3 ספרות

מחווה לבבליותרפיסטית הראשונה / לי עברון

רשימת ביקורת על ספרו של יחיעם פדן, "לילות קסומים"

ינואר 8, 2017  

הרגע הזכור לי כמרגש מכול ב"אלף לילה ולילה" היה זה שבו התחוור לי ששהרזאד הייתה בעצם הביבליותרפיסטית הראשונה. המסגרת מוּכֶּרת: הסולטן, שאשתו הקודמת בגדה בו, מתכוון להרוג את כלתו הטרייה אחרי ליל הכלולות, אבל שהרזאד החכמה מתחילה לספר לו סיפורים בהמשכים. סיפורים יכולים להציל, כשם ספר העיון הנפלא של מרית בן ישראל, אבל לא רק בקניית יום ועוד יום (אי אפשר להרוג את המספרת באמצע הסיפור המותח) אלא במובן עמוק יותר: שהרזאד שוזרת בסיפורים את הנושא הרודף את הסולטאן, בגידה, והסיפורים שלה מאפשרים לו לעבד את הטראומה.

בספרו של יחיעם פדן "לילות קסומים", המסגרת דומה וגם שונה מאוד. זהור סין, נסיכת איספדאן, נחטפה בינקותה (להגנתה שלה) בידי המינקת שלה וחייתה במגדל מבודד, כמו רפונזל. כשמת אביה מוחזרת זהור סין לארמון לתבוע את המלוכה, ושאה ריזה הצעיר מובא אליה כדי שיתחתן איתה, יעבר אותה, ואחרי שיובטח יורש לממלכת איספדאן, בכוונתה של המינקת להרוג אותו.

עטיפת הספר (יח"צ)

עטיפת הספר (יח"צ)

כמו שהרזאד, שאה ריזה קונה לו זמן באמצעות סיפורים בהמשכים, אבל מטרת העומק שלהם שונה. קודם כול, לא זהור סין היא שרוצה להרוג אותו, להפך, היא מחפשת דרכים לסכל את רוע הגזרה; חוץ מזה, זהור סין אינה יודעת כמעט דבר על העולם האמיתי שבחוץ, ולו הייתי אני הביבליותרפיסטית שלה, לא הייתי מספרת לה דווקא על דרקונים ועל ג'ינים אלא על עניינים יומיומיים, שבשבילה הם מסתוריים לא פחות.

ההיפוך המגדרי שיצר יחיעם פדן בולט לא רק בסיפור המסגרת אלא גם באגדות עצמן, שחיבר לפי מוטיבים מאגדות קיימות: הגיבורות הן בדרך כלל ילדות ונערות. עלי אל-דין, אלדין הזכור לטוב, אינו אלא עליה אל-דין המחופשת לנער. את שלוש שערות הזהב של הענק יוצאת להביא נערה, ולא נער: זוהי נסיכה, שאביה הטיל על מחזרה את המשימה הבלתי אפשרית הזאת ואף כלא אותו כדי לוודא שלא יצליח בה. הסצנה המקסימה ביותר בספר, לטעמי, היא זו שבה מגיעה הנסיכה לביתו של הענק ופותחת לה את הדלת בתו, ילדה כמוה אבל ענקית; אחוות הילדות שנוצרת ביניהן מיד למרות הבדלי הגודל הזכירה לי את המפגש של אריאטי עם הילד עצום-הממדים ב"הלקחנים" של מרי נורטון.

איור מתוך הספר

איור מתוך הספר

במשך הלילות הקסומים גם זהור סין מתחילה לספר, ובסופו של דבר, כשהיא וריזה צריכים להיחלץ ממצבם הסבוך והמסוכן, הם עושים זאת מתוך שיתוף פעולה שוויוני. הסיום המפתיע, שלא אחשוף כאן, מצביע על אופן אחר, פחות נפשי ותהומי, שבו סיפורים יכולים להציל.

העברית של יחיעם פדן עשירה ונהדרת, והסיפורים הנשזרים זה בזה קולחים ומרתקים בדרך כלל, בין שהקוראת עוקבת אחרי מוטיבים מוכרים ובין שהיא מלקטת את ההמצאות החדשות. האיורים יפים מאוד בעדינותם ובצבעוניותם.

איור מתוך הספר

איור מתוך הספר

"לילות קסומים" מוגדר רומן לבני הנעורים ואמנם ניכר שהמחבר שמר על גבולות, הארוטיקה מרומזת מאוד והאכזריות שבסיפורים ממותנת. אבל האם נערים ונערות ירצו לקרוא בו? מתעורר חשש שהספר היפה הזה ייפול בין הכיסאות: לילדים הוא מורכב מדי מבחינה לשונית ונרטיבית, לבני נוער שסבורים שאגדות מתאימות לילדים הוא עלול להיות אטרקטיבי פחות, ולמבוגרים אולי הוא מאופק ומרוסן מדי – אבל אני מקווה שהחשש יתגלה כמשולל יסוד, ושיימצאו קוראים רבים שייהנו מכל העושר הצפון ב"לילות קסומים".

"לילות קסומים" מאת יחיעם פדן, איורים: יונת קציר. הוצאת "פעמון", 2016

 

לי עברון – משוררת, מתרגמת ועורכת.

כתיבת תגובה

3 תגובות:

  1. מאת יחיעם פדן:

    תודה, לי. אכן יש הבדלים רבים בין לילות קסומים לבין קבצי אגדות – ובייחוד בינו ובין אלף לילה ולילה, שהרי שחרזדה יולדת 3 פעמים במהלך אותם אלף ימים, וזאת למרות שאת הסיפורים היא מספרת לאחותה… גם כשכתבתי את אודיסאוס לא נכנכנסתי למיטתו, ולשמחתי הסיפור המורכב ההוא נקרא עוד ועוד. נקווה שגם הפעם.

  2. מאת ינשופופר:

    לא קראתי עדיין את הספר אבל המאמר, על אבחנותיו, נפלא.
    ואת "אודיסאוס" קראתי בשקיקה.

  3. מאת יחיעם פדן:

    כיף לקרוא את תגובתך, ינשופופר…

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.