1 במה ומסך

לגלות את האווטאר / אביבית משמרי

רשימת ביקורת על סדרת הטלוויזיה "אווטאר"

אוגוסט 23, 2015  

הקטן התמכר לסדרה, הגדול כתב עליה עבודה נלהבת לבית הספר ושניהם זוכרים בעל פה כל פיתול בעלילה וכל "מי אמר למי". ברגע של זמן איכות משפחתי חיפשנו והדפסנו יחד את עץ המשפחה של הגיבורים, ומדי פעם אנחנו פונים אליו ומשחזרים את תולדות השושלות השונות, ואת התכונות המיוחדות של כל דמות. כן, זו "אווטאר", שרצה כבר ארבע עונות בערוץ ניקלודיאון והפכה בת בית בביתנו.

avatar_the_last_airbender1

גילוי נאות: אני לא חובבת סדרות אנימה/מנגה – אנימציה יפנית בכלל. האסתטיקה הקיטשית של העיניים הגדולות וההבעות המוגזמות מפריעה לי, וכשהיא מזווגת לאלימות חריפה, סלידתי גוברת. למרות זאת נהניתי לצפות ב"אווטאר", שהוויזואליה שלה נעימה לעין מעט יותר והאקספרסיביות מתונה. מדובר בעצם בסדרה של שני יוצרים אמריקאים המושפעת במוצהר מאנימציה יפנית, באסתטיקה, בתכנים וברוח הדברים.

יודעי דבר ומומחי מנגה אומרים שביצועי האנימציה ב"אווטאר" נחשבים בינוניים למדי, אפילו גרועים, ולא עומדים בסטנדרטים הקיצוניים של הז'אנר (אותם קבע למשל סטודיו ג'יבלי, ממנו יצא הבמאי עטור הפרסים מיאזאקי). הצד הטוב של העניין הוא, שהסדרה גם פחות אלימה ביחס למקובל במנגה. למעשה גם כשמוצג קרב אלים, הוא עשוי קצר וקולע, הפגיעות מינוריות ובסוף הפרק כולם כבר בריאים, שלמים ואסירי תודה (זה כנראה פועל גם לטובת המאבק הנצחי בין היריבים בסדרה, שאמור להימשך גם בפרק הבא ובעונה הבאה).

כמו בסאגות פנטזיה רבות, הדמויות הראשיות עסוקות בניסיון להשיב לעולם את הסדר שהשתבש. במקרה הזה את ההרמוניה בין ארבעת היסודות – מים, אדמה, אש ואוויר. ישנם כַּשָּפְים לכל כוח טבע – כשפי מים, כשפי אדמה וכולי (התנועות בכל סוג של כַּשָּפוּת עוצבו לפי תנועות של אמנות לחימה אסייתית אחרת).

הישות הרעה היא אומת האש, ששליטה סוזין החליט להשתלט על כל היסודות בעצמו. האווטאר, רוח שבאה לעולם בגוף אנושי ומתגלגלת בכל פעם בגוף אחר, אמור לעצור את השתלטות אומות האש. אבל האווטאר נעלם מן העולם למאה שנים – וחוזר כילד בן 12, כשף אוויר. כשהוא חוזר, הוא מגייס אח ואחות מאומת המים למשימה הגדולה. – הסדרה גדושה בנושאי פנטזיה קלאסיים כמו מאבק הטוב ברע (המשתקף בחוסר איזון בין כוחות הטבע), מלחמות עתיקות יומין בין שושלות, סיפור חניכה מיסטית של "הנבחר" ועוד.. אין פה שום דבר שלא ראיתם בסאגות קודמות, מערביות או אסייתיות, אבל העסק בנוי היטב. חווית הצפייה כייפית והפיתולים העלילתיים אמינים ומפתיעים במידה.

על תקן קישוטים פנטסטיים מופיעים בעלי חיים דמיוניים כמו ביזון מעופף ענק בעל שש רגליים (למה? ככה), למור קריקטורי מעט, וכן "פינגווינים" חסרי מקור הדומים יותר לאריות ים (במקור קראו להם Otter Penguins, כלומר ניסו להמציא זן חדש. למה לבלבל את הילדים בעברית?).

znjtay4wwjnm

מלה על התרגום לעברית: בתחילה תהיתי על הבחירה ב"כשפות" במקום "כישוף" אבל נראה שזה עובד. "כשף" הוא מי ששולט על כוח טבע אחד בלבד, ולא סתם מכשף כללי. באנגלית הם בכלל נקראים benders (כשף אוויר למשל הוא airbender), מונח בלתי ניתן לתרגום, כך שהמתרגמים יצאו יפה מהמלכודת.

