2 יצירה מקורית

ליד הספרייה / מאת: איריס ארגמן, איור: כנרת גילדר

בחלקו העשרים ושלושה של הטור - על מציאה לא שגרתית

אוקטובר 17, 2014  

לפעמים

לא תמיד

כשאני הולך ברחוב

והמחשבות קופצות לי מתוך הראש

דווקא אז

אני מוצא ארגז קרטון גדול וסגור

עומד בודד ליד הספרייה

אני מסתכל לצדדים לבדוק שאף אחד לא שם לב

ובשקט-בשקט

פותח את הארגז

ומגלה בו המון ספרים

ישנים וחדשים

ספרים עבים ודקים

ואפילו קצת קרועים ומלאים אבק

 

 

אני מחפש בין הדפים סיפורים קצרים

מילים ארוכות וכאלו שאני לא מכיר

וגם תמונות וציורים

(אבל בספרים של אנשים גדולים אין כמעט ציורים וזה מאוד משעמם).

 

איור: כנרת גילדר

איור: כנרת גילדר 

אני הכי אוהב לחפש הקדשה בתחילת הספר.

פעם היה כתוב: ליואב, ליום הולדתך

ופעם אחרת: לאילנית, אהובתי

ופעם שיר שמישהו כתב למישהי.

אני קורא את ההקדשות וחושב: בן כמה יואב היום?

הוא עדיין אוהב את אילנית? ואולי… ואולי…

כל מיני מחשבות מסתבכות לי בתוך הארגז

 

אני סוגר את הארגז

והולך

ופתאום אני שם לב

שמחשבה אחת נשארה

שם

 

איריס ארגמן – מנהלת תכנית ספרות ילדים בתכנית קרב למעורבות בחינוך, בעלת תואר שני בספרות (אוניברסיטת תל אביב) ותואר ראשון בספרות השוואתית וחינוך (האוניברסיטה העברית). סופרת ילדים בשעות הפנאי (:דובון ולישון", "קונכיית הסיפורים", "הרפתקה בחולות", "בכיסים של גילי", "פנס, מצפן וילד", "רוזלינדה".). מנחת מועדוני קריאה וסדנאות כתיבה לילדים ונוער. אוהבת לאסוף מילים ומציאות , בעלי חיים (ולא בצלחת), קוראת וכותבת, משוטטת ומתבוננת ובזמן שקצת נותר- מתרגלת יוגה.

כנרת גילדרמאיירת. בוגרת המחלקה לתקש"ח המרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה. חיה ויוצרת בארה"ב אבל חולמת ומתגעגעת בעברית.

 

כתיבת תגובה

2 תגובות:

  1. מאת רונית רוקאס:

    זה נהדר. השיר, כמובן, כרגיל אצל איריס, מפתיע בסופו, לא מתחנחן ורגיש. והאיור, כמה שהוא יפה, איזה כישרון, כנרת. כיף.

כתיבת תגובה


ידע אותי כאשר מפורסמות תגובות חדשות ברשימה זו.