2 ספרות

"להבין שהסיפור לא אומר לך הכול" – ראיון עם דרור בורשטיין ואפרת לוי

ראיון עם הסופר ועם המאיירת של הספר "מעיל ושמו שמואל"

דצמבר 13, 2016  

כמובן שיש הבדל בין ספרות ילדים לספרות למבוגרים, אבל אפשר גם לתאר את שתיהן כספרות לבני אדם. אני לא יודע באיזה גיל אדם מפסיק להיות קורא של ספרות לילדים ונהיה "מבוגר".

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

2 תגובות:

  1. […] בראיון ל"הפנקס" טען הסופר דרור בורשטיין, "כמובן שיש הבדל בין ספרות ילדים לספרות למבוגרים, אבל אפשר גם לתאר את שתיהן כספרות לבני אדם". דומה כי גישה זו היא בגדר צוהר להבנת יצירתו לילדים, שכוללת עד כה את הספר "כוס התה שלי" שראה אור בשנת 2011 ואת "מעיל ושמו שמואל" שאיירה אפרת לוי וראה אור לאחרונה בהוצאת "כתר". […]

  2. […] בראיון לפנקס אמר בורשטיין שרצה בסוף פתוח. אבל בשבילי (צר לי, דרור) הסוף דווקא ברור. כלומר, אף שרונה היתה מודעת להחלטת הוריה "לשים לזה סוף", לא נראה לי שנערכה מבעוד מועד (כמו הנזל עם חלוקי הנחל) ושמרה קצת שמואל במחבוא. קופסת הגפרורים שלה דומה יותר לקופסא המצוירת של הנסיך הקטן, זו שבתוכה מצויה הכבשה המושלמת. ובהמשך לכך נזכרתי בסיפור החסידי הבא: […]

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.