מה שמאפיין את אווטאר כסדרה עכשווית הוא בין היתר המסר הפמיניסטי המודגש (כבר משורות הדיאלוג הראשונות בפרק 1). כל לוחמת בסדרה, ובראש ובראשונה הילדה קטרה, היא אמיצה ובעלת תושייה כמובן מאליו, ולרוב גוברת על הגברים בפיקחותה ובזריזותה.  לפעמים זה מעט דידקטי מדי – סוקה מקנטר את "הבנות" (שבט לוחמות אמיצות) ולבסוף מתחנן שילמדו אותו את אמנות הלחימה שלהן. אבל לאמא שגדלה על סרטי פעולה ומדע בדיוני גבריים זה נחמד ומרענן.

Avatar__FIRE_by_pineapplebes

"אווטאר" מציגה גם מתח קבוע בין התפקיד ה"קוסמי" של כל דמות לבין האישיות הפרטית – הצורך לשאת בעול ולמלא משימת ענק מול הפיתויים האנושיים הקטנים שבדרך. כך למשל, אנג האווטאר מוצג כנער חביב ואוהב שעשועים. למרות שהבטיח שמעמדו לא "יעלה לו לראש", הוא נכנע די בקלות לרגשות הערצה של אחרים, ויש צורך להמתין שילמד את הלקח ויתעשת. בכל זאת, בזמן אמת כל הדמויות הראשיות, כולל הילדים שבהן, עומדות בלחץ ומגייסות מתוכן כוחות על (תרתי משמע) למאבק מוקצן ברשע.

אותו רשע, אגב, הוא גם מיתי וקבוע וגם אמביוולנטי ותלוי נסיבות – לפחות דמות אחת מאומת האש הופכת לטובה בעונה השלישית, ויש גם לא מעט לוחמים הבוחרים להילחם באומת הרשע באמצעים שפלים ובפגיעה בחסרי ישע, והעלילה מבהירה כי הם עושים בחירות מוסריות שגויות.

הסדרה לא מסבירה מדוע חלק מהדמויות ניחנו בכוחות על טבעיים, ואילו לאחרות, לעתים בנות משפחתן מקרבה ראשונה, אין כוחות כאלה. הילדה קטרה, למשל, נולדה עם יכולות של כשפית מים ואילו אחיה סוקה הוא אדם "רגיל". עם זאת, ישנו עיסוק מעמיק ביחסים בין סוקה לבין בני משפחתו הכשפים. סוקה מעוצב מן ההתחלה כטיפוס מעצבן: הוא שוביניסט מוצהר, קטן אמונה, ציני ולגלגן. כאן עולה השאלה: כמה מתכונותיו של סוקה הן חלק מאופיו המולד, וכמה נוצרו בגלל קנאה פשוטה שלו באחותו, המלהטטת בנחשולי מים ויוצרת גלים לפי רצונה? אותי בכל אופן השאלה הזו עניינה; הילדים עצמם פטרו את עניין הקנאה בלא כלום. בכל אופן, כיוון ששיחות על האווטארים הקדמונים והשפעתם על לוחמי ההווה הפכו לעניין יומיומי אצלנו, אני צופה לתובנות נוספות בהמשך.

 

אביבית משמרי – ילידת 1968, כותבת, עורכת ואמא לשניים. בעלת תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה מאוניברסיטת תל אביב. ספרה "הזקן השתגע" יצא ב-2013 בהוצאת "חרגול מודן" וזכה בפרס רמת גן לספר ביכורים. ספרה "הנפש קמה באמצע הלילה" יצא ב-2015. בעלת הבלוג "כותבת מוחקת".

כתיבת תגובה

תגובה אחת:

  1. מאת שירי:

    גם אצלנו בבית הסדרה כבשה את הילדים וגם את אבא שלהם. מיד רצתי לחפש את הספר ולא מצאתי. כנראה שלא קיים ספר. לא כזה שעל פיו נוצרה הסדרה ולא אחד שיצא בעקבותיה

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.