / ערן שחר

רשימת געגועים לאיניציאלים

מאי 30, 2013  

כשלושים שנים עברו מאז, אך הזיכרון חי בי לגמרי: כיצד שכבתי במיטתי כשעל ברכי הכפופות תחת השמיכה נשען הספר "סיפורי התנ"ך עם ציורים צבעוניים". מעבר לסיפורי המקרא שהִלְכוּ עלי קסם, מעבר לאיורים מלאי החיוּת בצבעוניותם העזה, מעבר לאלה היה שם עוד משהו – היו האותיות עצמן שצייר פ. שרגני: האותיות הגדולות המצוירות שפתחו פרק. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. מדוע בעצם האיניציאלים כמעט שנכחדו מספרות הילדים והנוער? האם משיקולים כלכליים ורצון לחסוך בהוצאות איור? האם מתוך תפיסה אסתטית שמושכת לקו מודרני יותר? האם האיניציאלים נתפסים היום כאסתטיקה אנכרוניסטית? האם למגבלות טכניות של פרופורציות בין האיניציאל המנוקד לשאר אותיות השורה יש יד בדבר?

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

12 תגובות:

  1. איריס קובליו הגיב:

    מרתק ממש!
    בא לי לקרוא גם את הכל הטקסט שאחרי האותיות הפותחות.
    תמיד הייתי מכושפת מאותיות. לכל אות בנפרד היה צבע וצליל וכילדה לא נרדמתי שעות בגלל ההקשבה לאותיות.
    הציורים המתחבאים באותיות שהבאת- משהו נפלא לפתוח בו את סוף השבוע.

  2. איזה כיף של רשימה בשבילי ובשביל פֶטיש האותיות שלי. זה תמיד הקסים אותי שפונט תורגם לגופן, מלשון גוף. כמו שכתב חזי לסקלי:

    כשהמילה תהפוך לגוף
    והגוף יפתח את פיו
    ויאמר את המילה שממנה
    נוצר –
    אחבק את הגוף הזה
    ואלין אותו לצדי.

    והנה אמן אותיות נהדר שהוא גם חלק מהמיתולוגיה המשפחתית שלי http://wp.me/pSKif-jqb

  3. ודרך אגב, הרשומה הזאת היא אחותה של רשומת הברקודים המלבבת שלך. מן האחרית אל הראשית.
    לינק רשמי בגוף הפוסט או בתחתיתו מתבקש.

  4. ערן שחר הגיב:

    מצחיק. לא חשבתי על זה…
    הנה קישור לרשימה ההיא: http://ha-pinkas.co.il/?p=11735
    אם אעשה מזה סדרה אז הרשימה הבאה בתור היא רשימה על פורזצים…

  5. פורזצים זה פלא בפני עצמו, זה סוג של חימום וטאפט נשגב.
    וזה קצת שונה מהשניים האחרים, שבהם יש סימנים שמפסיקים להיות שקופים והופכים לנושא ולמשחק.

  6. רנרט הגיב:

    נמסתי.

  7. רימונה כהן הגיב:

    נהניתי עד מאד

  8. חגי ברקת הגיב:

    ערן, אין עליך! רשימה אדירה ומחממת לב.
    כן, אנא המשך עם רשימות על וינייטות ופורזצים ועוד מהסוג הזה (סימניות?)
    ובסוף להוציא מכל הרשימות ספר זה רעיון בכלל לא רע.

  9. גיא גרניט הגיב:

    כל המחמאות כבר נאמרו, ומוצדקות, אכן מרתק

    מה אפשר להוסיף? אולי שגם באינטרנט יש לעיתים איניציאלים טקסטואליים,
    אבל אולי דווקא באתר "הפנקס" יכול להשתלב איניציאל מאויר בפתח הרשימות 🙂

  10. אלישבע הגיב:

    שבת שלום ערן!
    באמת כתבה מאלפת, קראתי אותה בהנאה מלאה. עוררת בי זכרונות, רגשות, וגם רעיונות: כבר לפני כארבע שנים התבקשתי לאייר ספור. רציתי מאוד אבל לא מצאתי את הרעיון ההולם. זה ספור על ילדה שעומדת לעלות לכתה א' וחוששת ושואלת חיות שונות ואנשים וכל אחד מספר לה משהו אחר (מנקודת ראותו). בינתיים נולדו לילדה כבר אח וגם אחות צעירים והאח כבר בו חמש. עכשיו, נתת לי רעיון לאייר את האותיות הראשיות בהתאם לספור. זה נראה לי מאוד קוהרנטי לנושא. למרות שהכל כתוב באותיות. ואני גם אנסה למצוא את הספר של אליק מישורי ועוד כמה.
    תודה!
    אלישבע

  11. ליאורה גרוסמן הגיב:

    קודם כל – וואו, תודה. שלושה איניציאלים שלי בכתבה אחת! האמת היא שאני חולת איניציאלים, מכיוון שאני חניכה נאמנה של מורי הגדול איוון ביליבין, ושנית משום שאני אוהבת אותיות. בספר "גם ביום וגם בלילה" רציתי לעשות איניציאל בכל דף (קובי החזיק אותי חזק, אבל הרשה לי לעשות עיטורים בקצה הדפים, ואת המילים "עד ש…" ו"סוף"). האיניציאלים הולכים ונעלמים כחלק מאיור שנחשב היום למיושן. אני מתחייבת, בתור ענתיקה בעצמי, להמשיך ולדחוף אותן לכל פינה אפשרית.

כתיבת תגובה