7 איור

לילה חשוך אחד / שהם סמיט

על הצד האפל ביצירתה של אורה איל

אפריל 11, 2012  

כשהייתי קטנה," כתבה אורה איל בגלויה מאוירת ובה דיוקנה העצמי, "רציתי להיות מרגלת. אחר כך רציתי לאייר עטיפות של שוקולד ושל ממתקים. לבסוף נעשיתי מאיירת של ספרים". המשפט האחד הזה מלמד על סוג ההומור של איל, על האירוניה והמודעות העצמית שאפיינו אותה. אבל זהו יותר מסתם משפט נחמד. למעשה, איל מציגה כאן מפתח לנפשה ולאומנותה.

האם אתם מנויים שלנו?

התוכן בכתב-העת פתוח במלואו למנויים בלבד.

כתיבת תגובה

7 תגובות:

  1. עטרה הגיב:

    מקסים ומאלף

  2. גבי אליוב הגיב:

    חבל לי לקרוא רשימה בנושא חשוב המלווה בכל כך הרבה התנשאות: על הקהל הרחב, הקוראים המקצועיים, מבקרי הספרות, הפמיניסטיות, המטיפים לחשיבה חיובית, סופרות הפעוטות, דוד גרוסמן ומי לא. מי לא? רק הכותבת עצמה, שהיא הראשונה שהבחינה, זיהתה, פיענחה ולא החמיצה.
    אורה אייל היתה באמת מאיירת נפלאה במשך שנים רבות (ותודה על הסקירה היפה של עבודתה), ואין צורך לבטל את ספריה המוקדמים כדי לאהוב את ספריה המאוחרים. ואגב, ספרי איתמר, תירס חם וחמישה בלונים הם לא "מיין סטרים", הם קלאסיקה. בקלאסיקה תמיד יש יותר ממימד אחד ויותר משכבה אחת. מי שחשוב לו לחפש אלימות, כעס, בדידות ואכזבה ימצא אותם גם שם, הם נמצאים כמעט בכל ספר ילדים מעולה, וילדים מזהים אותם גם בלי לקרוא לעצמם חתרנים.

  3. שהם סמיט הגיב:

    שלום גבי

    חבל לי שכך התרשמת. כמובן, לא הייתה בי כוונה להתנשא על איש.
    אני מבקשת להבהיר נקודות אחדות.
    הרשימה אינה אלא תקציר הרצאה שנשאתי בערב לכבוד אורה איל. הכורח לקצר ( מאוד) הביא, מטבע הדברים, להשמטה של הערות והבהרות. כך למשל, בהרצאה חשתי צורך להבהיר כי מיין סטרים איננו תואר שלילי וכי חלק גדול מספרי "האגף המואר", הינם ספרי מיין סטרים מעולים. במיוחד ציינתי את "ספרי איתמר" של דוד גרוסמן, שזכה מפי לסופרלטיב "סופר ילדים מעולה". בתקציר נאלצתי לוותר על הערות כגון אלה.
    אך גם כאן, בתקציר, ציינתי : "לא בכדי אלו ספרים אהובים. הם אהובים מאוד גם על ילדים כי הם מקנים הרגשה טובה של שמחה, ביטחון וחום אנושי."
    זאת ועוד, אני מבקשת להזכיר כי שמות התואר ( חמודים, פיגורטיביים, תמימים) שיוחסו לאיוריה של איל , ושמהם עולה לדעתי נימה קלה של פטרונות ( אם לא התנשאות) ניתנו על ידי אחרים, שחטאו כך, לטעמי, בצמצום יצירתה.
    עוד בהרצאתי הראיתי דוגמאות אחדות להופעת הצד האפל – באופן מינורי – גם ביצירות המוארות .
    זה על קצה המזלג.
    שהם

  4. רונית רוקאס הגיב:

    שהם, הסקירה נהדרת. כיף גדול לראות את מגוון העבודות של אורה איל.
    אני קצת חולקת על הסופרלטיב שנתת בתגובתך לגרוסמן ומוצאת פער בין איכות יצירתו לילדים – בוודאי זו של השנים האחרונות – לבין יצירתו למבוגרים.

  5. מורנה הגיב:

    האיורים הללו פשוט מדהימים, אני שמח ואינני רואה אותך מתנשאת כלל וכלל, להפך, ראיתי באיורים הללו מעט סאטירה גם אם זה לא היה בכוונותייך הישירות.

  6. דינה הגיב:

    תודה על הרשימה המעניינת. לא הייתי מודעת לצד הזה באיוריה של אורה אייל. (חוץ מ"חמש מכשפות" כמובן.)

    אני נמנית כנראה על אלה שאוהבים את איוריה האופטימיים, החמים ומלאי האור דווקא משום שהם כאלה. וגם חמודים. המילה הזאת לא מפחידה אותי.

  7. יורם אייל הגיב:

    הפחד (מפני רופא שיניים) המתגלם באריה (למעשה טיגריס) מצוי גם בספר פחות ידוע שאוייר על ידי אורה אייל: משהוא שחור וצהוב מאת נעמי נקאו (חברת ילדות של אורה החיה בניו יורק). הוצאת רשפים 1985

כתיבת תגובה