14 ספרות

לגעת בקרפד או: ללמוד מהנאות – חלק שני / לי עברון-ועקנין

על התרגום העברי ל"מעיין הנצח" מאת נטלי באביט

ינואר 3, 2016  

ההיצמדות למה שכינה אסף שור "גוף" הטקסט היא לא אחת מה שמרחיק את הקורא מרוח המקור ומן ההנאה שבקריאה קולחת וטבעית. המתרגם חייב להיות קשוב, אבל הוא לא יכול לנגן בדיוק את המנגינה שניגן הסופר. הוא צריך להגיב למה ששמע, כמו באלתור ג'אז.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

14 תגובות:

  1. מאת יחיעם פדן:

    לעניין תרגומה המצוין של יעל ענבר: היה ויכוח נוקב למדי לגבי שם הספר. פרנסי זב"מ אמרו אז שהסרט ההולך ומתהווה יסייע למכירת הספר – אם ניתן לו אותו השם. התחננתי שיסבירו למפיצי הסרט את הפגם שיש בשם "טאק לנצח", ונעניתי שהמפיצים מסרבים לשנותו; ומאחר ששם הספר לפי משנת אהד זמורה הוא "פררוגטיבה של המו"ל" – כך הוא ראה אור. בסופו של דבר, למיטב זיכרוני, נחת הסרט היישר בספריות ההשאלה ולא הגיע לקולנוע, וגם לא נקרא "טאק לנצח".

  2. מאת לי:

    תודה רבה, יחיעם. רק עכשיו (כשעורכי הפנקס שילבו את הטריילר במאמר) נודע לי שהיה גם סרט.

  3. מאת ינשופופר:

    איזה מאמר מאלף ונהדר, והמשך נפלא של המאמר הקודם! "טאק לנצח" (מצטער, אני קושר לספר בגלגולו הקודם, ולא 'כפת לי אילו בעיות הוא מעורר. "מעין הנצח" הוא שם נורא, לעניות דעתי – לא הוא גיבור הספר) הוא בעיני אחד הספרים הכי עמוקים, יפים ונועזים, נועזים לא רק מבחינת פרטי העלילה המובהקים (אני לא אגלה) אלא גם מה שנמצא כביכול בשוליים, כמו הקרפד. קוראים שעיניהם תקועות עמוק בספר משולים לאישה שעיניה מכוסות ב"קפה מילר" של פינה באוש, ומאוד יפה בעיניי שגם בעינייך מעקשי תרגום מבאסים הם דבר שניגפים בו (ענפים ואבנים – או כסאות בית קפה :-) ) ומאוד מאוד נהניתי מכותרות המאמרים…

  4. מאת יחיעם פדן:

    בשמחה, לי… עדיין מקרינים אותו מדי פעם ביס 5. עם בן קינגסלי בתור החמדן שרוצה לשלוט במעיין! תודה לך שהזכרת את התרגום הקודם.

  5. מאת לי:

    ינשופופר, ואני נהניתי כל כך מהתגובה שלך – כמו נשף! והאמירה על מה שנמצא כביכול בשוליים נהדרת, אולי משום כך אני חוששת לראות את הסרט – מה הסיכוי שיצליחו לשמור בו גם על השוליים? ובכלל, הספרים האהובים עלי הם אלה שיש בהם אוצרות בשוליים…
    ונתינת כותרות היא אחד התענוגות שהכתיבה בפנקס מזמנת :)

  6. […] בזכות רשימתה היפה ומאירת העיניים של לי עברון-ועקנין שהיללה אותו, כי תרגומים רעים לספרים אהובים עושים אותי חולה, […]

  7. מאת רחל:

    מקסים! נהניתי מאד לקרוא את שתי הרשימות, תודה רבה.

  8. מאת לי:

    תודה רבה, רחל :)

  9. מאת יחיעם פדן:

    אסף שור: "את הלילות פולֵחַ לפעמים ברק, אלא שהוא עושה זאת לבדו. בלי רעם, בלי הגשם המֵקל." ואילו יעל ענבר: "לעתים קרובות משסע ברק זוהר את הלילה, אך הוא רוטט לבדו. בעקבותיו לא בא רעם, וגם לא גשם המסוגל להביא הקלה."

  10. מאת יחיעם פדן:

    אסף שור: "והפרות, בכוחה של תבונה שהן לא היו נבונות דֵי הצורך לדעת שניחַנו בה, היו באמת נבונות מאוד." ואילו יעל ענבר: ואותן פרות, בזכות חכמה כלשהי שהייתה בהן אף על פי שלא היו חכמות דיין לדעת כי היא קיימת בהן, היו אכן חכמות ביותר."

  11. מאת יחיעם פדן:

    אסף שור: "והוא היה כה נהדר בעיני ויני, שלבה יצא אליו בו ברגע." ואילו יעל ענבר: "ונער זה נראה בעיניה כל כך נפלא, עד שבן רגע הרגישה ויני שהיא מתאהבת בו." (השבח להגבהת השפה תמוה בעיני.)

  12. מאת יחיעם פדן:

    את השיר של האסיר ריצ'רד לוולייס מהמאה ה-17 – שאיש מאיתנו אינו מכיר – מתרגם אסף שור כך: “לא קירות של אבן כלא יעמידו/ לא סורגי פלדה יקימו כלוב”. ואילו יעל ענבר: "לא כלא הוא המסתתר בתוך חומות עבות,/ לא כלוב בינות ברזל הסורגים…" וההערה משלימה: "…הסורגים;/ לנפשות זכות לבב, תמימות וגם שלוות,/ יהיה מעון פרישות והגיגים."

  13. מאת לי:

    תודה, יחיעם, מרתק להשוות בין שני תרגומים טובים. חבל כל כך שכבר אי אפשר להשיג את הספר בתרגומה של יעל ענבר.

  14. מאת יחיעם פדן:

    שורה ארוכה של תרגומים למרגנית אין להשיג, לי. מזל שעל המדפים שלי בבית לא חסר אף אחד מהם, בינתיים.

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.